נסווקס מקיימת מכרז למוסדיים לרגל גיוס 48 מיליון ש'
חברת נסווקס מקיימת היום את המכרז המוסדי, לקראת הנפקה לציבור לגיוס של כ-48 מיליון שקל. שיעור ההנפקה שיוקצה למשקיעים מוסדיים הוגבל ל-30%, מתן כוונה לתת אפשרות לציבור הרחב להשקיע בהנפקה. את ההנפקה מובילה פועלים אי.בי.אי.
נסווקס פועלת בתחום החם של חיסונים ופיתחה טכנולוגיה יחודית למתן חיסונים שלא בהזרקה. החיסון הראשון שהחברה מפתחת הינו חיסון לשפעת הניתן דרך האף בהזלפה או בתרסיס, והמיועד להחליף את שיטת החיסון בהזרקה. בנוסף בוחנת החברה פיתוח ישומים כנגד מחלות נוספות, בין היתר צהבת ואנתרקס.
הנפקת החברה משלבת מבנה יחודי של מניות ואג"ח להמרה. 32 מיליון שקל יגוייסו תמורת מניות חדשות ו-16 מיליון שקל באג"ח להמרה לחמש שנים, נושאות ריבית שנתית של 7% ובפרמיה של 30% מעל השווי בהנפקה.
החברה תפקיד את תמורת איגרות החוב להמרה בפקדון בנקאי ולבעלי האג"ח תהיה אופציה לפדיון מוקדם שלהן בתום שנתיים וחצי מיום ההנפקה.
לנסווקס תינתן אפשרות להמרה כפויה של האג"ח למניות עם קבלת האישור לעריכת ניסויים קליניים בבני אדם באירופה או בארה"ב, אישור אשר צפוי להתקבל בטווח של כשנה. כיום עורכת החברה ניסויים קליניים בישראל ביותר מ-100 בני אדם, לאחר שהשלימה בהצלחה את שלב הניסויים הפרה-קליניים בבעלי חיות.
יצויין כי ארבעה מבעלי השליטה בחברת ביומדיקס, שהיא בעלת השליטה בחממת מיט"ב, המחזיקה כ-44% ממניות נסווקס, יתחייבו במסגרת התשקיף שיפורסם לציבור להזמין בהנפקה, כל אחד, ניירות ערך בהיקף של חצי מיליון שקל לפחות. הארבעה הם זאב ברונפלד, יו"ר ביומדיקס, מני מור, מנכ"ל ביומדיקס, גל ארז ומשפ' שרצקי.
על המשקיעים הגדולים בנסווקס, בנוסף לחממת מיט"ב נמנים גם פרופ' יחזקאל ברנהולץ (כ-13%), ממציא תרופת הדוקסיל לטיפול בסרטן הנמכר כיום ע"י ג'ונסון אנד ג'ונסון בהיקף שנתי של כחצי מיליארד דולר וקרן פונטיפקס (כ-8%) של אלי הורביץ, יו"ר טבע, שהשקיעה בחברה כ-700 אלף דולר בסבב הגיוס האחרון שערכה החברה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
