סיכום קרנות: הלמן אלדובי גמישה - היחידה בפברואר עם תשואה דו-ספרתית

בדיקת Bizportal לביצועי קרנות הנאמנות בחודש פברואר: הקרנות המשקיעות בסין בלטו לחיוב וכך גם הקרנות הדולריות
איריס בר טל |

בחודש פברואר בלט לחיוב מדד מניות היתר שרשם תשואה חיובית של 4%, ואחריו האפיק הדולרי עם תשואה של 2.4% ומדד ת"א 25 שהוסיף לערכו 0.81%. לעומת זאת, מדד ת"א 75 ומדד מניות הבנקים ירדו בשיעורים של 2.58% ו-3.86% בהתאמה.

בענף קרנות הנאמנות, בלטו אפיק סין שהניב תשואה של 5.6%, האפיק הדולרי עם תשואה של 5.4% ואפיק האג"ח להמרה בסיכון גבוה עם תשואה של 3.75. Bizportal בדק מי הקרנות שהשיגו את התשואה הגבוהה ביותר, ומי מנהלי הקרנות שהשיגו את התשואה המשוקללת הגבוהה ביותר בענף.

החמישייה הפותחת של קרנות שנכסיהן מעל 10 מיליון שקלים, כוללת קרנות גמישות, קרנות אג"ח חברות והמרה וקרנות יתר. בראש הרשימה מופיעה הלמן הזדמנות, של הלמן אלדובי, שהשיגה בפברואר תשואה של 13.33%,( ו-64.55 מתחילת השנה), למקום השני הגיעה פסגות highyield עם תשואה של 5.78% ולמקום השלישי הגיעה אי.בי.אי יתר שהשיגה 3.5%.

"בפברואר ובינואר, קצרנו את הפירות של ההשקעות שביצענו ברבעון האחרון של 2008, כשהפאניקה שררה בשווקים", מציין דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי. לדבריו ארבעת המהלכים שהביאו לתשואה הגבוהה של הלמן גמישה היו: הגדלת האחזקה באג"ח קונצרני מדורג, הגדלת אחזקות באי.ד.בי. פיתוח, הגדלת הרכיב הדולרי, במקביל לרכישות בנק ישראל והגדלת האחזקה בדלק אנרגיה.

ומה צפוי בהמשך? הלמן מציין כי שוק המניות בארץ לא יכול להתעלם משוקי העולם, ולכן הוא דובי על השוק, אך יחד עם זאת לא צופה קטסטרופה, אלא דשדוש בתנודתיות גבוהה. "אנחנו נמשיך עם חשיפה סלקטיבית לאג"ח קונצרני מדורג, נגדיל הרכיב הדולרי במקביל להמשך הרכישות של בנק ישראל, ואף ננצל ירידות שערים להגדלת האחזקה במניות הבנקים בארץ. בנוגע לאג"ח ממשלתי, אנו מחזיקים רק אג"ח בינוני קצר", מציין הלמן.

מבין הקרנות המנהלות נכסים עד 10 מיליון שקלים, מובילה פלטינום מ.ט.ב גמישה עם תשואה של 9.8%, ואחריה רמקו מניות יתר ומנורה מבטחים דולר אגרסיבית עם תשואות של 9.49% ו-8.14% בהתאמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.