הדולר מתחזק על רקע עלייה משמעותית במכירות הקמעונאי

טריידר בכיר מבנק יפני גדול: "העלייה במכירות הקמעונאיות מקטינה את הסיכוי להורדת ריבית בחודש הבא ותומכת בהתחזקותו של הדולר"

אמש התחזק הדולר כנגד העיקריים, זאת על רקע עלייה משמעותית במכירות הקמעונאיות, "המשקיעים נראו מרוצים מהופעתו של נתון חיובי בארה"ב, מוסר טריידר בכיר מבנק יפני גדול, כמו כן "העלייה במכירות הקמעונאיות מקטינה את הסיכוי להורדת ריבית בחודש הבא ותומכת בהתחזקותו של הדולר",מוסיף הבכיר. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3215 אל מול האירו, סביב הרמות של 117.55 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9665 אל מול הסטרלינג.

מצד שני עדיין משקיעים וכלכלנים רבים מעריכים כי מכלול הנתונים הכלכליים לתקופה האחרונה בארה"ב מצביע על האטה בצמיחה, ולכן הורדת ריבית בתחילת 2007 נראית בלתי נמנעת, "צפויה הורדת ריבית שתביא להיחלשותו של הדולר לרמות של 1.3600 בחודשים הקרובים", מוסר בריאן דולן, אסטרטג מטבעות בכיר מניו-ג'רזי.

היום יפנו המשקיעים את מירב תשומת הלב אל עבר סקר התנקן לרבעון 4 המתפרסם ביפן 23:50 (GMT), "הערכת השווקים היא כי צפויים להתפרסם נתונים חיוביים מסקר התנקן שיתמכו בהעלאת ריבית בתחילת 2007 ויחזקו את המטבע היפני", מוסר קיקוקו טקדה, אנליסט בכיר מבנק גדול בטוקיו. בנסף לכך אנו מצפים לפרסום המכירות הקמעונאיות בבריטניה 9:30 (GMT) וכן נתוני ייצוא וייבוא מארה"ב 13:30 (GMT) כאשר שיפור בייצוא בצורה ניכרת יביא לחיזוק הכלכלה האמריקאית ועשויי לתמוך בדולר.

דולר/שקל: אמש התחזק השקל אל מול הדולר ונסחר ברמות שיא של 5 וחצי שנים, "משקיעים רבים ממשיכים למכור דולרים",מוסר דילר מבנק גדול בת"א. אחד הגורמים המרכזיים להתחזקותו של השקל הוא זרימה בלתי פוסקת של השקעות במטבע זר לארץ, הנובעת בין היתר כתוצאה משיפור בנתוני התעסוקה ופוטנציאל הצמיחה הגלום במשק הישראלי,"כל עוד ימשיכו משקיעים זרים להאמין בכלכלה הישראלית ימשיך השקל לשמור על רמות חזקות",מוסר כלכלן בכיר מישראל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.1820 אל מול הדולר.

זהב: אתמול נסחר הזהב בטווח המחירים שבין 625.00 דולר לרמה של 635.00 דולר , פריצה של אחת הרמות תהווה איתות משמעותי לפתיחת עיסקה. "גוברת התחושה שהמתכת הזהובה בדרכה לעליות מחירים בחודשים הקרובים, והערכת הכלכלנים כי הדולר צפוי להיחלש בתחילת 2007 תומכת בכך". כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 631.70 דולר לאונקייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.