מיזוג רפואי: ניסן רוכשת 80% מנירקו ב-27 מ' ד'

מדובר ברכישת חלקה של שלא"ג בחברה השולטת בספאנטק. השלמת העסקה מותנית בהשגת מימון לביצועה
שי פאוזנר |

חברת ניסן תעשיות רפואיות הודיעה היום, כי חתמה עם חברת שלא"ג תעשיות זיכרון דברים לרכישת מלוא אחזקותיה של שלא"ג בנירקו אחזקות, בעלת השליטה בחברת נ.ר ספאנטק, תעשיות תמורת 27 מיליון דולר. נירקו מחזיקה בכ-78.93%מהונה של ספאנטק.

על פי זכרון הדברים, הרכישה תתבצע בתמורה לסכום בש"ח השווה לכ-27 מיליון דולר. סכום זה הינו מכפלת שיעור אחזקותיה (בעקיפין) של שלא"ג בספאנטק (מחצית משיעור האחזקות של נירקו בספאנטק) בשווי ספאנטק לצורכי העסקה, לכ-68.5 מיליון דולר.

הרכישה כוללת לרבות המוניטין והזכויות הנובעים מהאחזקות.

נירקו מוחזקת בחלקים שווים על ידי ניסן, במישרין ובאמצעות חברות בנות בבעלותה המלאה, ועל ידי שלא"ג.

בניסן אמרו, כי השלמת העסקה מותנית בהשגת מימון לביצועה. במידה וימנע מהחברה לקבל מימון לתשלום התמורה כאמור בתוך 75 ימים ממועד החתימה על זיכרון הדברים, תבוטל העסקה והחברה תשלם לשלא"ג פיצוי מוסכם בסך 400 אלף דולר.

שלא"ג התחייבה שלא לקיים כל פעילות בטכנולוגיית איחוי באמצעות מים לתקופה של שלוש שנים נוספות ממועד הסגירה של ההסכם המלא. ביצוע העסקה כפוף גם לקבלת כל האישורים וההיתרים הדרושים על פי כל דין.

חזי ניסן, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל ניסן תעשיות מסר, כי "ספאנטק הוקמה בשנת 1996, בהשקעה של כ-2 מיליון דולר והפכה מחברה עם מכירות של מיליוני שקלים בודדים לחברה גלובאלית. כיום, לחברה כושר ייצור של כ-28,000 טון לשנה, המתפרס על ארבעה קווי ייצור בישראל ובארה"ב. מכירות ספאנטק בשנת 2005 היו למעלה מ-230 מיליון שקל ללקוחות מובילים ברחבי העולם בשנת 2005".

ניסם הוסיף, "ליוויתי את ספאנטק מיום הקמתה והיא ניצבת כיום בפני אחת ההזדמנויות הגדולות שלה, עם השלמת הקמת המפעל בארצות הברית בהשקעה של כ-45 מיליון דולר. השקעה זו תכפיל את כושר הייצור של החברה וצפויה להביא לצמיחה משמעותית במכירות וברווחיות החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.