מיטב: בנק ישראל יעלה את הריבית לחודש מרץ ב-0.25%

מעריכים כי גם אם נגיד בנק ישראל יחליט אחרת, בתוך 3-4 חודשים תגיע ריבית בנק ישראל ל-5.5%. לדבריהם, העלאת הריבית בארה"ב וההתחזקות בשערו של הדולר ייתנו את הטון המרכזי בהחלטה
ענת שגב |

מחר יכריז בנק ישראל על המדיניות המוניטרית לחודש מרץ. מיטב מציינים כי החודש ישנה כמעט תמימות דעים בקרב הכלכלנים, כי נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית לחודש מרץ, כאשר הפרמטרים החיצוניים, בהם העלאת הריבית בארה"ב וההתחזקות בשערו של הדולר, הם אלו שייתנו את הטון המרכזי בהחלטה. לכך יש לצרף גם את אי הוודאות האזורית השוררת בשוק על רקע נצחון החמאס והבחירות הקרבות בישראל.

עם זאת, הפרמטרים הכלכליים הטהורים ממשיכים לתמוך בהותרת הריבית ללא שינוי. ציפיות שוק ההון והחזאים לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים ירדו באחרונה אל מתחת ל-2%, אמצע תחום יעד האינפלציה. עם זאת, מציינים במיטב, כי בנק ישראל מעריך שבשנת 2006 עלולה האינפלציה להיות קרובה לגבול העליון של יעד יציבות המחירים ואף תחרוג כלפי מעלה במחצית הראשונה של השנה.

גם פרסום נתונים חיוביים על פעילות הממשלה (גרעון נמוך של 1.9% מהתמ"ג בשנת 2005) ומגמת האינפלציה בפועל (מדד ינואר ירד בשיעור של 0.3%), מדברים בזכות הותרת הריבית ללא שינוי.

מנגד, אי הוודאות הגיאופוליטית, עליית פרמיית הסיכון של ישראל והתעוררות שוק המט"ח תומכים בהמשך ניהול מדיניות מוניטרית מרסנת ובהעלאת הריבית. מעבר לגורמים כלכליים, יש לקחת בחשבון את חוסר הוודאות בשווקים הן בעקבות נצחון החמאס בבחירות לרשות הפלשתינית והן בעקבות הבחירות בארץ. זאת, יחד עם עליית "פרמיית הסיכון" של ישראל על רקע ההתפתחויות האחרונות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהורדת המלצה לשוק הישראלי ע"י דויטשה בנק.

לדברי מיטב, מעבר לכל השיקולים המקומיים האלה, הריבית בארה"ב מוסיפה להיות גורם מרכזי בהחלטת נגיד בנק ישראל. בארה"ב גוברות ההערכות כי יו"ר הפד הנכנס, בן ברננקי, יתחיל את כהונתו בהעלאת הריבית בשיעור של 0.25% לרמה של 4.75% בפגישה הראשונה של ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדרלי בסוף חודש מארס.

הדבר בא לידי ביטוי היטב גם בהתנהגות שוק האג"ח האמריקאי, שם נרשמה עלייה בתשואות לפדיון באיגרות החוב הארוכות של ממשלת ארה"ב. המשך העלאת הריבית בארה"ב צפויה להמשיך וללחוץ על הריבית המקומית כלפי מעלה, וגורם זה, ממשיך להיות הדומיננטי בשיקולי הנגיד בהחלטתו על הריבית בחודשים הבאים. חיזוק לחשיבות נקודה זו אפשר למצוא בהודעתו האחרונה של הריבית, בה צוין, כי "ההחלטה להעלות את הריבית, מתבססת על הציפייה להמשך העלייה בריביות בעולם ובייחוד בארה"ב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.