שוק האופציות: להמשיך להחזיק במניות תוך ביצוע הגנות
פוזיציה נוכחית:
+P(1020,5) ; -2P(1000,5) ; +P(980,5); +C(1120,5)
השבוע פקעו להן אופציות המעו"ף תוך כדי שמדד המעו"ף קובע שיא חדש ומשלים עליה של 9.5% מהפקיעה הקודמת. מחזור המסחר בפקיעה הסתכם בכ- 1.7 מיליארד שקל, בדומה לחודש מרץ.
לפקיעה עצמה הוזרמו ביקושים רבים על ידי שחקני אופציות חזקים שרכשו נכס בסיס, בעוד שמולם ניצבו שחקנים חלשים יותר, שמצאו עצמם מוכרים מניות כדי לנסות ולמזער את הנזק שנגרם כתוצאה מהעליות החדות (כותבי אופציות הרכש לסוגיהם).
המשחק המסוכן של הפקיעה עלה לאלו שנשארו עם אופציות רכש פתוחות בהפסד גדול יחסית, שכן המדד הקובע לפקיעה היה גבוה בכ- 1.8% משער הבסיס והסתכם ב- 1082.51 נקודות. בסופו של יום, התמתנו העליות והמדד סיים ברמה של 1074.38 נקודות. כלומר, מי שנכנס עם אופציות כתובות לפקיעה כנגד החזקת סל מניות מעו"ף, גילה שערך ההשקעה שלו קטן ב- 0.75% (הפסד על האופציות כאילו השוק ב-1082.51 נקודות אך רווח על המניות על פי שוק שסיים ב 1074.38 נקודות).
בסקירה הקודמת הזהרנו מהסכנה הכרוכה בהחזקת אופציות במועד הפקיעה, והמלצנו לסגור את הפוזיציה של חודש אפריל לפני יום חמישי בבוקר. בפועל, מי שאכן סגר את הפוזיציה זכה לראות בשלווה פקיעה אגרסיבית למדי שבסיומה כאמור, הפסידו לא מעט שחקנים כספים לגופים החזקים יותר.
העניין בשוק המעו"ף המשיך גם לאחר הפקיעה, זאת כאשר סטיות התקן באופציות המכר מחוץ לכסף החלו לפתע לעלות בצורה חדה. בסופו של יום, סטיות התקן באופציות סביב הכסף נמצאות סביב 15%, וסטיות התקן באופציות המכר הרחוקות מהכסף סיימו את היום ברמות של כ- 25%. משכך, ולמרות שהשוק עלה במרבית שעות היום בכ 1.5%, ראינו את מחירי אופציות המכר דווקא עולים. על פי התנהגות שוק האופציות נראה כי קיימים לא מעט משקיעים החוששים (סוף סוף) מאפשרות של ירידות שערים ואפילו חדות למדי בחודש מאי. ישנן סיבות מקומיות וגלובאליות (בעיקר ארה"ב) שיכולות לתמוך בחששות:
סיבות מקומיות:
• אין שר אוצר, אין ממש שר ביטחון, אין ראש לרשות המיסים וכו'.
• אי וודאות לגבי המשך כהונתו של הנגיד סטנלי פישר – בכתבה ב"אקונומיסט" מוזכר הנגיד כמועמד המוביל לתפקיד נשיא הבנק העולמי.
• חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אולמרט.
• המסקנות של ועדת וינוגרד שצפויות להתפרסם ביום שני – בערוץ 10 פורסמו הדלפות מהדוח מהן עולה כי ראש הממשלה נהג בפזיזות, שר ביטחון לא הבין ולא עשה מאמצים להבין בביטחון והרמטכ"ל נתן בזמן המלחמה מופע זחוח של איש אחד.
• רמתו הנמוכה של הדולר והשפעתו השלילית על היצואנים ועל תמחור חברות בבורסה (מרבית החברות יצואניות או מחזיקות בנכסים דולריים).
• עליות כמעט ללא הפסקה – ב 24 ימי המסחר האחרונים עלה מדד המעו"ף ב-14.2%. רק ביום אחד נרשמה ירידה של יותר מ-0.5%.
