סיכום קרנות: הלמן אלדובי גמישה - היחידה בפברואר עם תשואה דו-ספרתית
בחודש פברואר בלט לחיוב מדד מניות היתר שרשם תשואה חיובית של 4%, ואחריו האפיק הדולרי עם תשואה של 2.4% ומדד ת"א 25 שהוסיף לערכו 0.81%. לעומת זאת, מדד ת"א 75 ומדד מניות הבנקים ירדו בשיעורים של 2.58% ו-3.86% בהתאמה.
בענף קרנות הנאמנות, בלטו אפיק סין שהניב תשואה של 5.6%, האפיק הדולרי עם תשואה של 5.4% ואפיק האג"ח להמרה בסיכון גבוה עם תשואה של 3.75. Bizportal בדק מי הקרנות שהשיגו את התשואה הגבוהה ביותר, ומי מנהלי הקרנות שהשיגו את התשואה המשוקללת הגבוהה ביותר בענף.
החמישייה הפותחת של קרנות שנכסיהן מעל 10 מיליון שקלים, כוללת קרנות גמישות, קרנות אג"ח חברות והמרה וקרנות יתר. בראש הרשימה מופיעה הלמן הזדמנות, של הלמן אלדובי, שהשיגה בפברואר תשואה של 13.33%,( ו-64.55 מתחילת השנה), למקום השני הגיעה פסגות highyield עם תשואה של 5.78% ולמקום השלישי הגיעה אי.בי.אי יתר שהשיגה 3.5%.
"בפברואר ובינואר, קצרנו את הפירות של ההשקעות שביצענו ברבעון האחרון של 2008, כשהפאניקה שררה בשווקים", מציין דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי. לדבריו ארבעת המהלכים שהביאו לתשואה הגבוהה של הלמן גמישה היו: הגדלת האחזקה באג"ח קונצרני מדורג, הגדלת אחזקות באי.ד.בי. פיתוח, הגדלת הרכיב הדולרי, במקביל לרכישות בנק ישראל והגדלת האחזקה בדלק אנרגיה.
ומה צפוי בהמשך? הלמן מציין כי שוק המניות בארץ לא יכול להתעלם משוקי העולם, ולכן הוא דובי על השוק, אך יחד עם זאת לא צופה קטסטרופה, אלא דשדוש בתנודתיות גבוהה. "אנחנו נמשיך עם חשיפה סלקטיבית לאג"ח קונצרני מדורג, נגדיל הרכיב הדולרי במקביל להמשך הרכישות של בנק ישראל, ואף ננצל ירידות שערים להגדלת האחזקה במניות הבנקים בארץ. בנוגע לאג"ח ממשלתי, אנו מחזיקים רק אג"ח בינוני קצר", מציין הלמן.
מבין הקרנות המנהלות נכסים עד 10 מיליון שקלים, מובילה פלטינום מ.ט.ב גמישה עם תשואה של 9.8%, ואחריה רמקו מניות יתר ומנורה מבטחים דולר אגרסיבית עם תשואות של 9.49% ו-8.14% בהתאמה.
נפט; קרדיט: Unsplashמדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
נפט בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.
בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור
וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר,
דלק סילוני ובנזין).
ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.
מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.
- חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.
אנרגיה גרעינית (דאלי אי)ה-AI דורשת חשמל - מי יספק לה אותו? התחום שעומד להמריא
אנרגיה מתחדשת, גז או אנרגיה גרעינית - איזה פתרון צפוי להיבחר על ידי ענקיות הטק לייצור חשמל לשימושי AI?
מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן והיא צריכה אנרגיה מאחורי המודלים החכמים, האלגוריתמים המשוכללים והמרכזים הענקיים שמפעילים אותם, מסתתר אתגר עצום: צריכת חשמל שלא מפסיקה לגדול. ספקי האנרגיה מבינים את זה, ובכנס האנרגיה CERAWeek שנערך בטקסס, בכירי התעשייה דיברו על הצורך בהיערכות חדשה – כזו שתוכל לעמוד בדרישות החשמל האדירות של מרכזי הנתונים. ג'ו דומינגז, מנכ"ל Constellation Energy, אחת מספקיות האנרגיה הגדולות בארה"ב, הסביר שהשוק השתנה. "אם בעבר מפעילי מרכזי נתונים חיפשו עשרות אפשרויות לפני שהחליטו איפה להקים חוות שרתים, היום הם מבינים שהם צריכים מקור כוח יציב ונקי – ורוצים הבטחה שאספקת החשמל תהיה בטוחה לשנים קדימה".
הלקוחות העיקריים שמובילים את הדרישה הם ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל, שמעמידות בראש סדר העדיפויות שלהן אנרגיה ירוקה ויציבה. לעומת זאת, מפעילי מרכזי נתונים קטנים יותר מתמקדים בעיקר בעלות ובזמינות של החשמל.
הגרעין חוזר: למה חברות טכנולוגיה משקיעות בכורים?
אם יש משהו שחוזר בשיחות עם ספקי האנרגיה, זה אנרגיה גרעינית. במשך שנים הגרעין נחשב מורכב ויקר, אבל היום הוא נתפס כפתרון המתאים ביותר לצרכים של מרכזי הנתונים – אספקת חשמל קבועה, אמינה וללא פליטות מזהמים. מיקרוסופט כבר חתמה על עסקה עם Constellation Energy להפעלת כור גרעיני ישן ב-Three Mile Island, ואתר נוסף של Talen Energy נרכש על ידי אמזון. "העסקאות האלו מורכבות ודורשות השקעות של 5 עד 10 מיליארד דולר כל אחת", מסביר דומינגז. "זה לא משהו שסוגרים ביום – המשא ומתן יכול להימשך חצי שנה או יותר, גם אחרי שסיכמנו על תנאים פיננסיים".
הממשל האמריקאי, שמבין את גודל הדרישה, מנסה להקל על הרגולציה כדי לאפשר להקים כורים חדשים בקצב מהיר יותר. אבל כמו תמיד כשמדובר בגרעין, מדובר בתהליך ארוך – ואף אחד לא מצפה שזה יקרה בן לילה.
- שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
- ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עם הגז הטבעי? עדיין בשוק, אבל יקר מתמיד
לצד ההתלהבות מהגרעין, הגז הטבעי עדיין משחק תפקיד מרכזי. חברות כמו Constellation Energy ו-NextEra Energy הודיעו שהן משקיעות סכומים משמעותיים בהרחבת תחנות כוח מבוססות גז, כי למרות הצמיחה באנרגיות מתחדשות, המעבר אליהן ייקח זמן. אבל יש בעיה אחת: המחירים של הקמת תחנות כוח קפצו בצורה משמעותית. לדברי ג'ון קצ'ם, מנכ"ל NextEra, תוך שנתיים בלבד העלות עלתה פי שלושה. "ב-2022, העלות של הקמת מתקן גז הייתה 785 דולר לקילו-ואט. היום? 2,400 דולר לקילו-ואט. וזה רק ימשיך לעלות".
