נסווקס מקיימת מכרז למוסדיים לרגל גיוס 48 מיליון ש'

בחברה הפועלת בתחום החיסונים שלא בהזרקה, מושקעים גורמים מוכרים בעולם העסקים המקומי. ביניהם: זאב ברונפלד, יו"ר ביומדיקס, מני מור, מנכ"ל ביומדיקס, גל ארז ומשפ' שרצקי
חזי שטרנליכט |

חברת נסווקס מקיימת היום את המכרז המוסדי, לקראת הנפקה לציבור לגיוס של כ-48 מיליון שקל. שיעור ההנפקה שיוקצה למשקיעים מוסדיים הוגבל ל-30%, מתן כוונה לתת אפשרות לציבור הרחב להשקיע בהנפקה. את ההנפקה מובילה פועלים אי.בי.אי.

נסווקס פועלת בתחום החם של חיסונים ופיתחה טכנולוגיה יחודית למתן חיסונים שלא בהזרקה. החיסון הראשון שהחברה מפתחת הינו חיסון לשפעת הניתן דרך האף בהזלפה או בתרסיס, והמיועד להחליף את שיטת החיסון בהזרקה. בנוסף בוחנת החברה פיתוח ישומים כנגד מחלות נוספות, בין היתר צהבת ואנתרקס.

הנפקת החברה משלבת מבנה יחודי של מניות ואג"ח להמרה. 32 מיליון שקל יגוייסו תמורת מניות חדשות ו-16 מיליון שקל באג"ח להמרה לחמש שנים, נושאות ריבית שנתית של 7% ובפרמיה של 30% מעל השווי בהנפקה.

החברה תפקיד את תמורת איגרות החוב להמרה בפקדון בנקאי ולבעלי האג"ח תהיה אופציה לפדיון מוקדם שלהן בתום שנתיים וחצי מיום ההנפקה.

לנסווקס תינתן אפשרות להמרה כפויה של האג"ח למניות עם קבלת האישור לעריכת ניסויים קליניים בבני אדם באירופה או בארה"ב, אישור אשר צפוי להתקבל בטווח של כשנה. כיום עורכת החברה ניסויים קליניים בישראל ביותר מ-100 בני אדם, לאחר שהשלימה בהצלחה את שלב הניסויים הפרה-קליניים בבעלי חיות.

יצויין כי ארבעה מבעלי השליטה בחברת ביומדיקס, שהיא בעלת השליטה בחממת מיט"ב, המחזיקה כ-44% ממניות נסווקס, יתחייבו במסגרת התשקיף שיפורסם לציבור להזמין בהנפקה, כל אחד, ניירות ערך בהיקף של חצי מיליון שקל לפחות. הארבעה הם זאב ברונפלד, יו"ר ביומדיקס, מני מור, מנכ"ל ביומדיקס, גל ארז ומשפ' שרצקי.

על המשקיעים הגדולים בנסווקס, בנוסף לחממת מיט"ב נמנים גם פרופ' יחזקאל ברנהולץ (כ-13%), ממציא תרופת הדוקסיל לטיפול בסרטן הנמכר כיום ע"י ג'ונסון אנד ג'ונסון בהיקף שנתי של כחצי מיליארד דולר וקרן פונטיפקס (כ-8%) של אלי הורביץ, יו"ר טבע, שהשקיעה בחברה כ-700 אלף דולר בסבב הגיוס האחרון שערכה החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.