בראשית דצמבר פירסמה סוכנות החלל האמריקאית תוכנית להקמת בסיס מאוייש על הירח בשנת 2020. כתוצאה, החלה נהירה של ישראלים הרוכשים קרקעות על הירח – למעלה מ-1,000 ישראלים רכשו קרקעות על הירח בדצמבר 2006. רעיון מכירת הקרקעות על הירח החל כגימיק שיווקי, אך היום הוא מסתמן כהשקת נדל"נית לטווח ארוך. היועץ המשפטי של אגודת החלל הישראלית: "לא אתפלא אם נאס"א יעדיפו לפצות את הטוענים לבעלות על קרקע בירח, ולו רק כדי להתחמק מהכרעת העניין בבית משפט".

בשנות ה-70, רשם האמריקאי דניס הופ על שמו את הירח, וכל כוכבי הלכת במערכת השמש מלבד כדור הארץ. לפי חוקי הטאבו, רשאי כל אזרח לרשום על שמו כל קרקע שאיננה רשומה על שם אדם אחר, ואם איש איננו מתנגד לרישום, הקרקע נרשמת על שמו. הופ ניצל את הפירצה ורשם את הירח על שמו, ומאז שנות השמונים הוא משווק קרקעות על הירח, כגימיק הנועד בעיקר למתנות מקוריות. משנת 2000 עד היום, רכשו למעלה מ-10,000 ישראלים קרקעות על הירח.

ההכרזה של נאס"א גרמה לגימיק השיווקי להפוך למעין השקעת נדל"ן לטווח ארוך. בחודש דצמבר האחרון נמכרו עוד למעלה מ-1,000 מגרשים לישראלים, ואתר האינטרנט crazyshop, חנות מתנות באינטרנט, שהינה הזכיין הבלעדי של מכירת המגרשים על הירח בישראל, שלא היה ערוך לעלייה החדה בביקוש, נאלץ להזמין מלאי נוסף של 500 מגרשים מהחברה האמריקנית של הופ.

"לא חשבנו שהתוכנית של נאס"א תגרום לעלייה כל כך חדה בביקוש", אומר היום דניאל ירון, מנכ"ל crazy shop. לדבריו, "פעם אנשים התייחסו לעניין כאל מתנה מקורית, אבל היום פונים אלינו גם אנשים שמתייחסים לרכישת המגרש כאל השקעה עתידית לטובת בניהם ונכדיהם. אחד הקונים אמר לי שהיום אנשים קונים דינר עיראקי, ששער החליפין שלו נמוך מאוד כיום, כהשקעה לעתיד, אז הוא קונה מגרש על הירח ב- 250 שקל, ואולי הבן שלו או הנכד כבר יוכל למכור אותו בעתיד, כאשר תמומש התוכנית ליישוב הירח, ברווח של אלפי אחוזים".

"למרות שכך זה אולי נשמע בשנייה הראשונה, השקעה בקרקעות על הירח אינה טיפשות מוחלטת", אומר עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, היועץ המשפטי של אגודת החלל הישראלית. לדבריו, "היזם האמריקני שרשם את קרקעות הירח על שמו ניצל פירצה משפטית, כי אמנת החלל החיצון שנוסחה על ידי האו"ם בשנת 1967 קובעת, כי למדינות אין זכות בעלות טריטוריאלית על גרמי שמיים בחלל, אך אינה עוסקת בבעלות פרטית על קרקעות של גרמי שמיים". עו"ד מובשוביץ אומר עוד, "לא אתפלא אם נאס"א יעדיפו לפצות את הטוענים לבעלות על קרקע בירח, ולו רק כדי להתחמק מהכרעת העניין בבית משפט, שבהחלט יכול לפסוק שמדובר בשימוש בקרקע שבוודאות אינה קניינה של ארה"ב או של מדינה אחרת".