נטו הושפעה מקלאבמרקט: קיטון של 47.8% ברווח ברבעון
חברת נטו, העוסקת ביבוא, ייצור ושיווק של מגוון מוצרי מזון, פרסמה היום (ד') את תוצאותיה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2005. בשורה התחתונה, רשמה החברה ברבעון החולף קיטון ברווח הנקי של 47.8% שהסתכם ב-522 אלף שקל לעומת 1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אך במחצית הראשונה של השנה הציגה החברה גידול ברווח של 9% שהסכם בכ-3 מיליון שקל.
מחזור המכירות של החברה הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב-668 מיליון שקל, גידול של כ-16% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון החולף נרשם גידול חד יותר, במחזור המכירות שהסתכם ב-349 מיליון שקל, גידול בשיעור של כ-26%.
החברה רשמה במחצית הראשונה של 2005 שיפור בכל סעיפי הרווח: הרווח הגולמי גדל ב-11% ל-110 מיליון שקל, הרווח התפעולי גדל ב-34% והסתכם ב-21 מיליון שקל.
התוצאות הכספיות ברבעון השני הושפעו מהקשיים החמורים אליהם נקלעה רשת קלאבמרקט, שעברה בצו בית משפט לניהול של נאמנים. קלאבמרקט היתה לקוח מהותי של קבוצת נטו (שלישי בגודלו) עם היקף מכירות שנתי של 102 מיליון שקל, שהיוו בשנה שעברה כ-9% ממחזור המכירות של הקבוצה.
הדו"ח מגלה, כי קבוצת נטו נפגעה מקשיי קלאבמרקט אך פעלה בהתאם. היקף החוב הפתוח של הרשת לקבוצה עמד בסוף השנה שעברה על 36 מיליון שקל. מנהלי קבוצת נטו השכילו לצמצם במחצית הראשונה של השנה את החשיפה לרשת, תוך השארת המוצרים המובילים של נטו על מדפי קלאבמרקט.
כתוצאה מזיהוי קשיי הרשת, ירד החוב של קלאבמרקט לנטו לסכום של 7.9 מיליון שקל. במאזן לסוף הרבעון השני נרשמה הפרשה לחובות מסופקים בסך 4.3 מיליון שקל, והשפעת החוב על הרווח הנקי של נטו הסתכמה בכ-3 מיליון שקל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