סיבות גלובאליות (ארה"ב):
• המשך המשבר בשוק הנדל"ן: מכירות בתים קיימים ירדו ב-8.4% בחודש מארס. מדובר בירידה החדה ביותר לחודש מארס ב-18 השנים האחרונות. הצפי היה לירידה מתונה יותר.
• מכירות בתים חדשים גדלו במארס ב- 2.6%. פחות מהתחזית שעמדה על כ-6%. אומנם מדובר בגידול ראשון זה שלושה חודשים לקצב שנתי של 858 אלף בתים, אך עדיין פחות מהתחזית שעמדה על 890 אלף בתים.
• חברת המחקר RealtyTrac דיווחה שהיקף שמיטת החובות של לווי המשכנתאות קפץ ביותר משליש ברבעון הראשון של השנה.
• אמון הצרכנים לחודש אפריל היה 104 נקודות, לעומת צפי של 105.
• נתוני צמיחת התמ"ג ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-1.3% בלבד, למרות שלפי הערכות האנליסטים, הצמיחה הייתה צפויה לעמוד על 1.8%. ברבעון הקודם הסתכמה הצמיחה ב- 2.5%.
• מדד ביטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בחודש אפריל לרמה של 87.1 נקודות לעומת רמה של 88.4 בחודש מארס, ותחזית האנליסטים לירידה לרמה של 85.3 נקודות. הירידה בביטחון, עם פתיחת הרבעון השני, מעוררת חשש בנוגע להמשך הצריכה הפרטית המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת ארה"ב, במהלך הרבעון.
לצד נתונים מדאיגים המשיכו להתפרסם השבוע גם נתונים חיוביים בארץ ובעולם כגון:
• בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב עלה במרס ב-0.6%. עליית המדד החודש הושפעה מעליות משמעותיות במדד הפדיון במסחר ושירותיים,במדד היצור התעשייתי וכן מעלייה במדדי יצוא ויבוא הסחורות, שקוזזו חלקית בירידה במדד יצוא השירותיים. בנוסף, עודכנו כלפי מעלה המדדים לחודשים ינואר ופברואר ב-0.5 נקודות אחוז בסך הכול.
• מספר משרות השכיר ב-12 החודשים האחרונים (ממוצע של נובמבר-ינואר לעומת התקופה המקבילה אשתקד) עלה ב-4.4 אחוזים. על-פי נתוני שירות התעסוקה יש מגמה של ירידה במספר דורשי העבודה ועלייה בדרישה לעובדים.
• בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ל-3.75%.
• הריבית והתשואות על איגרות החוב מצויות בשפל היסטורי וקשה למצוא אלטרנטיבות השקעה.
• עונת הדוחות בארה"ב בעיצומה - מספר חברות מרכזיות מציגות דוחות כספיים חזקים (גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון)
• מדד הביטחון העסקי בגרמניה עלה באפריל יותר מהצפוי, זה החודש השני ברציפות. הכלכלה הגדולה ביותר באירופה מראה סימני האצה, לאחר שהמדד עלה ל-108.6 באפריל, לפי נתוני מכון Ifo, העורך סקר בקרב 7,000 מנהלים בכירים. התחזית השנתית לצמיחת כלכלת גרמניה עלתה ל 2.8%.
לסיכום
להערכתנו, גל העליות האחרון שמשאיר יחסית מעט מניות אטרקטיביות להשקעה, בשילוב עם הגורמים שפורטו למעלה, מחייב נקיטת אמצעיי זהירות בכל הקשור להשקעה במניות. יחד עם זאת, המשך גורמי המקרו החיוביים והריבית הנמוכה ממשיכים לתמוך בשוק. לאור זאת, אנו מרגישים נוח עם המשך החזקה במניות בשילוב ההגנות הקיימות. במידה ושוק ההון ימשיך לעלות בימים הקרובים, נוכל לממש את אופציית הרכש 1120 שרכשנו תמורה 112 שקל ובכך לקבע רווח מהאסטרטגיה.
*מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.