כלל תעשיות תשקיע 20 מ' ד' בארקדיאן נטוורקס בארה"ב
חברת כלל תעשיות הודיעה היום על השקעה של 20 מיליון דולר בחברת ארקדיאן נטוורקס, שבשליטת קבוצת גילה ונצ'רס. ההשקעה בוצעה בתנאים זהים לתנאי סבב ההשקעה הקודם בארקדיאן, אשר הושלם בחודש אפריל 2006 ושבמסגרתו הושקעו בארקדיאן 40 מיליון דולר על ידי גולדמן סאקס קבוצה אינדונזית וגילה ונצ'רס.
חברת ארקדיאן, אשר הוקמה לפני כשנה והחלה לפעול באפריל 2006, שמה לה ליעד להיות הספק המוביל של פתרונות תקשורת אלחוטית מתקדמת לתעשיות ה-Utilities (חברות המספקות תשתיות חיוניות כגון גז, נפט וחשמל) באזורי הספר (Rural) בארה"ב.
חברות ה-Utilities האמריקאיות מתאפיינות, בין היתר, בריבוי אתרים בלתי מאוישים, המחוברים כיום ברשתות תקשורת איטיות ומיושנות, והצורך בהחלפתן ברשתות דיגיטליות מתקדמות הולך ומתעצם. מדובר בשוק ענק, המתבסס היום על פתרונות כלאיים מיושנים והמשווע בדחיפות לשידרוג תשתיות התקשורת הן על רקע רגולציה גוברת והן בשל הרצון לשפר את הרווחיות. עוצמת הצורך התחדדה בשנים האחרונות בעקבות אירועים כמו הפיגוע במגדלי התאומים, נפילת מערכת החשמל בניו-יורק ובקליפורניה והסופה קטרינה בניו אורלינס.
ארקדיאן הוקמה על מנת לענות על צורך זה, תוך שהיא מציעה פתרון כולל של תשתית תקשורתית אלחוטית מתקדמת ומאובטחת, המבטיחה בקרה תמידית ויעילה על פעילותם של אתרי חברות ה-Utilities ומאפשרת בכך לחברות אופטימיזציה של תפוקתן ושיפור רווחיותן.
הפתרון אותו מציעה ארקדיאן מבוסס על תדר 700 מג"ה. לשם כך רכשה חברת ארקדיין את זכות השימוש בתדר ב-23 מדינות בארה"ב ובכללן באזור מפרץ מקסיקו.
ההסכם הראשון עליו חתמה ארקדיאן הינו להקמת תשתית התקשורת מתקדמת לחברת GRE, שהינה תאגיד החשמל המרכזי של מדינת מינסוטה. כ-30% מפריסת התשתית כבר בוצעה בפועל בשטח. החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של משא ומתן עם חברות Utilities נוספות ברחבי ארה"ב.
גיא רוזן, סמנכ"ל כלל תעשיות, אמר בהקשר זה: "אנו רואים בהשקעתנו בארקדיאן צעד ראשון בכניסה לפרוייקטים נוספים בתחומי התשתיות והאנרגיה בארץ ובעולם וניתן לצפות שנבצע בעתיד השקעות נוספות בתחומים אלה. כל זאת לצד פעילות נרחבת שאנו מבצעים בנושאי תשתית ואנרגיה בחברות בנות כמו נשר ומנא"י.
יאיר כהן, סגן נשיא באלרון, אשר סייע בשנה האחרונה בבדיקת כדאיות ההשקעה, אמר בהקשר זה: "אין לי ספק שהשילוב של הצורך העז של חברות ה-Utilities בארה"ב לשדרג את תשתיות התקשורת שלהן, יחד עם הפתרון הייחודי שמציעה ארקדיאן והעובדה שהשכילה להיות הראשונה בתחום זה, הופכים את ההשקעה בחברה לאטרקטיבית ומבטיחה".

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
