מחיר הנפט סיים בראלי מדהים: חצה את גבול ה-60 דולר, הסעודים ניסו להרגיע

אלמוג עזר | (2)
נושאים בכתבה נפט
לאחר ראלי כמעט רצוף בין שבועיים בו מחיר הנפט עלה משפל של 45 דולר אל מחיר של מעל 60 דולר בו נסחר היום (ג'), גדלים חילוקי הדעות בשוק האם העליות מיצו את עצמן או שמא כיוונו של הנפט ימשיך כלפי מעלה. את רוח הדברים תמצת הבוקר שר הנפט הסעודי עלי אל נעימי (Ali Al-Naimi) שטען כי "רק אללה יודע מה הוא מחיר הנפט". מחיר נפט WTI יוני 15 עלה היום 2.5% אל מחיר של 60.4 דולר לחבית לראשונה מאז ה-11 לדצמבר. העליות היומיות מגיעות בעקבות הסגירה של חלק מבארות הנפט בלוב בעקבות התפרעות מורדים. ללוב כמעט ולא נותרו בארות שמייצאות נפט אל מחוץ למדינה מאז עזיבת קדאפי.  דבריו של אל נעימי מגיעים למרות ואולי בגלל התעקשותה של ערב הסעודית לאורך השנה האחרונה שלא להפחית בתפוקת הנפט במדינה. זאת למרות היירדה החדה במחירי הנפט ממחיר של 107 דולר בחודש יולי למחיר בו הוא נסחר היום. ההערכות בשוק הסחורות הן כי ערב הסעודית תמשיך להציג תפוקה גבוהה בשוק הנפט שהגיעה לאחרונה לשיא של 10 מיליון חביות ליום.  על פי חלק מהאנליסטים, הטריגר שיכול לגרום לנפט לשוב ולהיסחר בירידות מחירים הוא חזרתה של איראן אל שוק הייצוא. בשל הסנקציות הכלכליות שנגזרו על טהרן, נאסר על האחרונה למכור את הנפט שברשותה. הסרת הסנקציות, עם חתימה על הסכם הסדרת השאיפות הגרעיניות של המדינה, אמור לאפשר לה לחזור לשוק בצורה הדרגתית. הערכות שונות שהתפרסמו בשוק סוברות כי לאיראן ישנה כמות של 30 מיליון חביות שהצטברו כעודף במדינה, שהיא ממתינה למכור בשוק החופשי עם הסרת הסנקציות. שר הנפט הסעודי, אל נעימי טען בראיון לרשת החדשות האמריקנית CNBC כי אינו חושש כלל מחזרה של איראן לשוק ייצוא הנפט. בחודש האחרון, מחיר הנפט עלה בעקבות המתיחות באיזור הים התיכון שנגרמה בשל הלחימה של המורדים התימנים בתמיכת איראן במלוכה התימנית. פיגועי טרור במדינה יכולם לגרום לאי יציבות ביצוא הנפט הסעודי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הנפט והכז יורדים. זה הבורסה בישראל מתנהגת כמו דחליל (ל"ת)
    וקבוצת דלק וכל מניות 05/05/2015 17:12
    הגב לתגובה זו
  • אסי 06/05/2015 19:04
    הגב לתגובה זו
    אמרת נפט יהיה 20דולר או 30 דולר . איפה אנליסטים סתם זורקים מחיר. הלכתם לישון. תסלחו לי לא לתת סתם בועה. אתם לא בעלת נפט
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.