לאחר ההתנתקות מושפע שוק המט"ח מאי הוודאות הפוליטית
לאחר מספר שבועות של מסחר דינמי במטבע האמריקני, נרגע שוק המטבעות בשבוע החולף כשהדולר מתחזק קלות למול השקל הישראלי. המסחר באופציות מגלם היום עליה מזערית לדולר למול השקל.
בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך בטווח שערים צר יחסית. לדבריהם, אנו נמצאים כיום לאחר השלב הראשון והמהותי של תוכנית ההתנתקות, שעבר בקלות יחסית לחששות המוקדמים, וכעת המשקיעים בוחנים את הימים שאחרי. גורמים מקומיים יעמדו במרכז תשומת הלב, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל, לאור ההערכות כי קיים סיכוי להקדמת הבחירות, או הסלמה במצב הביטחוני. אך גם התפתחות המסחר בעולם תחזור להשפיע על המסחר בישראל, והיחלשות הדולר בשוק הבינלאומי, במידה ותימשך, תגביר את הלחץ לירידה גם בשער הדולר מול השקל.
בטווח הארוך מעריכים בבנק כי תתכן מגמת פיחות זוחל, שכן בחודשים הקרובים צפוי להיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר, לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75%. במקרה וירשם זינוק חד בדולר או במקרה והעלייה המתמשכת במחירי הנפט בעולם יאיימו על יעד האינפלציה בישראל, נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית ויבלום את הפיחות.
כלכלני בנק לאומי מעריכים, כי כעת, עם סיום שלב הפינוי של תוכנית ההתנתקות, צפויים לחזור למרכז הבמה הגורמים בהם חזינו בתקופה האחרונה. מבין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל מציינים את:
(1) פער ריביות הרשמיות ישראל-ארה"ב שנסגר ואף צפוי להפוך לשלילי בקרוב
(2) אי-הוודאות היציבות הבטחונית והמדינית לאחר סיום תהליך ההתנתקות
(3) התפתחויות פוליטיות על רקע הבחירות לכנסת הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006.
עם זאת, מעריכים כי כל עוד תשמר המדיניות המוניטרית היציבה של בנק ישראל ומחוייבות שר האוצר והממשלה לתקציב המדינה הרי שלא צפויים זעזועים חריגים במסחר ובשער החליפין.
בבנק מציינים כי המשך התמיכה לשקל עשוי להגיע מהשקעות משקיעים זרים בניירות ערך ישראלים הנסחרים בבורסת ת"א. לפי נתוני בנק ישראל, בחודש יולי הסתכמו השקעות זרים בבורסת ת"א בכ-400 מליון דולר בדומה להשקעה שביצעו בחודש שעבר. בשבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו השקעות אלו בכ-2.52 מיליארד דולר, זאת לעומת כ-520 מיליון דולר בלבד בשנת 2004. המשך תנועות הון אלו לישראל תומכות בשקל ותורמות ליציבות הגבוהה יחסית בשקל בהשוואה למטבעות אחרים של מדינות מתפתחות ומפותחות בעולם.
במבט לעתיד, מעריכים בבנק, כי המסחר צפוי להיות מושפע בטווח הקצר בעיקר מהתפתחויות מדיניות-פוליטיות וממגמות המסחר בעולם. בהינתן הגורמים שהוזכרו לעיל, רמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי
בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי פקיעת אופציות שקל – דולר (יום שלישי) והחלטת נגיד בנק ישראל בנושא הריבית (יום שני) עשויות לייצר עצבנות מעט גדולה יותר מהרגיל בשוק המט"ח. בעוד שלפקיעת אופציות שקל- דולר יש משמעות נקודתית בלבד, הרי שלהחלטת הנגיד עשויה להיות משמעות לטווח ארוך יותר.
החלטה שלו להעלות את הריבית (הסתברות נמוכה) תשדר מסר שיכול לחזק את השקל. החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי עשויה לתרום להיחלשותו, במיוחד על רקע של העלאה צפויה בריבית האמריקאית בספטמבר, עוד לפני ההחלטה הבאה של הנגיד כאן בישראל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
