המדדים איבדו העליות המוקדמות: אלווריון מזנקת 14%

לאור המלצה בטלוויזיה האמריקנית, במרכז המסחר היום הענקיות ג'נרל אלקטריק וסיסקו אשר דיווחו על עסקאות ענק, תרו יורדת 0.7% לאחר שאמש איבדה מעל שליש משוויה, מחירי הנפט מאבדים 1%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים בשעה זו במגמה מעורבת וללא שינוי משמעותי סביב קו האפס, זאת למרות תוצאות ותחזיות חיוביות של חברות ענק כגון היולט פאקרד וג'נרל אלקטריק. עוד במרכז העניינים, עסקאות ענק בקרב החברות הגדולות בוול סטריט, כשענקית הרשתות סיסקו הודיעה היום כי תרכוש את יצרנית הממירים הדיגיטליים סיינטיפיק אטלנטה. היום לא יפורסמו נתוני מאקרו חדשים. החוזים העתידיים בבורסת הסחורות של ניו יורק על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש דצמבר נסחרים בשעה זו בירידה של 1% לרמה של 55.8 דולר, שפל של 5 חודשים.

מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 0.19% לרמה של 2,224 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד קלות 0.01% לרמה של 10,718 נקודות.

על פי דעות אשר הושמעו מפי מנתחים טכניים מארה"ב, הסיבה לכך שהשוק לא מוסיף לעלות היום למרות תוצאות ותחזיות חיוביות במיוחד של חברות ענק, הינה טכנית גרידא. על פי דבריהם, הציר העולה מרמות השיא הקודמות במדד, החל מ-2,150, 2,190, 2,220 עובר בנקודה 2235 - רמה בה עצר היום המדד ואותה ייאלץ לפרוץ לצורך המשך עליות.

אמריקניות במרכז

כאמור, במרכז המסחר היום החברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם, ג'נרל אלקטריק (GE) אשר מניותיה מטפסות 2.4% לרמה של 35.5 דולר. החברה הודיעה היום כי צופה שרווחיה ב-2006, לא כולל רווחים מעסקי הביטוח, יעמדו בין 1.92 ל-2.02 דולר למניה, גידול של 12-17% לעומת התחזיות לשנה הנוכחית ומעל תחזית הצמיחה הקודמת ל-2006, אשר היתה 10-15% בלבד. עוד הודיעה החברה כי תמכור את רובה של חטיבת הביטוח לחברת הביטוח השניה בגודלה בעולם, Swiss Re, בעיסקה בשווי מוערך של 6.8 מיליארד דולר.

עם כל זאת לא היה מספיק למשקיעים, החברה הוסיפה כי תרחיב את חלוקת הדיבידנד ותכנית הרכישה מחדש של מניותיה. הדיבידנד לרבעון יעלה מרמה של 14 סנט למניה ל-25 סנט ותוכנית הרכישה מחדש של מניות תורחב ל-25 מיליארד דולר עד שנת 2008, הרבה מעל התוכנית הקודמת לרכישה של 15 מיליארד דולר עד שנת 2007.

מנגד, חדשות פחות טובות הגיעו אמש לאחר הסגירה מ-DISNEY (שסימולה: DIS), מניותיה מאבדות 3.2% לרמה של 25.15 דולר לאחר שדיווחה על ירידה חדה ברווחיה הרבעוניים שיוחסו להפסדיה מחטיבת אולפני הסרטים וזאת למרות תוצאות חזקות בחטיבת רשתות הטלוויזיה, בשורה התחתונה רשמה החברה ירידה של 27% ברווחי הרבעון הרביעי הפיסקאלי.

ענקית הרשתות סיסקו (CSCO), המובילה בעולם בייצור תשתיות אינטרנט, הודיעה היום כי תרכוש את סאיינטיפיק-אטלנטה (SFA), אחת היצרניות המובילות של ממירים לטלוויזיה בכבלים. מדובר בעיסקת ענק בה תשלם סיסקו 6.9 מיליארד דולר במזומן עבור הרכישה, פרמיה של פחות מ-4% על מחיר הסגירה של מניותיה של סאיינטיפיק בליל אמש. מניות סיסקו מאבדות לאור ההודעה 2.2% לרמה של 17 דולר.

ישראליות בוול סטריט

מניות אלווריון (ALVR), ספקית פתרונות האינטרנט האלחוטי, מזנקות בשיעור של 14.4% לרמה של 8.77 דולר. ברקע לעליה, ג'ים קריימר, בעל תוכנית הטלוויזיה הפופלארית בנושא השקעות ברשת CNBC, דיבר רבות בשיווחה של החברה הישראלית. לפי דבריו של קריימר, טכנולוגיית ה-WiMax, אשר אלווריון הינה אחת המובילות בעולם בהשמתה, הינה בעלת פוטנציאל רב. עוד לפי דבריו, מחירה הנוכחי של המניה הינו זול במיוחד, לאור ציפיותיו כי טכנולוגיית ה-WiMax תאומץ בעולם בשנת 2006.

מניות תרו (TARO) נסחרת בירידה של 0.7% לרמה של 14.3 דולר, זאת לאחר שאמש איבדו מעל שליש מערכן וצנחו בשיעור של 34.25%. ברקע לירידה אמש, נזכיר כי החברה פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. מכירות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-72.5 מיליון דולר, לעומת 73.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2004 ירידה של 1%. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי שהסתכם ב-2.1 מיליון או 7 סנט למניה מדוללת לעומת רווח נקי של 4 מיליון דולר או 14 סנט למניה מדוללת, ברבעון המקביל, אשתקד - ירידה של 47.5%.

ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע (TEVA), ממשיכה במגמה החיובית ומוסיפה 0.5% לרמה של 41.87 דולר, זאת לאחר שאמש עלו מניות החברה ב-4.1% על רקע העלאת המלצה מבית ההשקעות ליהמן בראדרס, אשר העלו את המלצתם למניות החברה ל"תשואת יתר" ונקבו במחיר יעד של 48 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: