רפי עברון: הדולר יסחר במגמה מעורבת בטווח הקצר

בטווח הזמן הארוך יותר, יכולה להתמך מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 בגירעונות הגבוהים והגדלים, כך מעריך האנליסט הראשי במטבעות וניירות הערך הזרים בלאומי
רפי עברון |

להערכתנו, בטווח הזמן הקצר ייסחר הדולר במגמה מעורבת בהתאמה עם האינדיקטורים החדשים שיפורסמו במהלך השבוע הקרוב. בטווח הזמן הארוך יותר, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר בגירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. בגירעון תקציבי, ובסיכון גיאו-פוליטי.

בשבוע הקרוב ידווחו: מכירות חודש יולי של בתים מיד שנייה (יום ג', צפי ל- 7.25 מליון יחידות בגילום שנתי), הזמנות מוצרים בני-קיימא (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור של 1.2%), מכירות של בתים חדשים בחודש יולי (יום ה', צפי של 1.325 מליון יחידות בגילום שנתי), מדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט - סופי (יום ו', צפי ל- 92.7 נקודות).

התפתחויות אחרונות

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 88.60 (לעומת 86.98 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות הדולר האמריקני בשיעור 1.8% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-8.7%.

התחזקותו של הדולר האמריקני השבוע התרחשה מול כל המטבעות הנסקרים להוציא את השקל הישראלי אשר רשם לעומתו תיסוף בשיעור שבועי של 0.8% על רקע מהלכי התנתקות חלקים מהצפוי. הדולר האמריקני התחזק במיוחד (3.4%) מול הכתר הנורבגי.

על מהלך המסחר השבועי והתחזקותו של הדולר האמריקני השפיעו בעיקר פרסומם של האינדיקטורים הבאים בארה"ב:

מדד המחירים לצרכן בגין חודש יולי (CPI) עלה בשיעור גבוה מהצפוי: 0.5% לעומת 0.4% על פי הערכת הכלכלנים. האינפלציה הצרכנית בשנה האחרונה הסתכמה ב-3.2% (לעומת 3.0% לפי צפיות הכלכלנים), עם זאת, בניכוי מרכיבי המזון והאנרגיה האינפלציה עמדה על 2.1% בלבד. מכאן שהאינפלציה הגבוהה בחודש יולי נתמכה במיוחד במחירי האנרגיה הגבוהים.

מכל מקום, דיווח זה חיזק את הערכות שחקני המט"ח כי הדולר צפוי ליהנות בעתיד הקרוב מעליות נוספות בריבית. השקעות זרים בני"ע, נטו (Net Foreign Securities Purchases) היו גבוהות מהצפוי והסתכמו בחודש יוני ב- 71.2 מיליארד דולר לעומת 55.8 מיליארד דולר במאי. נתון זה יש בו כדי להקטין את החששות בנוגע למימונו של הגירעון המתרחב במאזן התשלומים וכפועל יוצא עורר ביקושים מיידיים לדולר האמריקני.

זינוק גבוה מהחזוי במדד הפעילות היצרנית באזור פילדלפיה (Philly Fed Index) לרמה של 17.5 באוגוסט, לעומת 9.6 ביולי ובהשוואה למדד ברמה של 14 לו ציפו הכלכלנים.

להלן אינדיקטורים כלכליים נוספים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב: אומדן מדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט (U. of Michigan Confidence) עמד על 92.7 לעומת 96.3 על פי הערכות הכלכלנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.