הדולר השבוע: צפי למגמה מעורבת בהמתנה להחלטת הריבית

בשוק מעריכים, כי פער ריביות שלילי צפוי בטווח הבינוני לספק לדולר תמיכה מול השקל. לפיכך, צופים לטווח הקצר מגמה מעורבת בטווח שערים צר - בהמתנה להחלטת הריבית בישראל
אסף מליחי |

בסוף השבוע שעבר נחלש הדולר בחדות מול השקל ומול המטבעות המובילים בשווקים בעולם. החלשות זו חלה על רקע הצהרתו של נגיד הבנק המרכזי בסין כי מדינתו תצמצם את החשיפה לדולר ותגוון את עתודות המט"ח האדירות שלה במטבעות אחרים.

כיוון שיתרות המט"ח של סין עומדות על כטריליון דולר (מזה כ-70% בדולרים אמריקאיים והיתרה במטבעות אחרים), סכום המהווה כ- 20% מיתרת המזומנים העולמית, יביא גיוונו של תיק המטבעות להיצע של דולרים שעלול להחליש את המטבע האמריקאי בעולם.

בסוף השבוע הנוכחי הפך הדולר כיוון בשוק המקומי והתחזק בחדות בעקבות הירידה המפתיעה במדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. ירידה זו חיזקה את ההערכות כי בנק ישראל יוריד את הריבית בסוף החודש בשיעור של 0.25%-0.5%, דבר שיביא לפער ריביות שלילי בין ישראל לארה"ב, עובדה שעלולה לפגוע בתנועות ההון הפיננסיות לארץ ולהחליש את השקל. בסיכום שבועי נותר הדולר ללא שינוי מול השקל והתחזק בכ- 0.2% מול היורו.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים סבורים, כי בטווח הקצר השקל צפוי להיסחר במגמה מעורבת, בהמתנה להחלטת הריבית של בנק ישראל. השבוע טיפס הדולר חזרה מעל לרמת ההתנגדות של 4.30 שקל לדולר, לאחר שפורסם על ירידה חדה מהצפוי במדד המחירים לצרכן בישראל לחודש אוקטובר. האינפלציה ב-12 חודשים האחרונים היא כעת שלילית ובעקבות זאת גברו ההערכות, כי בנק ישראל יוריד את הריבית השקלית שוב, בישיבתו הקרובה ב-27 בנובמבר, וגדלו הסיכויים להורדה נוספת בחודש דצמבר. זאת, לפני שהחלה מגמת הורדות הריבית בארה"ב, כך שיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר. פער ריביות שלילי צפוי בטווח הבינוני לספק לדולר תמיכה מול השקל.

בטווח הארוך מעריכים בבנק, כי צפויה התייצבות, על רקע ההערכות כי כלכלת ישראל תמשיך לשמור על חוזקה ועל האטרקטיביות בעיני המשקיעים הזרים. ההערכות הן, כי גם בארה"ב צפויות הורדות ריבית במהלך שנת 2007, כך שפער שלילי לא יישאר לאורך זמן. בנוסף, על פי סקר שנערך ב"רויטרס", ההערכות הן כי הדולר צפוי להיחלש בשוק המט"ח הבינלאומי ובעקבות זאת צפוי לחץ כלפי מטה גם על שער הדולר מול השקל.

ביחידת המחקר של בנק לאומי, סבורים כי בטווח הקצר, ללא התפתחויות מהותיות במישור הבטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להסחר מול השקל סביב הרמות הנוכחיות כשהמסחר יושפע ממגמות המסחר בעולם.

בטווח הבינוני, מעבר הצפוי לפער ריביות שלילי בין ישראל לארה"ב והגדלת החשיפה של המשקיעים המקומיים לשווקי חו"ל עשוי לקזז את השפעת המשך ההשקעות הריאליות בארץ ואת השפעת שווקי העולם. לפיכך, על אף הרמה הנמוכה בה נמצא הדולר, פוטנציאל הפיחות בו מוגבל.

בבנק איגוד מתמקדים בהיבט הטכני לשבוע הקרוב, לפיו טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.31 -4.38 שקל לדולר.

תמיכה קרובה שוכנת ב-4.29 שקל לדולר ורחוקה יותר ב-4.25. מנגד, התנגדות שוכנת ברמה של 4.38 שקל.

בחדר המסחר של אינפורקסיה מעריכים, כי גם השבוע ימשיך השקל לשמור על חוסנו תוך מסחר בטווח שערים צר 4.27-4.33. כמו כן, מציינים באינפורקסיה, כי ללא אירועים חריגים בגזרה המקומית אנו נצפה להתנהלות הומוגנית לשוק הבינלאומי, ולשינויים בשע"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.