נסווקס מקיימת מכרז למוסדיים לרגל גיוס 48 מיליון ש'
חברת נסווקס מקיימת היום את המכרז המוסדי, לקראת הנפקה לציבור לגיוס של כ-48 מיליון שקל. שיעור ההנפקה שיוקצה למשקיעים מוסדיים הוגבל ל-30%, מתן כוונה לתת אפשרות לציבור הרחב להשקיע בהנפקה. את ההנפקה מובילה פועלים אי.בי.אי.
נסווקס פועלת בתחום החם של חיסונים ופיתחה טכנולוגיה יחודית למתן חיסונים שלא בהזרקה. החיסון הראשון שהחברה מפתחת הינו חיסון לשפעת הניתן דרך האף בהזלפה או בתרסיס, והמיועד להחליף את שיטת החיסון בהזרקה. בנוסף בוחנת החברה פיתוח ישומים כנגד מחלות נוספות, בין היתר צהבת ואנתרקס.
הנפקת החברה משלבת מבנה יחודי של מניות ואג"ח להמרה. 32 מיליון שקל יגוייסו תמורת מניות חדשות ו-16 מיליון שקל באג"ח להמרה לחמש שנים, נושאות ריבית שנתית של 7% ובפרמיה של 30% מעל השווי בהנפקה.
החברה תפקיד את תמורת איגרות החוב להמרה בפקדון בנקאי ולבעלי האג"ח תהיה אופציה לפדיון מוקדם שלהן בתום שנתיים וחצי מיום ההנפקה.
לנסווקס תינתן אפשרות להמרה כפויה של האג"ח למניות עם קבלת האישור לעריכת ניסויים קליניים בבני אדם באירופה או בארה"ב, אישור אשר צפוי להתקבל בטווח של כשנה. כיום עורכת החברה ניסויים קליניים בישראל ביותר מ-100 בני אדם, לאחר שהשלימה בהצלחה את שלב הניסויים הפרה-קליניים בבעלי חיות.
יצויין כי ארבעה מבעלי השליטה בחברת ביומדיקס, שהיא בעלת השליטה בחממת מיט"ב, המחזיקה כ-44% ממניות נסווקס, יתחייבו במסגרת התשקיף שיפורסם לציבור להזמין בהנפקה, כל אחד, ניירות ערך בהיקף של חצי מיליון שקל לפחות. הארבעה הם זאב ברונפלד, יו"ר ביומדיקס, מני מור, מנכ"ל ביומדיקס, גל ארז ומשפ' שרצקי.
על המשקיעים הגדולים בנסווקס, בנוסף לחממת מיט"ב נמנים גם פרופ' יחזקאל ברנהולץ (כ-13%), ממציא תרופת הדוקסיל לטיפול בסרטן הנמכר כיום ע"י ג'ונסון אנד ג'ונסון בהיקף שנתי של כחצי מיליארד דולר וקרן פונטיפקס (כ-8%) של אלי הורביץ, יו"ר טבע, שהשקיעה בחברה כ-700 אלף דולר בסבב הגיוס האחרון שערכה החברה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)