לאחר ההתנתקות מושפע שוק המט"ח מאי הוודאות הפוליטית

כך סבורים מרבית פעילי המט"ח בישראל. זאת בנוסף לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75%. מעריכים כי המשך התמיכה לשקל צפוי להגיע מכסף זר
דרור איטח |

לאחר מספר שבועות של מסחר דינמי במטבע האמריקני, נרגע שוק המטבעות בשבוע החולף כשהדולר מתחזק קלות למול השקל הישראלי. המסחר באופציות מגלם היום עליה מזערית לדולר למול השקל.

בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך בטווח שערים צר יחסית. לדבריהם, אנו נמצאים כיום לאחר השלב הראשון והמהותי של תוכנית ההתנתקות, שעבר בקלות יחסית לחששות המוקדמים, וכעת המשקיעים בוחנים את הימים שאחרי. גורמים מקומיים יעמדו במרכז תשומת הלב, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל, לאור ההערכות כי קיים סיכוי להקדמת הבחירות, או הסלמה במצב הביטחוני. אך גם התפתחות המסחר בעולם תחזור להשפיע על המסחר בישראל, והיחלשות הדולר בשוק הבינלאומי, במידה ותימשך, תגביר את הלחץ לירידה גם בשער הדולר מול השקל.

בטווח הארוך מעריכים בבנק כי תתכן מגמת פיחות זוחל, שכן בחודשים הקרובים צפוי להיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר, לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75%. במקרה וירשם זינוק חד בדולר או במקרה והעלייה המתמשכת במחירי הנפט בעולם יאיימו על יעד האינפלציה בישראל, נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית ויבלום את הפיחות.

כלכלני בנק לאומי מעריכים, כי כעת, עם סיום שלב הפינוי של תוכנית ההתנתקות, צפויים לחזור למרכז הבמה הגורמים בהם חזינו בתקופה האחרונה. מבין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל מציינים את:

(1) פער ריביות הרשמיות ישראל-ארה"ב שנסגר ואף צפוי להפוך לשלילי בקרוב

(2) אי-הוודאות היציבות הבטחונית והמדינית לאחר סיום תהליך ההתנתקות

(3) התפתחויות פוליטיות על רקע הבחירות לכנסת הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006.

עם זאת, מעריכים כי כל עוד תשמר המדיניות המוניטרית היציבה של בנק ישראל ומחוייבות שר האוצר והממשלה לתקציב המדינה הרי שלא צפויים זעזועים חריגים במסחר ובשער החליפין.

בבנק מציינים כי המשך התמיכה לשקל עשוי להגיע מהשקעות משקיעים זרים בניירות ערך ישראלים הנסחרים בבורסת ת"א. לפי נתוני בנק ישראל, בחודש יולי הסתכמו השקעות זרים בבורסת ת"א בכ-400 מליון דולר בדומה להשקעה שביצעו בחודש שעבר. בשבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו השקעות אלו בכ-2.52 מיליארד דולר, זאת לעומת כ-520 מיליון דולר בלבד בשנת 2004. המשך תנועות הון אלו לישראל תומכות בשקל ותורמות ליציבות הגבוהה יחסית בשקל בהשוואה למטבעות אחרים של מדינות מתפתחות ומפותחות בעולם.

במבט לעתיד, מעריכים בבנק, כי המסחר צפוי להיות מושפע בטווח הקצר בעיקר מהתפתחויות מדיניות-פוליטיות וממגמות המסחר בעולם. בהינתן הגורמים שהוזכרו לעיל, רמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי

בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי פקיעת אופציות שקל – דולר (יום שלישי) והחלטת נגיד בנק ישראל בנושא הריבית (יום שני) עשויות לייצר עצבנות מעט גדולה יותר מהרגיל בשוק המט"ח. בעוד שלפקיעת אופציות שקל- דולר יש משמעות נקודתית בלבד, הרי שלהחלטת הנגיד עשויה להיות משמעות לטווח ארוך יותר.

החלטה שלו להעלות את הריבית (הסתברות נמוכה) תשדר מסר שיכול לחזק את השקל. החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי עשויה לתרום להיחלשותו, במיוחד על רקע של העלאה צפויה בריבית האמריקאית בספטמבר, עוד לפני ההחלטה הבאה של הנגיד כאן בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).