וול סטריט ירידות סוחר
צילום: iStock

תעשיית הקרנות איבדה תוך 15 יום כ-21% מנכסיה - 76 מיליארד שקל

סיני אחד שכנראה אכל עטלף מקולקל... חולל מה שלא חוללו האזהרות לגבי רמות המחירים הגבוהות בשווקים, הברקזיט, מלחמת הסחר ושלוש מערכות בחירות בישראל
ערן סוקול | (5)

ב-19 בפברואר הגיעו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות לרמה של 357 מיליארד שקל. השמיים נראו בהירים מתמיד, שום דבר לא הכין אותה לקראת המכה הצפויה, ואז סיני אחד שכנראה אכל עטלף מקולקל... חולל מה שלא חוללו האזהרות לגבי רמות המחירים הגבוהות בשווקים, הברקזיט, מלחמת הסחר ושלוש מערכות בחירות בישראל.

על פי אומדנים שבוצעו על ידי כלכלני מיטב דש, בתוך 15 ימי מסחר בלבד היא איבדה תעשיית הקרנות (בנטרול הכספיות) כ-25% מנכסיה, כלומר כ-1.6% בממוצע ליום. "בכל ההיסטוריה של שוק ההון המקומי לא היה כדבר הזה, בקצב הזה. גם לא בשנת 2008, שנת המשבר הגלובלי הקשה ביותר מאז השפל הגדול של 1929 ושנות השלושים של המאה הקודמת", ציינו במיטב דש.

בתוך כך, היקף יציאת הכספים מהתעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) הסתכם, נכון ליום 15.3, ב-24 מיליארד שקל, היקף נכסיהן הצטמק מכ-191 מיליארד שקל לכ-147 מיליארד שקל, כלומר ב-44 מיליארד שקל. המשמעות היא, שיותר מחצי מהירידה בנכסים נבעה מיציאת כספים ענקית של כ-1.6% ליום, ומעט פחות נבע מירידת ערך עקב הירידות בשווקים.

בקרנות הפסיביות (קרנות סל + קרנות מחקות) קרה דבר דומה. היקף נכסיהן הצטמק בכ-21 מיליארד שקל בקרנות הסל ובכ-9 מיליארד שקל בקרנות המחקות, ויחד 30 מיליארד שקל, וגם בהן זה היה צירוף של פדיונות ושל ירידת ערך, באותה פרופורציה פחות או יותר.

רק הקרנות הכספיות דילגו על הסערה וגייסו סכום זניח של כ-100 מיליון שקל.

המניות חטפו חזק

ברמה של הקטגוריות השונות של התעשייה האקטיבית המסורתית, הפודות הגדולות היו הקרנות המתמחות במניות בישראל, הקרנות הגמישות ואחריהן הקרנות המתמחות במניות בחו"ל. באופן אבסולוטי הקורבן העיקרי של יציאת כספים וירידת ערך הייתה הקטגוריה של קרנות המתמחות באג"ח כללי (רובן עם רכיב מסוים של מניות) שאיבדו כ-20 מיליארד שקל מנכסיהן.

ברקע לאובדן הערך המסיבי שנרשם בתעשיית קרנות הנאמנות, עומדות הירידות החדות שנרשמו בכל שוקי ההון בעולם. בין ה-19/2 ל-15/3 ירדו מדדי המניות בארה"ב בסביבות ה-20%, לא כולל הירידות החדות שנרשמו אתמול, הדאקס ב-33% ומדד ת"א 125 שלנו צנח בכ-27%.

נכון ל-15 במרץ, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 281 מיליארד שקל. בתעשייה האקטיבית, נמצאים 178 מיליארד שקל, מהם 146 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, ו-32 מיליארד שקל בקרנות כספיות. בתעשייה הפסיבית, 102 מיליארד שקל, מהם 70 מיליארד שקל, בקרנות סל ו-32 בקרנות מחקות.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן

"הציבור כהרגלו הגיב מתוך הבטן, מחשש שכספו יתמוסס, ויום אחרי יום, הוציא את כספיו מקרנות הנאמנות ויד היועצים במערכת הבנקאית הייתה קצרה מלהושיע. אין ספק שהמשבר החריף הזה הוא עוד הוכחה, אם צריך בכלל כזו, למחיר שמשלם הציבור הישראלי והמשק הישראלי על מחדל מתמשך של היעדר חינוך פיננסי הכי בסיסי", כותבים כלכלני מיטב דש.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הברבור הירוק 11/04/2020 00:25
    הגב לתגובה זו
    קשה מאוד לראות את התיק מתרסק אולם הדרך היחידה לשפר את המצב היא לבצע רכישות לתוך הירידות זה מאוד קשה והידים חלשות אבל שמסתכלים איך הציבור מגיב לקרונה בפאניקה חסרת פורפורציות כך גם הוא תיק ההשקעות אז אתה מקבל כוח כי זה אותה התנהגות כמה חבל
  • 4.
    העטלף 18/03/2020 19:37
    הגב לתגובה זו
    טוב שיש לי פוטים לפני שהתחלת בארוחה
  • 3.
    ג'ו 18/03/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
    שכחו לציין את השווים הרבים שהפילו את שוק המניות בנוסף.
  • 2.
    רק בריאות 17/03/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
    תמיד יהא ברבור שחור שיופיע ויפתיע את "המומחים" הפיננסיים שמתפרנסים מעסקי האוויר! אלא שהפעם הברבור הוא ריאלי ומעשי , לא רק פיננסי וישאר איתנו עוד זמן רב מאוד.
  • 1.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.