ממשיכים לגהץ - הישראלים מגדילים רכישות בכרטיסי אשראי
כרטיסי אשראי הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי נמשך. למעט חודשים מסוימים השנה שכתוצאה מהסגר ירדה בהן הפעילות בשימוש בכרטיסים, העלייה בשימוש בכרטיסים נמשכת. בחודש נובמבר 2020 הרשמה עלייה של 10.4% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי במגזר הפרטי לעומת חודש אוקטובר. כמו כן, בנובמבר חלה עלייה של 6.8% לעומת נובמבר אשתקד - כך עולה מנתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
בלמ"ס מעדכנים כי הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד. "הנתונים", מציינים בלמ"ס , "משקפים עלייה בשימוש בכרטיסי האשראי של הצרכנים".
ספטמבר-נובמבר 2020 - עלייה לעומת תקופה מקבילה
בקבוצת המזון והמשקאות (כולל שירותי אוכל) נרשמה עלייה של 5.3% בשלושת החודשים ספטמבר-נובמבר 2020, לאחר עלייה של 9.8% בשלושת החודשים יוני-אוגוסט 2020.
בקבוצת מחשבים ותוכנה נרשמה עלייה של 14.7% בשלושת החודשים ספטמבר-נובמבר 2020, לאחר עלייה של 37.1% בשלושת החודשים יוני-אוגוסט 2020. בקבוצת ציוד ושירותי תקשורת נרשמה עלייה של 3% במגמה בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 4.4% בשלושת החודשים יוני-אוגוסט 2020.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
