"הביזנס זה אנשים"
בחודש מרץ השנה העלתה מיקרוסופט ישראל קמפיין למכירת תוכנית הרישוי Open Value. עדי איל, מנהל השיווק של מיקרוסופט ישראל, אומר כי היה זה קמפיין ממוקד למנמ"רים עם עלויות נמוכות ומכירות מיידיות שאמורות להביא הכנסות מיידיות. מטרות הקמפיין הייתה יצירת הזדמנויות למכירת תוכנית הרישוי והעלאת המודעות של הלקוחות. שלבי הקמפיין היו דיוור אלקטרוני לכל 4,700 לקוחות החברה ומנהלי מערכות מידע בארגונים, דיוור פיזי על פי חיתוך של רשימות תפוצה, הצעה שיווקית עם הנחה של 65% והפנייה לנציג האישי במיקרוסופט לביצוע מכירה מיידית.
את ניתוח הקמפיין עשה איל, במסגרת הרצאה שנשא בפני חברי מועדון שיווטק של אנשים ומחשבים, שהיו אורחי מיקרוסופט ישראל ברעננה. איל שוחח על הנקודות העיקריות שמוליכות את מנהל השיווק בעבודתו השוטפת, כמו: מה מטריד אותו? כיצד מתנהל התהליך השיווקי בארגון כמו מיקרוסופט? איך מנהלים ומודדים את המהלכים השיווקיים? ומה משקלה של המצגת בכל תהליך השיווק? הוא עשה זאת, כאמור, על ידי הצגת דוגמאות וחשיפה די נדירה של תכנון תהליכי עבודה וקמפיינים שנעשו במיקרוסופט, תוך התמקדות על דפוסי פעולה של חברה רב לאומית כמו מיקרוסופט.
בנתחו את הקמפיין הספציפי הזה לאחר סיומו, הובאו התוצאות הבאות: בתקופת המבצע עלו המכירות הרלוונטיות ב-68% והמכירות הממוצעות של המוצר בחציון השני של 2006 מגיעות ל-124 אלף שקלים. בנוסף, הקמפיין הציג שילוב אידיאלי לדבריו בין עלויות נמוכות למכירות מיידיות, כאשר ההצעות לרכישה מיידית היו ברורות ואטרקטיביות.
חלק מניתוח נכון של קמפיין הוא מסקנות לשיפור לפעמים הבאות. בקמפיין הזה, אמר איל, היינו יכולים להגיע לתוצאות טובות יותר אם היו יוצאות שיחות ללקוחות. אבל בסך הכל, אמר איל, הקמפיין הראה פוטנציאל הכנסות גבוה יותר עם המשך קידום תוכנית הרישוי.
בתשובה לשאלה על תפקידו של מנהל השיווק, אמר איל: "המטרה העיקרית של מנהל השיווק היא יצירת הביקוש למוצרים של החברה. על ידי יצירת מודעות ומכירת הערך ויצירת לידים שיביאו למכירות. אם יש ביקוש, כולם באים - לא צריך שיווק. לשווק זה לייצר ביקוש וזה אומר ליידע את האנשים".
איל הדגים את תהליכי יצירת הביקוש במיקרוסופט, הבנוי מתהליכים מאוד מובנים, שמתארים כל אירוע ואירוע: מה העלות שלו, עלות על כל יחידה או משתתף, אם זה אירוע מוטה קהל וכמובן כמה הכנסות נוצרו מאותו מוצר בעקבות אותו אירוע. "החברה היא גוף עסקי לכל דבר", אמר איל "ועסקים מעניין אותם דבר אחד: הצלחה עסקית ולא משנה איך מודדים את זה. השורה התחתונה צריכה להיות רווח. ברור לחלוטין שארגונים לא מצליחים כי האסטרטגיה השיווקית שלהם, בין היתר, לא הייתה מוצלחת כנראה. הביזנס זה אנשים. האנשים הכי טובים בתפקידים הכי טובים מביאים להצלחה. ארגון אינו עומד בפני עצמו. כמובן שיש חשיבות לפתרונות המיחשוב שהם הכלים שעומדים לרשות האנשים שעושים את העבודה הכי טובה, במיוחד אלו שעומדים בקשר עם הלקוחות ואחראים לשיפור החדשנות. זו משמעות המושג People Ready".
בהמשך דיבר איל על חשיבותו של הבריף השיווקי. כאן הוא הביא לדוגמה את תהליך תכנון הבריף השיווקי בחברה רב לאומית כמו מיקרוסופט. ראשית, התהליכים הם אחידים בכל העולם ונקבעים על פי תבניות קבועות. כמובן שכל אזור וכל סניף יוצק לתוכן את התכנים הרלבנטיים לו, אבל קיימת שיתופיות, החלפת מידע ועוד. איל אמר, כי הוא חסיד המדידה על ידי רמזורים באמצעות מערכות BI, עם מערכת KPI שמחוברת לכל מערכות המידע והמיחשוב בארגון. כמובן שהשימוש הוא במערכות ה-BI של מיקרוסופט שכעת משווקות בעולם. הניהול נעשה על ידי שימוש באתר צוותי לשיווק משולב עם מערכת CRM של מיקרוסופט, כמובן, מדידה על ידי SCORE CARDS המתחברים לכלי BI מבוססי הצגת מידע חיוני למנהלים, מבוססי רמזורים אדומים וצהובים שמאפשרים לתת מידע אופטימלי ככול האפשר, על ניהול העבודה השיווקית והתוצאות שהיא מביאה.
אז מה עושים מחר בבוקר?
"חייבים לראות מה מתאים לארגון שלכם - הן בהיבט העסקי והן בהיבט התרבותי ארגוני", אמר איל. "החשוב ביותר לביצוע מיידי מחר בבוקר למי שרוצה לשפר את ניהול השיווק שלו הוא הקמת אתר צוותי כולל בריפים ומידע, התחלת ביצוע ניתוח ROI על פעולות שיווקיות, הגדרת מדדי הצלחה ובניית מערכת ניהול מבוססת רמזורים ראשונית וההמשך בהתאם להתפתחות האירועים בשיווק".
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
