הקבינט מתכנס להחליט האם להיכנס לעומק לבנון
על רקע המשך ירי הקטיושות, ומה שמסתמן כמשבר אמון חריף בין הרמטכ"ל לאלוף פיקוד הצפון, יתכנס הבוקר הקבינט המדיני-ביטחוני. מערכת הביטחון צפויה להגיש לאישור השרים תוכנית להרחבה משמעותית של הלחימה, ולהעמקה של הפעילות הקרקעית בלבנון, לפחות עד הליטני, ובאופן שיכסה חלק גדול משטחי השיגור של הרקטות קצרות הטווח. השרים צפויים לאשר את התכנית. לדברי שר בכיר בקבינט, תלויה ההחלטה בלוח הזמנים המדיני שיוצג.
ירי הקטיושות של הימים האחרונים, והנפגעים הרבים בקרב חיילי צה"ל ואזרחים בעורף, הגבירו את הקולות הקוראים להרחבת הפעולה. דבריו של שר הביטחון פרץ בוועדת החוץ והביטחון אתמול, לפיהם צה"ל יפעל בכל מקום כדי לעצור את הירי,
הרמטכ''ל החליט למנות את סגנו לנציגו בפיקוד צפון. בצה''ל טוענים רשמית כי לא מדובר בפגיעה באדם, אך בשטח הרוחות סוערות. הבהירו ביתר שאת את העובדה כי המלחמה בלבנון עומדת לעלות שלב. מאז יום ראשון ביקשו כמה שרים להקדים את ישיבת הקבינט, כדי לדון מחדש בהתקדמות הלחימה, אך לבסוף הוחלט להשאיר את הישיבה במועדה המקורי.
השרים צפויים לשמוע סקירות מהרמטכ"ל, ראש אמ"ן ויתר ראשי מערכת הביטחון לגבי הפעילות בשטח. הקצינים הבכירים יציגו לשרים שורה של תוכניות להרחבת הפעילות, המרכזית שבהן צפויה לכלול הרחבה משמעותית של הפעילות הקרקעית בלבנון, הן מבחינת העומק שאליו יגיע צה"ל והן מבחינת כמות הכוחות שיפעלו בשטח. בנוסף, ישמעו השרים סקירה אודות המהלכים המדיניים במועצת הביטחון סביב טיוטת הצעת ההחלטה שקוראת להפסקת אש. תלויים בלוח הזמנים המדיני
שר בכיר בקבינט אמר הבוקר ל-nrg מעריב כי הנושא המרכזי שיעלה בישיבה הבוקר הוא הדרכים להפסקת ירי הקטיושות. "החיזבאללה בנו את עצמם בדיוק לסוג מבצע כזה", אמר. "הם למדו את דרכי הפעולה שלנו ולכן השאלה באיזו רמה אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות".
לדברי השר, עד כה הצליח צה"ל לפגוע היטב בתשתית החיזבאללה, אך הצליח פחות בפגיעה בשיגור הקטיושות. "זה עיקר המאמץ, ולא צריכה להיות לזה הגבלת זמן", אמר. "השאלה היא איך מצמצמים דרמטית את הירי, וזה עד כה לא הושג. על אף שהרבה קטיושות אינן גורמות לאבדות, מספיקה אחת כדי לגרום לקורבנות רבים. הדרג הצבאי צריך להגיע מחר עם התוכניות המבצעיות, ואז אנחנו נשאל את עצמנו מה הסיכונים וההשלכות של זה. עד עכשיו הפעולות שננקטו לא הספיקו, וצריך למצוא דרכים אחרות".
עוד הוסיף השר, כי לוח הזמנים המדיני יכתיב את ההחלטה שתתקבל בקבינט. "ככל שלוח הזמנים המדיני יהיה מעורפל יותר כך יש סיכוי שיהיה מבצע קרקעי רחב ולהיפך", אמר. "למספר האבידות שצה"ל יעריך שיהיו בפעולה קרקעית רחבה תהיה גם כן השלכה על אם נאשר הרחבה של המבצע או לא".
שר אחר בקבינט אמר כי ללא ספק ההחלטה שתתקבל, תביא להגברת העוצמה של הפעולה. "הפעולה תתרחב, אבל אנחנו נצטרך להחליט באיזה סדר גודל ומה יהיה עומק הכניסה הקרקעית", אמר. "נשמע מצה"ל מה הוא מציע, ולפי זה נחליט אם לאשר או לא".
מאז תחילת הלחימה בלבנון ניכרו בין שרי הקבינט גישות שונות באשר לצעדים שיש לנקוט. הבולט מכולם היה שר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, שחזר בכל דיון על עמדתו כי יש לבצע פעילות קרקעית נרחבת בלבנון, לפחות עד קו הליטני, כיוון שזו תהיה הדרך היחידה למנוע את ירי הקטיושות.
בשבוע האחרון אימץ גם שר הביטחון, עמיר פרץ, את העמדה הזו. לפני כמה ימים נתן פרץ הנחיה למערכת הביטחון להיערך להרחבת המבצע הקרקעי לקראת אישור הקבינט, אך זו בוטלה לבסוף בשל התנגדותו של ראש הממשלה.
מנגד, ניצבו השרים אלי ישי וחיים רמון, שלא הביעו התנגדות להרחבת הפעולה הקרקעית, אלא טענו כי קודם לכן יש לבצע "כתישה" מהאוויר של כל היעדים שאליהם ייכנס צה"ל, בצורה שתקטין את הסיכון לכוחות הקרקע.
בקבוצה השלישית נמצאים השרים מופז, דיכטר, לבני, פינס, הרצוג ופרס, שעד כה התנגדו להרחבת הפעולה הקרקעית. הנעלם הגדול הוא ראש הממשלה אהוד אולמרט. עד כה קיבל אולמרט את המלצות הצבא שדחפו בעיקר לפעילות אווירית עם מהלכים קרקעיים מוגבלים יחסית, אך בהחלט ייתכן כי אירועי הימים האחרונים שכנעו אותו כי אין מנוס מהרחבת הפעולה כדי לטפל בירי הקטיושות.
הישיבה תתקיים גם על רקע המתיחות בצמרת צה"ל וכן המתיחות המסויימת בין צה"ל לדרג המדיני. אתמול נמסר על מינויו של האלוף משה קפלינסקי כנציג הרמטכ"ל בפיקוד צפון. צעד זה נתפס כהבעת אי-אמון באלוף הפיקוד, אודי אדם, וכמדרגה אחת לפני הדחתו מהתפקיד. בנוסף, בשבועות שמאז תחילת המבצע טענו כמה פעמים קצינים בכירים בצה"ל כי הדרג המדיני מעכב את הרחבת הפעולה הקרקעית עד הליטני. ראש הממשלה אולמרט וכן שרים רבים בקבינט הכחישו את העניין וטענו מנגד כי מערכת הביטחון כלל לא הציגה תוכניות כאלה לאישור.
