נטו הושפעה מקלאבמרקט: קיטון של 47.8% ברווח ברבעון

קלאבמרקט היתה לקוח מהותי של קבוצת נטו (שלישי בגודלו), הרווח הנקי הסתכם ב-522 אלף שקל. מחזור המכירות הסתכם ברבעון החולף ב-349 מיליון שקל, גידול בשיעור של כ-26%
ליאור גוטליב |

חברת נטו, העוסקת ביבוא, ייצור ושיווק של מגוון מוצרי מזון, פרסמה היום (ד') את תוצאותיה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2005. בשורה התחתונה, רשמה החברה ברבעון החולף קיטון ברווח הנקי של 47.8% שהסתכם ב-522 אלף שקל לעומת 1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אך במחצית הראשונה של השנה הציגה החברה גידול ברווח של 9% שהסכם בכ-3 מיליון שקל.

מחזור המכירות של החברה הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב-668 מיליון שקל, גידול של כ-16% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון החולף נרשם גידול חד יותר, במחזור המכירות שהסתכם ב-349 מיליון שקל, גידול בשיעור של כ-26%.

החברה רשמה במחצית הראשונה של 2005 שיפור בכל סעיפי הרווח: הרווח הגולמי גדל ב-11% ל-110 מיליון שקל, הרווח התפעולי גדל ב-34% והסתכם ב-21 מיליון שקל.

התוצאות הכספיות ברבעון השני הושפעו מהקשיים החמורים אליהם נקלעה רשת קלאבמרקט, שעברה בצו בית משפט לניהול של נאמנים. קלאבמרקט היתה לקוח מהותי של קבוצת נטו (שלישי בגודלו) עם היקף מכירות שנתי של 102 מיליון שקל, שהיוו בשנה שעברה כ-9% ממחזור המכירות של הקבוצה.

הדו"ח מגלה, כי קבוצת נטו נפגעה מקשיי קלאבמרקט אך פעלה בהתאם. היקף החוב הפתוח של הרשת לקבוצה עמד בסוף השנה שעברה על 36 מיליון שקל. מנהלי קבוצת נטו השכילו לצמצם במחצית הראשונה של השנה את החשיפה לרשת, תוך השארת המוצרים המובילים של נטו על מדפי קלאבמרקט.

כתוצאה מזיהוי קשיי הרשת, ירד החוב של קלאבמרקט לנטו לסכום של 7.9 מיליון שקל. במאזן לסוף הרבעון השני נרשמה הפרשה לחובות מסופקים בסך 4.3 מיליון שקל, והשפעת החוב על הרווח הנקי של נטו הסתכמה בכ-3 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.