לאחר ההתנתקות מושפע שוק המט"ח מאי הוודאות הפוליטית
לאחר מספר שבועות של מסחר דינמי במטבע האמריקני, נרגע שוק המטבעות בשבוע החולף כשהדולר מתחזק קלות למול השקל הישראלי. המסחר באופציות מגלם היום עליה מזערית לדולר למול השקל.
בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך בטווח שערים צר יחסית. לדבריהם, אנו נמצאים כיום לאחר השלב הראשון והמהותי של תוכנית ההתנתקות, שעבר בקלות יחסית לחששות המוקדמים, וכעת המשקיעים בוחנים את הימים שאחרי. גורמים מקומיים יעמדו במרכז תשומת הלב, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל, לאור ההערכות כי קיים סיכוי להקדמת הבחירות, או הסלמה במצב הביטחוני. אך גם התפתחות המסחר בעולם תחזור להשפיע על המסחר בישראל, והיחלשות הדולר בשוק הבינלאומי, במידה ותימשך, תגביר את הלחץ לירידה גם בשער הדולר מול השקל.
בטווח הארוך מעריכים בבנק כי תתכן מגמת פיחות זוחל, שכן בחודשים הקרובים צפוי להיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר, לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75%. במקרה וירשם זינוק חד בדולר או במקרה והעלייה המתמשכת במחירי הנפט בעולם יאיימו על יעד האינפלציה בישראל, נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית ויבלום את הפיחות.
כלכלני בנק לאומי מעריכים, כי כעת, עם סיום שלב הפינוי של תוכנית ההתנתקות, צפויים לחזור למרכז הבמה הגורמים בהם חזינו בתקופה האחרונה. מבין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל מציינים את:
(1) פער ריביות הרשמיות ישראל-ארה"ב שנסגר ואף צפוי להפוך לשלילי בקרוב
(2) אי-הוודאות היציבות הבטחונית והמדינית לאחר סיום תהליך ההתנתקות
(3) התפתחויות פוליטיות על רקע הבחירות לכנסת הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006.
עם זאת, מעריכים כי כל עוד תשמר המדיניות המוניטרית היציבה של בנק ישראל ומחוייבות שר האוצר והממשלה לתקציב המדינה הרי שלא צפויים זעזועים חריגים במסחר ובשער החליפין.
בבנק מציינים כי המשך התמיכה לשקל עשוי להגיע מהשקעות משקיעים זרים בניירות ערך ישראלים הנסחרים בבורסת ת"א. לפי נתוני בנק ישראל, בחודש יולי הסתכמו השקעות זרים בבורסת ת"א בכ-400 מליון דולר בדומה להשקעה שביצעו בחודש שעבר. בשבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו השקעות אלו בכ-2.52 מיליארד דולר, זאת לעומת כ-520 מיליון דולר בלבד בשנת 2004. המשך תנועות הון אלו לישראל תומכות בשקל ותורמות ליציבות הגבוהה יחסית בשקל בהשוואה למטבעות אחרים של מדינות מתפתחות ומפותחות בעולם.
במבט לעתיד, מעריכים בבנק, כי המסחר צפוי להיות מושפע בטווח הקצר בעיקר מהתפתחויות מדיניות-פוליטיות וממגמות המסחר בעולם. בהינתן הגורמים שהוזכרו לעיל, רמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי
בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי פקיעת אופציות שקל – דולר (יום שלישי) והחלטת נגיד בנק ישראל בנושא הריבית (יום שני) עשויות לייצר עצבנות מעט גדולה יותר מהרגיל בשוק המט"ח. בעוד שלפקיעת אופציות שקל- דולר יש משמעות נקודתית בלבד, הרי שלהחלטת הנגיד עשויה להיות משמעות לטווח ארוך יותר.
החלטה שלו להעלות את הריבית (הסתברות נמוכה) תשדר מסר שיכול לחזק את השקל. החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי עשויה לתרום להיחלשותו, במיוחד על רקע של העלאה צפויה בריבית האמריקאית בספטמבר, עוד לפני ההחלטה הבאה של הנגיד כאן בישראל.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
