כלכלני פיא: חלק מחברות הנדל"ן מתומחרות גבוה מידי

בסקירה מקיפה מגלים לנו הכלכלנים מהם הגורמים שישפיעו בשנה הקרובה? מה הקשר בין ההנפקות שבפתח לרבעונים הבאים? והאם מניות הנדל"ן נסחרות במחיר גבוה?
ליאור גוטליב |

"ענף הנדל"ן בישראל שהיה נתון במיתון עמוק מאז 1995, החל להראות ניצני התאוששות במהלך 2003 ומאז רשמו מניות הנדל"ן הנסחרות בבורסה הישראלית תשואה דו ספרתית חיובית", כך מסרו היום (א') כלכלני פיא בסקירתם המקיפה על ענף הנדל"ן הישראלי בשנים האחרונות.

לדבריהם, מגמה זו התחזקה בתחילת 2005 כאשר מדד מניות הנדל"ן, המקיף את כל מגזר מניות הנדל"ן (חברות נדל"ן מניב וחברות יזמיות הפעילות הן בארץ והן בחו"ל), רשם תשואה עודפת על מרבית מדדי המניות המובילים.

כלכלני פיא מצאו כי בחינה של מדדי המניות המובילים על פני שבע שנים מצביעה על כך כי תשואת מדד הנדל"ן הייתה גבוהה משמעותית בהשוואה למדד מניות ת"א 100, למדד ת"א 25 ולמדד המניות הכללי.

התשואה המצטברת של מדד מניות הנדל"ן בשנים 2000-2003 בשיעור של (11.9%-) הייתה נמוכה משמעותית מזו של מדד ת"א 100 (9.7%). מגמה זו התחלפה בין השנים 2004-2006 בהם רשם מדד הנדל"ן תשואה עודפת משמעותית (186.8%) על מדד זה.

הסיבות שתרמו לעלייה במחירי מניות הנדל"ן:

גאות בשוק הנדל"ן מעבר לים - חברות נדל"ן מניב שהשקיעו בנדל"ן בחו"ל בעבר, נהנו גם השנה מירידת התשואות בחו"ל ומימשו את השקעותיהם כשהן רושמות רווחי הון משמעותיים ומחלקות דיבידנדים לבעלי מניות.

הרחבת המימון החוץ בנקאי לחברות הנדל"ן - החל מסוף שנת 2004 התרחב גל ההנפקות של חברות הנדל"ן בישראל. הנפקות של מניות ואג"ח אפשרו לחברות להרחיב את בסיס ההון לצורך השקעות חדשות ושיפור מבנה ההתחייבויות. גיוסי ההון צמצמו את תלותן של החברות באשראי בנקאי ובצורך להעמיד בטחונות. ההנפקות שיפרו את חשיפתן של החברות לשוק העסקי ולשוק ההון.

חוק קרנות הריט - בתחילת 2006 נפתח עידן חברות (קרנות) הריט גם בישראל. הריט מאפשרות ליחידים להשקיע סכומים קטנים בפרויקטים גדולים בנדל"ן. התפתחותן של קרנות הריט בישראל צפויה להשפיע על זרימת ההון אליהן ממשקיעים המבקשים ליטול חלק בהשקעות נדל"ן מניב, ומזרימת כספים לענף הנדל"ן המניב.

הרחבת גיוסי הון בחו"ל - חברות נדל"ן ישראליות החלו מגלות עניין בגיוס כספים מעבר לים בד בבד עם הגידול בהשקעותיהם בחו"ל והפיכתן לחברות נדל"ן גלובליות. מגמה זו צפויה להתחזק גם ב-2007. גיוס הון בשווקים הבינלאומיים מהווה שלב נוסף בהרחבת פעילותן לשווקים חדשים ולהצפת ערך מיידית לבעלי המניות.

המשך מגמת ביקושים בשוק הנדל"ן המניב בישראל הביאה השנה לעליות במחירי הנדל"ן - משקיעים מקומיים וזרים שזיהו את רמת המחירים הנמוכה בנדל"ן המניב בישראל בשנים עברו, המשיכו להגביר את השקעותיהם במגזר זה ותרמו גם השנה להמשך ירידת תשואות מתונה.

אימוץ תקן חשבונאי בינלאומי לנכסים הקבועים במאזן - בראשית 2008 יכנס לתוקפו תקן חשבונאי בינלאומי לפיו ישוערכו נכסי הנדל"ן על פי שווים ההוגן (שווי שוק/ שווי שמאי) לעומת הרישום לפי "עלות או שוק הנמוך מביניהם". המעבר לתקן החדש צפוי להגדיל את ערכם של הנכסים במאזן, לגידול מקביל בהון העצמי של החברות ולהפחתת מכפילי ההון של מרבית חברות הנדל"ן המניב הנסחרות בבורסה.

מבט לעתיד - הגורמים שישפיעו בשנה הקרובה:

איתנותה הכלכלית של מדינת ישראל - הרחבת ההשקעות על ידי משקיעים זרים ומקומיים.

מדיניות הריבית - המשך הפחתה של הריבית הריאלית בישראל צפויה להביא להוזלה של עלויות המימון הן ליזמים, והן לרוכשים ולהשפיע על צמיחת המשק וצמיחת ענף הנדל"ן.

גלובליזציה - הרחבת ההשקעות בנדל"ן לשווקים בינלאומיים על ידי חברות ישראליות מלווה בגיוסי הון בשווקי חו"ל. מגמת רשום רווחי הון כתוצאה ממימוש השקעות בחו"ל ומהנפקות חברות ישראליות בבורסות העולם צפויה להשפיע לחיוב על רווחי החברות גם ב-2007. רווחי ההון צפויים להשתלם כדיבידנדים לבעלי המניות.

אלביט הדמיה שהנפיקה זה מכבר עשויה לסייע לחברות המתכננות להנפיק בקרוב בחו"ל: גזית גלוב, כלכלית ירושלים, דלק בלרון (קבוצת דלק), אפי אירופה (קבוצת אפריקה).

לסיכום - מניות הנדל"ן נסחרות במחיר גבוה:

כלכלני פיא מעריכים, כי חלק ממניות הנדל"ן הישראליות נסחרות כיום במחירים גבוהים המגלמים את מלוא ההשפעה שהוזכרה לעיל.

רק התפתחויות עסקיות חדשות והצלחות הנפקות מתוכננות של החברות בשווקי חו"ל יכולים להצדיק עליית מחירים נוספת במניות אלו. לדבריהם, "אי הצלחה של ההנפקות עלולה להקטין את עליית מדד מניות הנדל"ן ברבעונים הקרובים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.