ת"א חתמה בצד האדום: מניות אסם קפצו בכ-5.2%
הבורסה לני"ע בת"א חתמה בירידות שערים את יום המסחר החותם של השבוע. ברקע, המסחר התנהל היום בצידו האדום של המתרס עוד מהפתיחה, כאשר הפעילים עסקו במימושים של מניות המובילות במדדים הכבדים.
מניית דסק"ש מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, ריכזה עניין רב. החברה דיווחה אמש רשמית על השלמת רכישת מניות סלקום מהאחים ספרא, ובנוסף דיווחה לקראת הצהריים על התוצאות ברבעון שחלף.
מדד ת"א 25 חתם בירידה של 0.32% לרמה של 686.7 נקודות. מדד ת"א 100 השיל 0.4% לרמה של 697.22 נקודות ומדד התל טק 15 הצטרף אל השניים וירד ב-0.22% לרמה של 397.69 נקודות. מחזור המסחר היה ער מהרגיל והסתכם בכ-910 מיליון שקל.
הדולר האמריקני למרות חולשתו בעולם, התחזק היום קלות למול השקל. אחר הצהרים נקבע שערו היציג על רמת 4.516 שקל, עליה של 0.02% לעומת שערו היציג מאתמול. האירו התחזק בשעור של 0.28% ושערו היציג נקבע על רמת 5.606 שקל.
סלקום, מהיום - הבייבי של דנקנר
מניות דסק"ש עלו ב-3.19% תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה ביותר באחד העם - 125.8 מיליון שקל, מניות אי.די.בי פיתוח עלו ב-0.16%, ומניות אי.די.בי אחזקות הוסיפו 0.29%. ברקע, יום עמוס ארועים למשקיעים במניות דסק"ש מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר. לאחר שדיווחה אמש רשמית על השלמת רכישת מניות סלקום מהאחים ספרא, מדווחת הבוקר החברה על תוצאות הרבעון השני של שנת 2005.
הרווח הנקי של דסק"ש הגיע ברבעון החולף ל-197 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של כ-80 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2004. הרווח הנקי בחצי הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ- 252 מיליון שקל בהשוואה לרווח של כ-353 מיליון שקל בחצי הראשון של שנת 2004.
מניות המתחרות בזירת הטלקום הישראלית, הגיבו בירידות. מניות בזק ירדו ב-0.56% ובמחזור של 15.2 מיליון שקל, ומניות פרטנר איבדו 0.99% תוך מחזור של 8.3 מיליון שקל.
מניות אסם, ריכזו עניין רב בשעת המסחר האחרונה וזינקו ב-5.24%, תוך שהן חתמו בריכוז של מחזור ער במיוחד של 53.4 מיליון שקל. ברקע, התרוצצו שמועות על ביקושים גבוהים, שהוזרמו למניה. ע"פ אותן שמועות, את הביקושים הגבוהים למניה הזרימה לידר ושות' שביצעה את הרכישה עבור בעלת המניות העיקרית בחברה, חברת נסטלה. נציין, כי החברה הכחישה את הפירסומים לפיהם היא מעוניינת להגדיל את אחזקתה באסם.
מניות המ-לט צללו ב-5.61% במחזור של 1.8 מיליון שקל. החברה, העוסקת בפיתוח, ייצור, ושווק רכיבים מיוחדים למערכות הולכת נוזלים וגזים עבור מערכות תעשייתיות, פרסמה היום את תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2005. מכירות הסתכמו בגובה של 12.85 מיליון שקל - זינוק של 18% אל מול הרבעון השני של 2004.
בשורה התחתונה, הגיע הרווח הנקי של המלט במחצית הראשונה ל-1.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווחיות, מקורה בעיקר מעלייה בהוצאות השיווק, כתוצאה מהרחבת פעולות השיווק והמכירה בחו"ל, וכן ושינויים בשער החליפין של הדולר ביחס למטבעות אחרים.
מניות אלרון תעשיה אלקטרונית (ELRN) עלו ב-0.61%. החברה הודיעה היום (ה'), כי השלימה השקעה חדשה של כ-7 מיליון דולר בחברת בריינסגייט -חברה ישראלית המפתחת שתלים רפואיים אלקטרונים לטיפול במחלות הקשורות במערכת העצבים המרכזית. עם השלמת העסקה, אלרון תחזיק ב-20% מבריינסגייט.
מניות חמשת הבנקים הגדולים חתמו את יום המסחר במגמה מעורבת. בצד הירוק, מניות פועלים עלו ב-2.32% תוך מחזור של כ-85.3 מיליון שקל, מניות לאומי עלו ב-0.8%. מנגד, בצד האדום, מניות מזרחי ירדו ב-1.45%, ומניות הבינ"ל ודיסקונט איבדו 0.71% ו-0.67% בהתאמה.
עוד בלטו היום, בצד האדום: מניות טבע ירדו בכ-0.41% במחזור של כ-49.2 מיליון שקל, מניות מכתשים אגן ירדו בכ-2.38% במחזור של 31 מיליון שקל, מניות אקס.טי.אל איבדו 4.18%, ומניות כיל ירדו ב-1.72%.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
