מבקר המדינה שוב מוצא ניגודי עניניים בענף החיתום
היום התפרסם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2005. המבקר לא חסך ביקורת משני הגופים השולטים בשוק ההון הישראלי - אגף שוק ההון והרשות לניירות ערך. בדומה לעבר, גם הפעם עלו שוב טענות כנגד ניגודי העניניים בענף החיתום וקבלת ההחלטות ההשקעה בגופים המוסדיים. תחום נוסף אשר לא נחסכה ממנו ביקורת הוא - ענף תעודות הסל. ענף זה צמח במהירות בשנתיים האחרונות והמבקר טוען כי תחום זה אינו זוכה לפיקוח רגולטורי מספק.
מדו"ח המבקר עולה, בענף ההנפקות עדיין קיימים קשרים שעלולים לגרום לניגוד עניינים. המבקר טוען כי בין החברות המנפיקות לבין חברות החיתום, הנאמנות, והגופים המוסדיים הרוכשים את הניירות בהנפקה, עלוליים להתקיים קשרי נשייה או בעלות.
לדברי המבקר, אמנם הרפורמה בשוק ההון, ובכלל זה החוקים האמורים שנחקקו במסגרתה, תגרום להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, אך ייתכן שקשרי הנשייה יבואו לידי ביטוי גם במערכות שאינן בנקאיות. בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה העלתה כי התקנות אינן מטפלות בניגודי עניינים מסוג זה, וכי לאגף שוק ההון אין את המידע הרלוונטי הנדרש כדי לטפל בהם.
לדעת משרד מבקר המדינה, שיתוף חתמים בניהול הנפקות ללא צורך, רק בגלל קשריהם עם גופים מוסדיים, פוגע בתחרות בשוק החיתום ועלול לגרום לגופים מוסדיים לרכוש ני"ע בהנפקות אף על פי שהרכישה אינה מיטיבה עם הציבור שמשקיע באמצעותם את כספו. המבקר מציע שהרשות תדרוש מהחתמים לדווח לאחר ההנפקה, בדוח ההנפקה, גם על סכומי העמלות ששולמו להם בפועל בגין ההנפקה. נוסף על כך, מן הראוי שמידע בדבר סכום העמלות שגובים החתמים יינתן לציבור גם כשמדובר בהנפקות פרטיות, שניירות ערך המוצעים בהן נרכשים כאמור בידי גופים מוסדיים.
מדו"ח המבקר עולה, כי מתכונת הדיווח הנהוגה כיום, שבה מפורטות יתרות ההשקעות בניירות ערך ובנכסים אחרים ונמסר דיווח מצרפי על השווי הכולל של עסקאות עם צדדים קשורים ולא על כל עסקה בנפרד, אינה מאפשרת לאגף שוק ההון לקיים פיקוח ואכיפה ראויים. יתר על כן, על פי בדיקתו, לאגף שוק ההון אין מערכת ממוחשבת שיכולה לקלוט ולעבד את המידע והדיווחים שהוא מקבל מהגופים המוסדיים, וכי האגף עושה בדיקות ספורדיות אך אינו מקיים פיקוח עקבי ושיטתי על הרכישות של הגופים המוסדיים בהנפקות.
לדברי המבקר, הדבר מעמיד בספק את יכולת הבקרה על עמידתם של הגופים המוסדיים בהגבלות המפורטות שנקבעו בחוק ובתקנות. יצויין כי מבקר המדינה כבר העיר בדוחותיו הקודמים על הנושא, אך לא נעשה דבר בעניין, למרות הבטחותיו של אגף שוק ההון, זאת למרות שעברו כבר יותר מתשע שנים ממועד הביקורת הראשונה בעניין זה.
באשר לפיקוח על תעודות הסל, לדברי המבקר, כי בשל אי מחויבתה של חברה לפרסם את החשיפה היומית בפועל, וכן שאינה נדרשת למסור נתון זה לנאמן. חברות הדירוג המדרגות את תעודות הסל דורשות מהמנפיקים את פירוט הנכסים שהם מחזיקים בהם, אך אין חובה לדרג את התעודות, וכיום רוב התעודות אינן מדורגות.
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותרפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
רפאל חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
