מבקר המדינה שוב מוצא ניגודי עניניים בענף החיתום

מדו"ח לשנת 2005 לא חסך ביקורת משני הגופים השולטים בשוק ההון הישראלי - אגף שוק ההון והרשות לניירות ערך. מתריע על אופן קבלת ההחלטות ההשקעה בגופים המוסדיים ועל חוסר הפיקוח בתעודות הסל
דרור איטח |

היום התפרסם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2005. המבקר לא חסך ביקורת משני הגופים השולטים בשוק ההון הישראלי - אגף שוק ההון והרשות לניירות ערך. בדומה לעבר, גם הפעם עלו שוב טענות כנגד ניגודי העניניים בענף החיתום וקבלת ההחלטות ההשקעה בגופים המוסדיים. תחום נוסף אשר לא נחסכה ממנו ביקורת הוא - ענף תעודות הסל. ענף זה צמח במהירות בשנתיים האחרונות והמבקר טוען כי תחום זה אינו זוכה לפיקוח רגולטורי מספק.

מדו"ח המבקר עולה, בענף ההנפקות עדיין קיימים קשרים שעלולים לגרום לניגוד עניינים. המבקר טוען כי בין החברות המנפיקות לבין חברות החיתום, הנאמנות, והגופים המוסדיים הרוכשים את הניירות בהנפקה, עלוליים להתקיים קשרי נשייה או בעלות.

לדברי המבקר, אמנם הרפורמה בשוק ההון, ובכלל זה החוקים האמורים שנחקקו במסגרתה, תגרום להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, אך ייתכן שקשרי הנשייה יבואו לידי ביטוי גם במערכות שאינן בנקאיות. בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה העלתה כי התקנות אינן מטפלות בניגודי עניינים מסוג זה, וכי לאגף שוק ההון אין את המידע הרלוונטי הנדרש כדי לטפל בהם.

לדעת משרד מבקר המדינה, שיתוף חתמים בניהול הנפקות ללא צורך, רק בגלל קשריהם עם גופים מוסדיים, פוגע בתחרות בשוק החיתום ועלול לגרום לגופים מוסדיים לרכוש ני"ע בהנפקות אף על פי שהרכישה אינה מיטיבה עם הציבור שמשקיע באמצעותם את כספו. המבקר מציע שהרשות תדרוש מהחתמים לדווח לאחר ההנפקה, בדוח ההנפקה, גם על סכומי העמלות ששולמו להם בפועל בגין ההנפקה. נוסף על כך, מן הראוי שמידע בדבר סכום העמלות שגובים החתמים יינתן לציבור גם כשמדובר בהנפקות פרטיות, שניירות ערך המוצעים בהן נרכשים כאמור בידי גופים מוסדיים.

מדו"ח המבקר עולה, כי מתכונת הדיווח הנהוגה כיום, שבה מפורטות יתרות ההשקעות בניירות ערך ובנכסים אחרים ונמסר דיווח מצרפי על השווי הכולל של עסקאות עם צדדים קשורים ולא על כל עסקה בנפרד, אינה מאפשרת לאגף שוק ההון לקיים פיקוח ואכיפה ראויים. יתר על כן, על פי בדיקתו, לאגף שוק ההון אין מערכת ממוחשבת שיכולה לקלוט ולעבד את המידע והדיווחים שהוא מקבל מהגופים המוסדיים, וכי האגף עושה בדיקות ספורדיות אך אינו מקיים פיקוח עקבי ושיטתי על הרכישות של הגופים המוסדיים בהנפקות.

לדברי המבקר, הדבר מעמיד בספק את יכולת הבקרה על עמידתם של הגופים המוסדיים בהגבלות המפורטות שנקבעו בחוק ובתקנות. יצויין כי מבקר המדינה כבר העיר בדוחותיו הקודמים על הנושא, אך לא נעשה דבר בעניין, למרות הבטחותיו של אגף שוק ההון, זאת למרות שעברו כבר יותר מתשע שנים ממועד הביקורת הראשונה בעניין זה.

באשר לפיקוח על תעודות הסל, לדברי המבקר, כי בשל אי מחויבתה של חברה לפרסם את החשיפה היומית בפועל, וכן שאינה נדרשת למסור נתון זה לנאמן. חברות הדירוג המדרגות את תעודות הסל דורשות מהמנפיקים את פירוט הנכסים שהם מחזיקים בהם, אך אין חובה לדרג את התעודות, וכיום רוב התעודות אינן מדורגות.

המבקר מצא, כי החשיפה המרבית שהחברה יכולה לקבוע אינה מוגבלת, ואין קשר בין ההון העצמי, הקבוע - 8 מיליון שקל - לבין הסיכון המשתקף בחשיפה היומית המותרת. מנפיקי התעודות יכולים למשוך את התשואות העודפות על המדד, ולכן הן אינן משמשות כרית ביטחון למחזיקי התעודות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה