ניתוח טכני: הבעיה הטקטית - מה לעשות? מתי וכיצד?
בהשקעה על פי ניתוח טכני בבורסה, לא די בלהיות בעל ידע תיאורטי נרחב. פתיחת פוזיציה, דורשת שילובם של מרכיבים נוספים כגון יעדי מחירים ותזמון.
אחת מן הצרות הפוקדות את הטכנאי המתחיל היא חוסר הידיעה הבסיסית הנוגע למרכיבי הפוזיציה. המכה הראשונה נוחתת באותו רגע בו אתה סבור כי הידע התיאורטי שלך גדול דיו, כדי לאפשר לך לסחור בהצלחה. קולר האשם, נתלה ברוב המקרים על השיטה ולא על הסוחר ששגה. ועל זה נאמר שטוב שיש את מי להאשים. במוקדם או במאוחר, מתגלה המציאות המרה, כי לא די בקריאת ספר ומחצה או קורס בן ארבעה מפגשים. יש צורך בקיומם של מרכיבים נוספים השייכים לתזמון ותבונה בניהול הכספי.
על טבע האדם
אם נביט סביבנו נגלה שאחד הדברים שדופקים (סליחה על הביטוי) את המשקיע הממוצע הוא הטבע שלו. החשיבה ולפיה האינסטינקטים החייתיים שלו ותחושות הבטן יסייעו לו להימלט מכל צרה ולכוון את דרכו למערתו של עלי בבא, מתגלה במרבית המקרים כשגויה מתחילתה ועד סופה. הפעולות הנכונות לביצוע ולא רק בתחום שוק ההון, מנוגדות לחלוטין לטבע שלנו, לאינסטינקטים, לתחושות ולאופי. איתותי הקנייה והמכירה מתקבלים, בחלק גדול מהמקרים, בנקודות בהן התחושה אומרת לך לבצע בדיוק את הדבר ההפוך. והמשקיע הפרטי, גבירותי ורבותי, יש לו תחושות. ועוד איזה.
מה לעשות? מתי ואיך?
כל תוכנית מסחר, חייבת, על סמך השיטה הטכנית, להיות בנויה משלושה מרכיבים בסיסיים:
(1) הערכת שוק שמטרתה הבסיסית לקבוע את כיוון שיוטו של השוק בכל טווח זמן. השימוש במושג המגמה, הינו אינדיבידואלי, ונותן ביטוי לאופיו של הסוחר. ישנם כאלה שיעדיפו לסחור לטווח הארוך, אחרים ואגרסיביים יותר, תרים אחר הטווח הבינוני וישנם את חובבי ז'אנר האימה הסוחרים על תנודות שוק של נקודות בודדות. תחזית שוק זאת, אמורה לבסס הנחת עבודה ולקבוע את המסגרת לקבלת ההחלטות. כלומר, לאפשר לסוחר לבחור את הכיוון בו יבצע את פעולותיו, מעלה או מטה בהתאם למגמה השלטת. התשובה לסעיף זה אמורה להיות Sell Side ,Buy Side אבל לעולם לא Wrong Side.
חוסר היכולת לספק תשובה חד משמעית לגבי כיוון השוק, ישאיר את הסוחר הנבון יושב על הגדר, שכן טעות בהערכה עשויה להתבטא בהפסד כספי ניכר.
(2) מרכיב הטקטיקה או התזמון, קובע במדויק את רמות השערים בהם יש לפעול, בין אם בכניסה לשוק, או בין אם ביציאה ממנו. מצב אפשרי הוא להיות צודק בקשר לכיוונו של השוק, אך להיקלע לעסקה כושלת על בסיס תזמון לקוי. מרכיב זה, נותן תשובה לשאלה מתי לפעול.
(3) ניהול כספי, נותן מענה לשאלה כיצד לפעול. מרכיב זה, מכסה את נושא פיזור ההשקעות, יחס הפיזור בין מרכיבי התיק, מה יהיה גודל הסכום שיוקצב למסחר בשוק מסוים, כמו גם היכן למקם את ה-Stop Loss.
מה לעשות לאחר תקופות הצלחה וכישלון
סעיף זה, נוגע ישירות לסוגיית הניהול הכספי וגם אם הדיון יהיה גס וקיצוני מעט, מפאת קוצר היריעה, הרי שהוא עשוי לספק מעט חומר למחשבה.
מה אמור סוחר לעשות לאחר תקופה לא מוצלחת בה נשחק הונו במידה לא מבוטלת? האם עליו לשנות את אופן המסחר? את סגנון המסחר? האם יחליט אותו סוחר להפוך סלקטיבי יותר בבחירת העסקות? או שמא עליו להמשיך ולהתמיד בסגנון וטכניקת המסחר בה התנסה עד כה, בהנחה שעבד על פי כללים וכלים מוגדרים? אם יהפוך שמרני יותר, הרי שיקשה עליו לחזור לרמת ההון ההתחלתית. מאידך, אם ייהפך אגרסיבי, גדל הסיכון לאיבוד יתרת הסכום שעוד נותרה.
בעיה נעימה יותר להתמודדות, נוצרת לאחר תקופות שאופיינו ברווחים גבוהים. מה על הסוחר לעשות עם רווחיו? האם עליו להישאר בשוק במלוא הפוזיציה וההון מתוך תיקווה להכפיל את רווחיו? או שמא עליו לצמצם או לסגת לחלוטין?
לשאלות אלו שמנקרות מדי פעם במוחו של הסוחר, אין תשובה מוחלטת. כמו גרף המחירים, הרי שכל סוחר חווה תקופות שפל וגאות המאופיינות בנקודות שיא ונקודות שפל. רצוי כי גרף ההון העצמי יורה על מגמת עלייה לאורך זמן.
הזמן הגרוע ביותר להגדיל פוזיציות ולהיכנס לשוק ביתר עוצמה הינו לאחר תקופת גאות ורווחים. הדבר משול לפתיחת פוזיציות לונג במצב בו נמצא השוק בקניות יתר ((Overbought. אחד הדברים הנכונים לביצוע, שנוגדים את טבע האדם, (אם כי יש אפשרויות אחרות) הוא להגדיל פוזיציות לאחר שרשרת הפסדים רצופה וכואבת. דבר זה, מעלה את ההסתברות כי הפעולה תתבצע בסמוך לנקודת השפל של גרף ההון העצמי במקום בנקודות השיא.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
