צפי בתעשיה הכימית והפרמצבטית - צמיחה של 15% השנה
שנת 2006 היתה השנה הטובה ביותר בעשור האחרון לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה. שנת 2007 יכולה להיות טובה יותר. כך אומר שוקי גולד, יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הכימיה.
גולד ציין, כי בשנת 2006 גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בכ-15.7% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-8.8 מיליארד דולר – כ- 30% מהיקף היצוא התעשייתי (ללא יהלומים); מכירות הענף לשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-10% והסתכמו ב- 8.6 מיליארד דולר. סה"כ מכירות ענף הכימיה והפרמצבטיקה בישראל גדלו בשנת 2006 בכ-12.6% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-17.4 מיליארד דולר – כרבע מכלל מכירות התעשייה בשנה זו.
הוא ציין, כי הגידול ביצוא הענף נובע בעיקר מהבשלת השקעות שנעשו בתעשייה הכימית והפרמצבטית וכן בשל מאמצי שיווק וחיפוש לקוחות חדשים בחו"ל. גם צמיחת התעשייה הכימית והפרמצבטית - בעיקר בתחומי הדשנים, צבעים ותרופות - תרמה אף היא לגידול ביצוא הענף, אמר גולד.
גולד ציין, כי גם במצבת כח האדם של הענף חל גידול. תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה קלטה אשתקד 1,100 עובדים, (מהווה גידול של כ-4%). כיום מועסקים בענף 28,700 עובדים. יצוין כי מרבית מפעלי התעשייה הכימית נמצאים בפריפריה, ועיקר כח האדם המועסק בהם הינם תושבי האזור.
הפדיון הממוצע למועסק בענף בשנת 2006 עמד על 605 אלף דולר למועסק, גידול של למעלה מ- 8% לעומת שנה שעברה.
גולד גילה, כי נמשכת התופעה של מעבר חברות כימיה ופרמצבטיקה לחו"ל, וכי כיום פועלות שם יותר מ-25 חברות הנמצאות בבעלות ישראלית, בעיקר בסין, ברזיל, הולנד, אנגליה, ארה"ב ועוד. המעבר לחו"ל הוא בעיקר בשל העדר השקעות בתשתיות בתעשייה הכבדה בארץ, שיבושים במשק וקיומה של סביבה עסקית אוהדת יותר בחו"ל.
גולד מסר, כי בשנת 2006 רכשה התעשייה הכימית והפרמצבטית חברות בחו"ל בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר. הוא ציין, כי ב-12 השנים האחרונות השקיעה התעשייה הכימית והפרמצבטית כ-12.5 מיליארד דולר ברכישת חברות ומפעלים במדינות שונות.
בהתייחסו לשנת 2007, מעריך גולד, כי יצוא הענף יגדל השנה בכ-15% לעומת שנת 2006 ויסתכם בכ-10 מיליארד דולר, וסך כל מכירות התעשייה הכימית והפרמצבטית יגדל השנה בכ-12% ויסתכם בכ-19.5 מיליארד דולר.
גולד ציין, כי התעשייה הכימית משקיעה מאמצים רבים כדי להתאים את המפעלים לדרישות המחמירות בתחום איכות הסביבה ואף מעבר להן. הוא ציין לדוגמא, כי המפעלים ברמת חובב בלבד משקיעים כ-800 מיליון שקל בשנים 2005 - 2007 בתחום זה.
גולד מנה את הבעיות העיקריות המקשות כיום על התעשייה הכימית בארץ - בירוקרטיה ממשלתית בכל הקשור להקמה, הרחבה ותפעול של מפעלי התעשייה הכימית; עיכובים באספקת גז טבעי לתעשייה; תשתיות לאומיות ירודות; יעילות נמוכה של הנמלים בהשוואה לארצות המערב המפותחות; שיבושים בסקטור הממשלתי; עליה במחירי התשומות לתעשייה בתחומי אנרגיה, תחבורה ועוד; ירידה חדה בהשתתפות הממשלה במענקי חוק עידוד השקעות הון ובמענקי מו"פ; מחסור באנשי מקצוע מתמחים בענף הכימיה והפרמצבטיקה; והעדר עקביות בדרישות בתחום איכות הסביבה.
גולד הדגיש, כי תעשיית הכימיה מסוגלת לצמוח בכ-15% לשנה, זאת באם תקודם חקיקה ראשית ומשנית בתחום איכות הסביבה; יינתן סיוע בחוק לתעשייה בשדרוג קווי הייצור בהתאם לדרישות סביבתיות חדשות; יקודם פרויקט הגז הטבעי - הצינור הצפוני; יקודם הטיפול בתשתיות ברמה הארצית - כגון סילוק שפכים מטופלים, סילוק פסולות; עלות פיתוח קרקע גבוהה, ועוד; יפושט חוק התכנון והבניה ויינתן עידוד לחינוך וההכשרה בתחום המדעיים.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
