לאחר ההתנתקות מושפע שוק המט"ח מאי הוודאות הפוליטית

כך סבורים מרבית פעילי המט"ח בישראל. זאת בנוסף לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75%. מעריכים כי המשך התמיכה לשקל צפוי להגיע מכסף זר
דרור איטח |

לאחר מספר שבועות של מסחר דינמי במטבע האמריקני, נרגע שוק המטבעות בשבוע החולף כשהדולר מתחזק קלות למול השקל הישראלי. המסחר באופציות מגלם היום עליה מזערית לדולר למול השקל.

בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך בטווח שערים צר יחסית. לדבריהם, אנו נמצאים כיום לאחר השלב הראשון והמהותי של תוכנית ההתנתקות, שעבר בקלות יחסית לחששות המוקדמים, וכעת המשקיעים בוחנים את הימים שאחרי. גורמים מקומיים יעמדו במרכז תשומת הלב, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל, לאור ההערכות כי קיים סיכוי להקדמת הבחירות, או הסלמה במצב הביטחוני. אך גם התפתחות המסחר בעולם תחזור להשפיע על המסחר בישראל, והיחלשות הדולר בשוק הבינלאומי, במידה ותימשך, תגביר את הלחץ לירידה גם בשער הדולר מול השקל.

בטווח הארוך מעריכים בבנק כי תתכן מגמת פיחות זוחל, שכן בחודשים הקרובים צפוי להיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר, לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75%. במקרה וירשם זינוק חד בדולר או במקרה והעלייה המתמשכת במחירי הנפט בעולם יאיימו על יעד האינפלציה בישראל, נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית ויבלום את הפיחות.

כלכלני בנק לאומי מעריכים, כי כעת, עם סיום שלב הפינוי של תוכנית ההתנתקות, צפויים לחזור למרכז הבמה הגורמים בהם חזינו בתקופה האחרונה. מבין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל מציינים את:

(1) פער ריביות הרשמיות ישראל-ארה"ב שנסגר ואף צפוי להפוך לשלילי בקרוב

(2) אי-הוודאות היציבות הבטחונית והמדינית לאחר סיום תהליך ההתנתקות

(3) התפתחויות פוליטיות על רקע הבחירות לכנסת הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006.

עם זאת, מעריכים כי כל עוד תשמר המדיניות המוניטרית היציבה של בנק ישראל ומחוייבות שר האוצר והממשלה לתקציב המדינה הרי שלא צפויים זעזועים חריגים במסחר ובשער החליפין.

בבנק מציינים כי המשך התמיכה לשקל עשוי להגיע מהשקעות משקיעים זרים בניירות ערך ישראלים הנסחרים בבורסת ת"א. לפי נתוני בנק ישראל, בחודש יולי הסתכמו השקעות זרים בבורסת ת"א בכ-400 מליון דולר בדומה להשקעה שביצעו בחודש שעבר. בשבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו השקעות אלו בכ-2.52 מיליארד דולר, זאת לעומת כ-520 מיליון דולר בלבד בשנת 2004. המשך תנועות הון אלו לישראל תומכות בשקל ותורמות ליציבות הגבוהה יחסית בשקל בהשוואה למטבעות אחרים של מדינות מתפתחות ומפותחות בעולם.

במבט לעתיד, מעריכים בבנק, כי המסחר צפוי להיות מושפע בטווח הקצר בעיקר מהתפתחויות מדיניות-פוליטיות וממגמות המסחר בעולם. בהינתן הגורמים שהוזכרו לעיל, רמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי

בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי פקיעת אופציות שקל – דולר (יום שלישי) והחלטת נגיד בנק ישראל בנושא הריבית (יום שני) עשויות לייצר עצבנות מעט גדולה יותר מהרגיל בשוק המט"ח. בעוד שלפקיעת אופציות שקל- דולר יש משמעות נקודתית בלבד, הרי שלהחלטת הנגיד עשויה להיות משמעות לטווח ארוך יותר.

החלטה שלו להעלות את הריבית (הסתברות נמוכה) תשדר מסר שיכול לחזק את השקל. החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי עשויה לתרום להיחלשותו, במיוחד על רקע של העלאה צפויה בריבית האמריקאית בספטמבר, עוד לפני ההחלטה הבאה של הנגיד כאן בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.