צפי בתעשיה הכימית והפרמצבטית - צמיחה של 15% השנה
שנת 2006 היתה השנה הטובה ביותר בעשור האחרון לתעשיית הכימיה והפרמצבטיקה. שנת 2007 יכולה להיות טובה יותר. כך אומר שוקי גולד, יו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הכימיה.
גולד ציין, כי בשנת 2006 גדל יצוא תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה בכ-15.7% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-8.8 מיליארד דולר – כ- 30% מהיקף היצוא התעשייתי (ללא יהלומים); מכירות הענף לשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-10% והסתכמו ב- 8.6 מיליארד דולר. סה"כ מכירות ענף הכימיה והפרמצבטיקה בישראל גדלו בשנת 2006 בכ-12.6% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-17.4 מיליארד דולר – כרבע מכלל מכירות התעשייה בשנה זו.
הוא ציין, כי הגידול ביצוא הענף נובע בעיקר מהבשלת השקעות שנעשו בתעשייה הכימית והפרמצבטית וכן בשל מאמצי שיווק וחיפוש לקוחות חדשים בחו"ל. גם צמיחת התעשייה הכימית והפרמצבטית - בעיקר בתחומי הדשנים, צבעים ותרופות - תרמה אף היא לגידול ביצוא הענף, אמר גולד.
גולד ציין, כי גם במצבת כח האדם של הענף חל גידול. תעשיית הכימיה והפרמצבטיקה קלטה אשתקד 1,100 עובדים, (מהווה גידול של כ-4%). כיום מועסקים בענף 28,700 עובדים. יצוין כי מרבית מפעלי התעשייה הכימית נמצאים בפריפריה, ועיקר כח האדם המועסק בהם הינם תושבי האזור.
הפדיון הממוצע למועסק בענף בשנת 2006 עמד על 605 אלף דולר למועסק, גידול של למעלה מ- 8% לעומת שנה שעברה.
גולד גילה, כי נמשכת התופעה של מעבר חברות כימיה ופרמצבטיקה לחו"ל, וכי כיום פועלות שם יותר מ-25 חברות הנמצאות בבעלות ישראלית, בעיקר בסין, ברזיל, הולנד, אנגליה, ארה"ב ועוד. המעבר לחו"ל הוא בעיקר בשל העדר השקעות בתשתיות בתעשייה הכבדה בארץ, שיבושים במשק וקיומה של סביבה עסקית אוהדת יותר בחו"ל.
גולד מסר, כי בשנת 2006 רכשה התעשייה הכימית והפרמצבטית חברות בחו"ל בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר. הוא ציין, כי ב-12 השנים האחרונות השקיעה התעשייה הכימית והפרמצבטית כ-12.5 מיליארד דולר ברכישת חברות ומפעלים במדינות שונות.
בהתייחסו לשנת 2007, מעריך גולד, כי יצוא הענף יגדל השנה בכ-15% לעומת שנת 2006 ויסתכם בכ-10 מיליארד דולר, וסך כל מכירות התעשייה הכימית והפרמצבטית יגדל השנה בכ-12% ויסתכם בכ-19.5 מיליארד דולר.
גולד ציין, כי התעשייה הכימית משקיעה מאמצים רבים כדי להתאים את המפעלים לדרישות המחמירות בתחום איכות הסביבה ואף מעבר להן. הוא ציין לדוגמא, כי המפעלים ברמת חובב בלבד משקיעים כ-800 מיליון שקל בשנים 2005 - 2007 בתחום זה.
גולד מנה את הבעיות העיקריות המקשות כיום על התעשייה הכימית בארץ - בירוקרטיה ממשלתית בכל הקשור להקמה, הרחבה ותפעול של מפעלי התעשייה הכימית; עיכובים באספקת גז טבעי לתעשייה; תשתיות לאומיות ירודות; יעילות נמוכה של הנמלים בהשוואה לארצות המערב המפותחות; שיבושים בסקטור הממשלתי; עליה במחירי התשומות לתעשייה בתחומי אנרגיה, תחבורה ועוד; ירידה חדה בהשתתפות הממשלה במענקי חוק עידוד השקעות הון ובמענקי מו"פ; מחסור באנשי מקצוע מתמחים בענף הכימיה והפרמצבטיקה; והעדר עקביות בדרישות בתחום איכות הסביבה.
גולד הדגיש, כי תעשיית הכימיה מסוגלת לצמוח בכ-15% לשנה, זאת באם תקודם חקיקה ראשית ומשנית בתחום איכות הסביבה; יינתן סיוע בחוק לתעשייה בשדרוג קווי הייצור בהתאם לדרישות סביבתיות חדשות; יקודם פרויקט הגז הטבעי - הצינור הצפוני; יקודם הטיפול בתשתיות ברמה הארצית - כגון סילוק שפכים מטופלים, סילוק פסולות; עלות פיתוח קרקע גבוהה, ועוד; יפושט חוק התכנון והבניה ויינתן עידוד לחינוך וההכשרה בתחום המדעיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
