ת"א חתמה בצד האדום: מניות אסם קפצו בכ-5.2%
הבורסה לני"ע בת"א חתמה בירידות שערים את יום המסחר החותם של השבוע. ברקע, המסחר התנהל היום בצידו האדום של המתרס עוד מהפתיחה, כאשר הפעילים עסקו במימושים של מניות המובילות במדדים הכבדים.
מניית דסק"ש מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, ריכזה עניין רב. החברה דיווחה אמש רשמית על השלמת רכישת מניות סלקום מהאחים ספרא, ובנוסף דיווחה לקראת הצהריים על התוצאות ברבעון שחלף.
מדד ת"א 25 חתם בירידה של 0.32% לרמה של 686.7 נקודות. מדד ת"א 100 השיל 0.4% לרמה של 697.22 נקודות ומדד התל טק 15 הצטרף אל השניים וירד ב-0.22% לרמה של 397.69 נקודות. מחזור המסחר היה ער מהרגיל והסתכם בכ-910 מיליון שקל.
הדולר האמריקני למרות חולשתו בעולם, התחזק היום קלות למול השקל. אחר הצהרים נקבע שערו היציג על רמת 4.516 שקל, עליה של 0.02% לעומת שערו היציג מאתמול. האירו התחזק בשעור של 0.28% ושערו היציג נקבע על רמת 5.606 שקל.
סלקום, מהיום - הבייבי של דנקנר
מניות דסק"ש עלו ב-3.19% תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה ביותר באחד העם - 125.8 מיליון שקל, מניות אי.די.בי פיתוח עלו ב-0.16%, ומניות אי.די.בי אחזקות הוסיפו 0.29%. ברקע, יום עמוס ארועים למשקיעים במניות דסק"ש מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר. לאחר שדיווחה אמש רשמית על השלמת רכישת מניות סלקום מהאחים ספרא, מדווחת הבוקר החברה על תוצאות הרבעון השני של שנת 2005.
הרווח הנקי של דסק"ש הגיע ברבעון החולף ל-197 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של כ-80 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2004. הרווח הנקי בחצי הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ- 252 מיליון שקל בהשוואה לרווח של כ-353 מיליון שקל בחצי הראשון של שנת 2004.
מניות המתחרות בזירת הטלקום הישראלית, הגיבו בירידות. מניות בזק ירדו ב-0.56% ובמחזור של 15.2 מיליון שקל, ומניות פרטנר איבדו 0.99% תוך מחזור של 8.3 מיליון שקל.
מניות אסם, ריכזו עניין רב בשעת המסחר האחרונה וזינקו ב-5.24%, תוך שהן חתמו בריכוז של מחזור ער במיוחד של 53.4 מיליון שקל. ברקע, התרוצצו שמועות על ביקושים גבוהים, שהוזרמו למניה. ע"פ אותן שמועות, את הביקושים הגבוהים למניה הזרימה לידר ושות' שביצעה את הרכישה עבור בעלת המניות העיקרית בחברה, חברת נסטלה. נציין, כי החברה הכחישה את הפירסומים לפיהם היא מעוניינת להגדיל את אחזקתה באסם.
מניות המ-לט צללו ב-5.61% במחזור של 1.8 מיליון שקל. החברה, העוסקת בפיתוח, ייצור, ושווק רכיבים מיוחדים למערכות הולכת נוזלים וגזים עבור מערכות תעשייתיות, פרסמה היום את תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2005. מכירות הסתכמו בגובה של 12.85 מיליון שקל - זינוק של 18% אל מול הרבעון השני של 2004.
בשורה התחתונה, הגיע הרווח הנקי של המלט במחצית הראשונה ל-1.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווחיות, מקורה בעיקר מעלייה בהוצאות השיווק, כתוצאה מהרחבת פעולות השיווק והמכירה בחו"ל, וכן ושינויים בשער החליפין של הדולר ביחס למטבעות אחרים.
מניות אלרון תעשיה אלקטרונית (ELRN) עלו ב-0.61%. החברה הודיעה היום (ה'), כי השלימה השקעה חדשה של כ-7 מיליון דולר בחברת בריינסגייט -חברה ישראלית המפתחת שתלים רפואיים אלקטרונים לטיפול במחלות הקשורות במערכת העצבים המרכזית. עם השלמת העסקה, אלרון תחזיק ב-20% מבריינסגייט.
מניות חמשת הבנקים הגדולים חתמו את יום המסחר במגמה מעורבת. בצד הירוק, מניות פועלים עלו ב-2.32% תוך מחזור של כ-85.3 מיליון שקל, מניות לאומי עלו ב-0.8%. מנגד, בצד האדום, מניות מזרחי ירדו ב-1.45%, ומניות הבינ"ל ודיסקונט איבדו 0.71% ו-0.67% בהתאמה.
עוד בלטו היום, בצד האדום: מניות טבע ירדו בכ-0.41% במחזור של כ-49.2 מיליון שקל, מניות מכתשים אגן ירדו בכ-2.38% במחזור של 31 מיליון שקל, מניות אקס.טי.אל איבדו 4.18%, ומניות כיל ירדו ב-1.72%.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
