מדד הסיכון במשק בדצמבר: הנמוך ביותר ממארס 2002
ממדד הסיכון המשולב של קבוצת BDI לסיכום שנת 2006 עולה כי, גם בדצמבר הצליח המשק הישראלי לרשום הטבה נוספת במצב סיכונו העסקי, בהמשך להטבה רצופה שנרשמה ברבעון האחרון של 2006. מצב סיכונו העסקי של המשק הישראלי ירד בדצמבר לרמה של 5.70, בהשוואה ל-5.75 בנובמבר ול-5.95 בסוף 2005. כלכלני BDI מציינים, כי דרוג מדד הסיכון בדצמבר הוא הטוב ביותר מאז חודש מארס 2002, וכן מוסיפים כי במהלך כל 2006 שמר מדד הסיכון על רמת סיכון ממוצעת.
תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בקבוצת BDI מציינת, כי "במהלך השנה התרחשו לא מעט אירועים שיכולים היו להוביל למפנים דרמטיים במצבו של המשק הישראלי כגון: המלחמה בצפון, מערכת הבחירות, הבחירות לרשות הפלסטינית ויישום נוהל החריגה ממסגרות האשראי. אולם, אירועים משמעותיים אלו לא הצליחו לזעזע את המשק הישראלי ולהביא לשינויים קיצוניים במדדים הכלכליים השונים. נתוני מדד הסיכון המשולב בסוף 2006, בנוסף למדדים הנבחנים באופן שוטף על ידי קבוצת BDI-COFACE, מצביעים על חוסנו ויציבותו של המשק הישראלי". ינאי צופה, כי סיכונו העסקי של המשק ימשיך לרשום הטבה גם ב-2007, בתנאי שלא יחולו אירועים פוליטיים ומדיניים חריגים.
מסיכום נתוני שנת 2006 עולה, כי במהלך השנה הצליח המשק הישראלי לרשום הטבה של כ-3.8% במצב סיכונו הממוצע, ביחס ל-2005. על-פי הנתונים, מצב הסיכון הממוצע של ישראל ב-2006 עמד על 5.84, בעוד שבשנת 2005 הגיע מצב הסיכון הממוצע לרמה של 6.07. במהלך כל השנה החולפת, סיכונו הממוצע של המשק הישראלי שמר על מיקומו ברמת סיכון ממוצעת, לאחר 4 שנים בהם דורג המשק ברמת סיכון גבוהה מהממוצע לממוצע.
כמו בשנה הקודמת, גם ב-2006, רשמו כל אחד מארבעת המגזרים הנבדקים במסגרת מדד הסיכון המשולב של BDI-COFACE הטבה במצב סיכונם העסקי. יחד עם זאת, מצב סיכונם העסקי הממוצע של שניים מהמגזרים מוגדר כגבוה מהממוצע גם בשנת 2006 (מגזרי בנייה ושירותים).
מהלך 2006 חל שיפור גם בהתפלגות מצב ענפי המשק על-פי רמות סיכון. למרות שבתום השנה אף לא אחד מן הענפים מסווג ברמות הסיכון הנמוכות והזניחות, ההטבה שנרשמה באה לידי ביטוי בקיטון בשיעור הענפים המסווגים ברמות הסיכון הגבוהות מן הממוצע אל מול גידול בשיעור הענפים המסווגים ברמות הסיכון הבינוניות. שיעור הענפים המסווגים ברמות הסיכון הגבוהות מהממוצע עומד בסוף שנת 2006 על 35%, בלבד,בהשוואה ל-41.9% בסוף השנה שעברה.
שיעור הענפים המסווגים ברמות הסיכון הבינוניות רשם גידול בשיעור של כ-18.4% ובתום השנה עומד על כ- 65%, זאת בהשוואה לכ-54.9% בסוף 2005.
הענף החזק והיציב ביותר בסוף 2006 הוא ענף תעשיית הכימיקלים, למרות שרשם את ההרעה המשמעותית ביותר בהשוואה ל-2005, הרעה בשיעור של כ-4.9%. סיכונו העסקי הממוצע של הענף עומד על 4.73, בהשוואה ל-4.51 בלבד בשנת 2005.
את ההטבה המשמעותית ביותר השנה רשם ענף המסעדות ובתי הקפה- הטבה בשיעור של כ-12.2%. למרות ההטבה המשמעותית שרשם, מדורג הענף ברמות הסיכון שמעל לממוצע וסיכונו העסקי הממוצע עומד ב-2006 על 6.6, בהשוואה ל- 7.51 בשנת 2005.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
