ראוי לציין כי הסכומים המצטברים כתוצאה מניצול ההטבות במס, עשויים לעיתים קרובות להיות גבוהים עבור רבים מאיתנו. מומלץ לכל אזרח לבדוק האם הוא מנצל את כל הטבות המס המגיעות לו מתשלומים לקופות גמל, קרנות פנסיה וביטוח חיים.

שאלה: מה צריך לעשות כדי להינות מהטבות המס?

הטבות המס ניתנות בגין הפקדות המבוצעות לקופות גמל, פנסיה וביטוח. ההטבות הינן בשיעורים קבועים מהכנסתו של החוסך ומוגבלים בתקרות הקבועות בתקנות מס הכנסה.

שאלה: מהם הסכומים שיש להפקיד על מנת להינות מהטבות המס?

באשר לשכירים, ישנם שני סעיפים מרכזיים בתקנות מס הכנסה העוסקים בהטבות מס:

סעיף 45 א' - זיכוי:

שכיר המשלם לקופת גמל, לחברת ביטוח לצורך רכישת ביטוח חיים, או לקרן פנסיה יהנה מזיכוי במס בגובה 25%- 35% מתשלומיו בהתאם לסוג הקופה. זאת עד למקסימום של 5% מהכנסתו המזכה. ההכנסה המזכה מורכבת מסך כל מקורות ההכנסה של העובד ומוגבלת בתקרה שנתית של 85,200 שקל להלן "תקרת ההכנסה המזכה ") לשנת 2005.

מכאן שההפקדה המקסימלית בגין סעיף זה, אשר תזכה את המפקיד בהטבת מס הינה 4,260 שקל לשנה (5% כפול 85,200). הטבת המס השנתית נעה בין 1,065 שקל שהם 25% מההפקדה, אם זאת בוצעה בקופת תגמולים או בחברת ביטוח, לבין 1,491 שקל שהם 35% מההפקדה, אם זאת בוצעה בקרן פנסיה.

סעיף 47 (ב)(2) - ניכוי: עבור חלק השכר, שבגינו אין מבוצעות הפרשות פנסיוניות על ידי המעסיק (השכר שאינו מבוטח בקופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה) יכול העובד להפקיד באופן עצמאי ולהינות מהטבת מס של ניכוי. משמעות הניכוי היא שהעובד נהנה מהחזר מס על הפקדותיו בשיעור המס השולי שלו.

מכאן שככל שהמס השולי גבוה יותר החזר המס גדול יותר. גם כאן ההפקדה המזכה בהטבת מס מוגבלת ל-5% מהשכר שאינו פנסיוני ועד למקסימום שנתי של 4260 שקל. כספים שהופקדו על פי סעיף זה לקופת גמל ניתנים למימוש ללא מס רק לאחר 15 שנה (בהתאם לרפורמה במס, כספים שהופקדו לקופת גמל החל מ-1/1/2003 יהיו ניתנים למימוש ללא מס רק בגיל 65).

אם ההפקדה בוצעה לקופה לקיצבה (פוליסת קיצבה בחברת ביטוח או קרן פנסיה) אזי המימוש יהיה אפשרי אך ורק כקיצבה חודשית מגיל הפרישה .

שאלה: איך מתבצעות ההפקדות בפועל, האם על העובד לבצען באופן עצמאי?

רוב השכירים במשק מנצלים את הטבת המס לפי סעיף 45 א' באופן שוטף דרך תלוש השכר.שכירים שמעסיקם לא דאג לזכותם דרך משכורתם, כאמור, יכולים לגשת לפקיד השומה לאחר סיום שנת המס ולהגיש בקשה להחזרי מס.

אשר לסעיף 47 (ב) (2) במקרים רבים לא מבוצעת הפרשה מסודרת דרך תלוש השכר. במקרים אלו מומלץ להזדרז ולבצע את ההפקדה באופן עצמאי לקופה על פי בחירת העובד.

שאלה : מהן ההטבות להן זכאים שכירים המבוטחים בפנסיה תקציבית?

שכירים בפנסיה תקציבית, שיבצעו הפקדות לקופות, כאמור, יוכלו גם הם להינות מהטבות המס. בגין 5% מהשכר המבוטח בפנסיה התקציבית הם יכולים לקבל זיכוי על פי סעיף 45 א' ובגין 5% משכרם שאינו מבוטח בפנסיה תקציבית ניכוי לפי סעיף 47 (ב) (2), כאשר גובה ההפקדות מוגבל לתקרות שצויינו.

יש לזכור, כי גם לאלו המבוטחים בפנסיה תקציבית מבוצעים תשלומים לקופות גמל מפעליות על רכיבי שכר נוספים, ומכאן שגם הם ניצלו כבר חלק מהטבות המס באופן שוטף דרך שכרם.

שאלה: מה באשר לשכירים שמעסיקם אינו מפקיד עבורם כספים לתוכניות פנסיוניות כלשהן?

עובדים כאלו יכולים להפקיד עצמאית עד 10% משכרם השנתי המוגבל בתקרת ההכנסה המזכה, כאשר מתוך ההפקדה 5% יוכרו לזיכוי ו-5% לניכוי. עובד שאינו מנצל את כל תקרות ההפקדה יוכל לבחור את סדר קבלת ההטבות על פי הכדאיות הכלכלית.

