הקבינט מתכנס להחליט האם להיכנס לעומק לבנון
על רקע המשך ירי הקטיושות, ומה שמסתמן כמשבר אמון חריף בין הרמטכ"ל לאלוף פיקוד הצפון, יתכנס הבוקר הקבינט המדיני-ביטחוני. מערכת הביטחון צפויה להגיש לאישור השרים תוכנית להרחבה משמעותית של הלחימה, ולהעמקה של הפעילות הקרקעית בלבנון, לפחות עד הליטני, ובאופן שיכסה חלק גדול משטחי השיגור של הרקטות קצרות הטווח. השרים צפויים לאשר את התכנית. לדברי שר בכיר בקבינט, תלויה ההחלטה בלוח הזמנים המדיני שיוצג.
ירי הקטיושות של הימים האחרונים, והנפגעים הרבים בקרב חיילי צה"ל ואזרחים בעורף, הגבירו את הקולות הקוראים להרחבת הפעולה. דבריו של שר הביטחון פרץ בוועדת החוץ והביטחון אתמול, לפיהם צה"ל יפעל בכל מקום כדי לעצור את הירי,
הרמטכ''ל החליט למנות את סגנו לנציגו בפיקוד צפון. בצה''ל טוענים רשמית כי לא מדובר בפגיעה באדם, אך בשטח הרוחות סוערות.
הבהירו ביתר שאת את העובדה כי המלחמה בלבנון עומדת לעלות שלב. מאז יום ראשון ביקשו כמה שרים להקדים את ישיבת הקבינט, כדי לדון מחדש בהתקדמות הלחימה, אך לבסוף הוחלט להשאיר את הישיבה במועדה המקורי.
השרים צפויים לשמוע סקירות מהרמטכ"ל, ראש אמ"ן ויתר ראשי מערכת הביטחון לגבי הפעילות בשטח. הקצינים הבכירים יציגו לשרים שורה של תוכניות להרחבת הפעילות, המרכזית שבהן צפויה לכלול הרחבה משמעותית של הפעילות הקרקעית בלבנון, הן מבחינת העומק שאליו יגיע צה"ל והן מבחינת כמות הכוחות שיפעלו בשטח. בנוסף, ישמעו השרים סקירה אודות המהלכים המדיניים במועצת הביטחון סביב טיוטת הצעת ההחלטה שקוראת להפסקת אש.
תלויים בלוח הזמנים המדיני
שר בכיר בקבינט אמר הבוקר ל-nrg מעריב כי הנושא המרכזי שיעלה בישיבה הבוקר הוא הדרכים להפסקת ירי הקטיושות. "החיזבאללה בנו את עצמם בדיוק לסוג מבצע כזה", אמר. "הם למדו את דרכי הפעולה שלנו ולכן השאלה באיזו רמה אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות".
לדברי השר, עד כה הצליח צה"ל לפגוע היטב בתשתית החיזבאללה, אך הצליח פחות בפגיעה בשיגור הקטיושות. "זה עיקר המאמץ, ולא צריכה להיות לזה הגבלת זמן", אמר. "השאלה היא איך מצמצמים דרמטית את הירי, וזה עד כה לא הושג. על אף שהרבה קטיושות אינן גורמות לאבדות, מספיקה אחת כדי לגרום לקורבנות רבים. הדרג הצבאי צריך להגיע מחר עם התוכניות המבצעיות, ואז אנחנו נשאל את עצמנו מה הסיכונים וההשלכות של זה. עד עכשיו הפעולות שננקטו לא הספיקו, וצריך למצוא דרכים אחרות".
עוד הוסיף השר, כי לוח הזמנים המדיני יכתיב את ההחלטה שתתקבל בקבינט. "ככל שלוח הזמנים המדיני יהיה מעורפל יותר כך יש סיכוי שיהיה מבצע קרקעי רחב ולהיפך", אמר. "למספר האבידות שצה"ל יעריך שיהיו בפעולה קרקעית רחבה תהיה גם כן השלכה על אם נאשר הרחבה של המבצע או לא".
שר אחר בקבינט אמר כי ללא ספק ההחלטה שתתקבל, תביא להגברת העוצמה של הפעולה. "הפעולה תתרחב, אבל אנחנו נצטרך להחליט באיזה סדר גודל ומה יהיה עומק הכניסה הקרקעית", אמר. "נשמע מצה"ל מה הוא מציע, ולפי זה נחליט אם לאשר או לא".
מאז תחילת הלחימה בלבנון ניכרו בין שרי הקבינט גישות שונות באשר לצעדים שיש לנקוט. הבולט מכולם היה שר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, שחזר בכל דיון על עמדתו כי יש לבצע פעילות קרקעית נרחבת בלבנון, לפחות עד קו הליטני, כיוון שזו תהיה הדרך היחידה למנוע את ירי הקטיושות.
בשבוע האחרון אימץ גם שר הביטחון, עמיר פרץ, את העמדה הזו. לפני כמה ימים נתן פרץ הנחיה למערכת הביטחון להיערך להרחבת המבצע הקרקעי לקראת אישור הקבינט, אך זו בוטלה לבסוף בשל התנגדותו של ראש הממשלה.
מנגד, ניצבו השרים אלי ישי וחיים רמון, שלא הביעו התנגדות להרחבת הפעולה הקרקעית, אלא טענו כי קודם לכן יש לבצע "כתישה" מהאוויר של כל היעדים שאליהם ייכנס צה"ל, בצורה שתקטין את הסיכון לכוחות הקרקע.
בקבוצה השלישית נמצאים השרים מופז, דיכטר, לבני, פינס, הרצוג ופרס, שעד כה התנגדו להרחבת הפעולה הקרקעית. הנעלם הגדול הוא ראש הממשלה אהוד אולמרט. עד כה קיבל אולמרט את המלצות הצבא שדחפו בעיקר לפעילות אווירית עם מהלכים קרקעיים מוגבלים יחסית, אך בהחלט ייתכן כי אירועי הימים האחרונים שכנעו אותו כי אין מנוס מהרחבת הפעולה כדי לטפל בירי הקטיושות.
הישיבה תתקיים גם על רקע המתיחות בצמרת צה"ל וכן המתיחות המסויימת בין צה"ל לדרג המדיני. אתמול נמסר על מינויו של האלוף משה קפלינסקי כנציג הרמטכ"ל בפיקוד צפון. צעד זה נתפס כהבעת אי-אמון באלוף הפיקוד, אודי אדם, וכמדרגה אחת לפני הדחתו מהתפקיד. בנוסף, בשבועות שמאז תחילת המבצע טענו כמה פעמים קצינים בכירים בצה"ל כי הדרג המדיני מעכב את הרחבת הפעולה הקרקעית עד הליטני. ראש הממשלה אולמרט וכן שרים רבים בקבינט הכחישו את העניין וטענו מנגד כי מערכת הביטחון כלל לא הציגה תוכניות כאלה לאישור.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
