הבנקים: המנצחים הגדולים בשנת 2005
לאחר התפוצצות הבועה בתחילת שנות האלפיים סבל המשק הישראלי ממיתון קשה. מערכת הבנקאות המקומית נאלצה להתמודד עם חובות מסופקים גבוהים לאחר חגיגת האשראי שהעניקה למגזר העסקי בשיעורי מימון גבוהים ובמרווחים נמוכים. מצב זה העמיד בסימן שאלה גדול את חוסנה של המערכת הבנקאית, דבר שאיים על המשק כולו. אך בתחילת 2003 חל המפנה, לאחר הבחירות עבר המשק לתהליך של צמיחה ואיתו החלה ההתאוששות של המערכת הבנקאית.
בימי השפל נסחרו הבנקים הגדולים קצת מעל 50% על ההון העצמי. צמיחת המשק קיבלה ביטוי בבורסה המקומית שהחלה לנסוק ואיתה מניות הבנקים. מכפילי ההון עלו בהתאם כשהבנקים החלו להיסחר ברמות של 80% ו-100% על ההון. בשלב זה הרימו משקיעים רבים גבה ותהו האם חגיגת העליות בבנקים נסתיימה. אך האחרונים הוכיחו את חוסנם והמשיכו להציג רווחים משופרים כשהם מצליחים כל פעם מחדש לעקוף את התחזיות ונסחרים כיום (9 החודשים הראשונים של 2005) במכפילי הון שנעם בין 12% ל-21%.
הבורסה התל אביבית סיכמה שנה חיובית נוספת. ב-2005 רשמו מרבית מדדי הבורסה תשואות דו סיפרתיות מרשימות. את התשואה הגבוהה ביותר השיג מדד הבנקים. מדד זה רשם תשואה שנתית של מעל ל-55% והתמקם באזור 1,263 הנקודות. אין ספק שזוהי שנתם של הבנקים, במהלכה הופרטו שניים משלושת הבנקים הגדולים, ונפרדו מקרנות הנאמנות וקופות הגמל כשכיסייהם תפוחים.
התשואות שרשמו מניות הבנקים גובו בתוצאות משופרות לאורך שלושת הרבעונים הראשונים של השנה בהמשך לשיפור שהציגו בשנת 2004. מתחילת 2005 רשמו חמשת הבנקים הגדולים רווח נקי של 5.27 מיליארד שקל, שמהווים זינוק של 27.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בדומה לשנה שעברה, גם ב-2005 נרשמה עלייה ברווחי המימון וירידה בהפרשות לחובות מסופקים. ההתאוששות במשק לצד הפעילות הערה בשוק ההון הגדילו גם את הכנסות הבנקים משירותים המניבים עמלות.
לפני קצת יותר משנה הגיש שר האוצר דאז, בנימין נתניהו את המלצות ועדת בכר בנוגע לרפורמה בשוק ההון. הוועדה טענה לריכוזיות יתר של המערכת הבנקאית בשוק ההון והמליצה להפריד ממנה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות. המערכת הבנקאית ששלטה במעל ל-90% מכספי הציבור, הכריזה על מלחמת חורמה על המלצות הוועדה. הבנקים טענו לפגיעה ממשית ומהותית ברווחיהם ובקרב כלכלנים ואנליסטים בשוק נערכו אינספור הערכות וספקולציות באשר לתוצאות המהלך.
כל ניסיונות הבנקים לבטל את המהלך כשלו. לאחר אישור הוועדה, ניתנה לבנקים תקופה של בין 3 ל-4 שנים למכירת קופות הגמל והקרנות. אך הבנקים לא איבדו זמן, כשעיכלו את המציאות החדשה, תפסו אותה בתקופת שיא בשוק ההון, תקופה בה השווקים שוברים שיאים מידי יום וצבירת הכספים מתחזקת מכיוונו של הציבור.
במהלך זריז החלו למכור בזה אחר זה את נכסיהם. היום בדיעבד, לאחר התמורה שקיבלו הבנקים תמורת נכסי הקופ"ג והקרנות אפשר לומר ששוב - ידם הייתה על העליונה. הרוכשים שמרביתם הם חברות הביטוח שילמו סכומים מכובדים תמורת נכסי הבנקים, ובנוסף בזכות חוזי התקשרות עם הרוכשים יהנו מהכנסות ממתן שירותים לרוכשים. על הפרק נותר נושא מהותי אחד פתוח - גובה עמלות ההפצה. הבנקים מחזיקים כיום מערכת שיווק משומנת שלמרות ההכרה לה זוכים הברוקרים הפרטיים בקרב הציבור, עדיין שולטת בטעמי הציבור.
הבנקים, שלהם לובי חזק בוועדת הכספיים, דורשים עמלת הפצה בגובה של 0.4%-0.45%, לעומת 0.32% בהצעה המקורית של האוצר. נציין כי מרבית המפלגות בכנסת שרויות בחובות כספיים כבדים הנאמדים בכ-220 מיליון שקל. כיום כשאנו בתקופת בחירות, זקוקות המפלגות לאשראים גבוהים בכדי לממן את מערכת הבחירות, דבר העלול לייצר ניגודי אינטרסים בעת קבלת הההחלטות. נציין כי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן צוטט באומרו "צריך לאשר את התקנות לפני הבחירות בכל מחיר".
לאחר שהובן כי הבנקים לא רק שלא נפגעו מוועדת בכר אלא הרוויחו, נביט בבונוס נוסף שקיבלו. המלצות הוועדה אישרו לבנקים להכינס לתחומים אשר לא פעלו בהם עד עתה, אשר יאפשרו להם לגוון את מקורות ההכנסה, לדוגמת מכירת מוצרי גמל, פנסיה, ובעתיד גם ביטוח.
מה באשר לשנה הבאה?
על פי מרבית הערכות בשוק, הבנקים צפויים להמשיך המומנטום גם בשנה הבאה. ראשית, על פי הערכות, המשק יצמח ב-2006 ב-4.5% דבר שיטיב ככל הנראה עם הבנקים המסחריים. דבר שני, רווחי ההון כתוצאה ממימוש קופ"ג והקרנות לצד מימוש אחזקות ריאליות (חוק הבנקאות אוסר על אחזקה ביותר מקונגלומרט אחד הפועל ביותר משלושה ענפי משק) צפויים להניב דיבידנדים מכובדים לבעלי המניות. דבר שלישי, צפי לשינויים מבניים בענף הבנקאות לנוכח התחרות הגוברת. ישנן לא מעט הערכות הגורסות כי הבנקים הקטניים והבינוניים ימוזגו בכדי להתחרות בבנקים הגדולים.
מאת: דרור איטח.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
בנימין נתניהונתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים
בנימין נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.
נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".
לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".
נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".
- תכננה לרצוח את נתניהו ב-RPG - ביקשה עזרה מפעילי מחאה שהסגירו אותה
- היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".