לדוגמא: לעובד המשתכר עד כ-4,000 שקל מומלץ לנצל קודם את הטבת הזיכוי ורק על יתרת ההפקדה את הניכוי. זאת מאחר והטבת הזיכוי בשיעור 25% גבוהה מהטבת הניכוי, שבמקרה זה הינה בשיעור 10% בלבד ( שיעור המס השולי של העובד).

שאלה : מה דינם של עצמאים מבחינת הטבות המס?

עצמאים יכולים לקבל הטבות הן לזיכוי והן לניכוי. גם כאן ההטבות מוגבלות בתקרות: ההטבה לסעיף 45 א' - זיכוי הינה בשיעור 5% מהכנסתו השנתית של העצמאי ולא יותר מ-5% מתקרת ההכנסה המזכה (118,800 שקל לשנה).

הטבת הניכוי לעצמאים על פי סעיף 47 (ב ) (1) מוגבלת ב- 7% מתקרת ההכנסה המזכה כאשר אם כל ההפקדה, כולל ההפקדה לסעיף הזיכוי תבוצע בקופה לקיצבה, אזי יותר ניכוי גם בגין הפקדה של עד 4% נוספים מההכנסה השנתית כשזאת מוגבלת בתקרת ההכנסה המזכה.

שאלה: ובעלי שליטה?

"חבר בעל שליטה" הינו מי שמחזיק לפחות 5% מהון המניות במשותף עם בן זוגו בחברה שנשלטת על ידי חמישה בני אדם לכל היותר . גם חבר בעל שליטה יכול להנות מהטבות מס ככל שכיר רגיל אלא שהחברה במקרה זה תהיה מוגבלת בגובה ההפקדות שהיא יכולה לבצע בגינו. ההפקדה השנתית המקסימלית לקופת גמל בגין חבר בעל שליטה שתוכר לחברה כהוצאה הינה 9,984 שקל לשנת 2005.

מומלץ לנצל את ההפקדה לטובת סעיף התגמולים תחילה, כאשר התנאי להכרת ההוצאה לחברה הינו שההפקדה תבוצע בקופת גמל לקיצבה בלבד . התקרה הנ"ל מייצגת את ההפקדה לתגמולים משכר של 16,640 שקל . אם משכורתו של בעל השליטה נמוכה יותר, ניתן לנצל את יתרת הסכום המוכר כהוצאה לחברה לטובת הפקדה לפיצויים.

בעל השליטה עצמו יהנה מזיכוי בגין הפקדתו המקבילה לתגמולים עד לתקרת שכר של 7,100 שקל לחודש. בגין השכר שממנו החברה לא הפקידה לתגמולים, יוכל בעל השליטה להינות מהטבת הניכוי בשיעור של 5% מוגבל כאמור בתקרת ההכנסה המזכה.

החברה יכולה להפקיד לבעל השליטה לצרכי תגמולים משכר העולה על התקרה של 16,640 שקל, כאשר לגבי מבנה ההפרשות וסוג התכניות בגין הפרשה מעל התקרה כאמור,מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ וזאת במטרה למקסם את הטבות המס לבעל השליטה ולחברה.

שאלה: האם ישנן הטבות מס נוספות שניתן לנצל בגין ההפקדות לקופות אחרות?

1. הפקדה לצורך רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה

בעלי שליטה ועצמאים, יכולים לבצע הפקדות לטובת רכישת ביטוח אובדן כושר. בעל שליטה: החברה יכולה לרכוש עבור בעל השליטה ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה בתקציב של עד 2.5% משכרו הכולל וההפקדה כולה תוכר לחברה כהוצאה .

עצמאי: עצמאי יכול לשלם עד 2.5% מהכנסתו השנתית ללא תקרה לטובת רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה וההפקדה תוכר לו כהוצאה לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה. ההפקדה הנ"ל תוכר כהוצאה בנוסף להפקדות על פי סעיף 45 ו-47. מומלץ, אם כן, לעצמאים שטרם רכשו ביטוח זה לרכשו אותו לפני תום שנת המס. ניתן לרכוש את הביטוח בפרמיה שנתית מראש עבור שנת המס הבאה ועל ידי כך להינות עוד בשנת המס הנוכחית מהטבת מס לשנה מלאה.

שכיר: שכיר שמעסיקו אינו רוכש עבורו ביטוח לאובדן כושר עבודה יוכל לרכוש את הביטוח על חשבונו, כאשר בגין תשלום של עד 2.5% משכרו המוגבל בתקרת הכנסה מזכה הוא יהנה מניכוי . כלומר, מס הכנסה ישתתף במימון התוכנית בגובה המס השולי של השכיר.

2. הפקדה לקרן השתלמות

החל משנת 1996 יכולים גם בעלי שליטה ועצמאים להפריש משכרם לקרן השתלמות .

בעל שליטה : הפקדה בשיעור של עד 4.5% תוכר לחברה כהוצאה ובתנאי שבעל השליטה עצמו שילם אף הוא 1.5%. הפקדה בשיעור גבוה יותר לא תוכר לחברה כהוצאה, אך תהיה פטורה ממס בידי בעל השליטה. מכאן, שמומלץ להפריש גם בגין בעל שליטה לקרן השתלמות כמו לשכיר רגיל, דהיינו, הפרשת מעביד בשיעור 7.5% והפרשת העובד 2.5%.

עצמאי: הפקדה בשיעור 4.5% מתקרה שנתית של 213,000 שקל תוכר כהוצאה. זאת בתנאי שבוצעה הפקדה נוספת בשיעור של 2.5%.

מאת: מאיר אוזן.

הכותב הינו יו"ר קבוצת שקל.