הפועלים: ניתן להחזיק בחשיפה מנייתית גבוהה בתיקים
הבורסה התל אביבית חתמה שבוע חיובי שמציב אותה במרחק קצר במיוחד מרמות השיא בהם נסחרה באמצע חודש מאי האחרון. ביחידת המחקר של בנק הפועלים סבורים כי ניתן להמשיך ולהחזיק בחשיפה מנייתית גבוהה בתיקים, וזאת בשל גורמים חיוביים שלדבריהם צפויים להשפיע על שוק המניות בטווח של החודשים הקרובים.
האוירה החיובית בשוקי המניות בעולם; מגמת הירידה בריבית במשק; נתונים כלכליים מצויינים שממשיכים להתפרסם וצפי כי גם ברמת המיקרו דוחות החברות יטו לכוון החיובי; שוק המניות המקומי נהנה מאהדתם של המשקיעים הזרים; הרבעון הרביעי הוא באופן מסורתי רבעון טוב לשוק המניות.
מנגד, סבורים בבנק כי ישנם גם מספר סיכונים, אותם יש לקחת בחשבון, ובראשם העליה ברמות המכפילים בשוק (תל אביב 100 נסחר כיום במכפיל רווח של 17.8, לעומת כ-15 בלבד לפני כחודש וחצי), והחשש מפני האטה כלכלית משמעותית בארה"ב, שתשפיע לשלילה על כלכלה הגלובלית ובכלל זה גם על החברות הישראליות.
בבנק ממליצים להחזיק בפוזיציה מנייתית בתיק, כאשר הם עדיין רואים בחיוב חשיפה לחו"ל בתוך התיק המנייתי, עם עדיפות לשווקים המפותחים ובראשם ארה"ב.
השוק הסולידי
אגרות השקליות
מק"מ - בשבוע האחרון המשיכה תשואת המק"מ לשנה את מסעה כלפי מטה לרמה של כ-5.05%. תשואה זו מגלמת את הורדת הריבית הבאה, ואף חלק מהורדה נוספת. גילום זה, מפחית מכדאיות ההשקעה במק"מ לשנה, שלא מומלץ להשקעה בתשואתו הנוכחית.
גילונים - תוספת התשואה של הגילונים (0.34% בארוכים ו- 0.28% בקצרים) עדיין מצדיקה את ההשקעה בהם, בהשוואה למק"מ. בבנק מציינים את העדיפות של הגילונים הפטורים בהשוואה לאלו החייבים במס.
שחרים- בשבוע האחרון ירדו תשואות השחרים לאורך כל העקום. ירידה זו התאפשרה בשל סביבת האינפלציה הנמוכה, הנתונים המאקרו-כלכליים החזקים, וירידת התשואות בשוק האמריקאי. אולם, מאחר ולהערכת כלכלני הבנק, ברמת תשואה זו, הסבירות לרווחי הון משמעותיים - נמוכה, המלצתם להתמקד במח"מ בינוני, אותו ניתן להשיג גם באמצעות שילוב של השקעה בגילונים עם שחרים ארוכים, ברכיב קטן.
באגרות הצמודות
צמודים קצרים- על רקע שני המדדים הקרובים הצפויים להיות שליליים, ובהתחשב ברמת התשואה הנוכחית בה נסחר אפיק זה (כ- 4.04%), להערכת הפועלים, האפיק הצמוד הקצר עדיין אינו מומלץ להשקעה.
צמודים בינוניים – המלצת יחידת המחקר לגבי אפיק זה הנה להאריך את המח"מ ל-6 שנים ומעלה, שכן צפוי להיפגע פחות מהמדדים הקרובים, ולהעניק ריבית ריאלית גבוהה. כמו כן, המרווח בין התשואות באגרות הקונצרניות לאלו הממשלתיות עומד על כ- 0.7%, ומצדיק השקעה, תוך פיזור, באגרות קונצרניות, בדירוג AA ומעלה.
סמוטריץ ממשלהמס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה
צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.
בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה.
הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.
התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.
- משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
- 23 אלף דירות מוזלות עדיין לא יצאו לדרך - המחלוקת חוזרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם
מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
