אנליסט ב-CIMB: וודסייד עשויה לבצע בקרוב רכישה ב-13.1 מיליארד ד'

Oil Search צפויה להכפיל פי ארבע את כושר הפקת האנרגיה שלה משנת 2015, לאחר שפרויקט PNG LNG, בו יש לה נתח של 29%, יחל לפעול
יעל גרונטמן | (4)

בעקבות העיכובים בפעילות וודסייד (סימול: WPL) בישראל, מעריך אנליסט מחברת ההשקעות CIMB כי חברת וודסייד האוסטרלית עשויה להחליט לרכוש את חברת Oil Search (סימול: OSH) האוסטרלית, בתמורה לסך של עד 13.1 מיליארד דולר. זאת על מנת לסגור את פער הזמנים שנוצר בפרויקטים של וודסייד שעלול לפגוע בצמיחתה.

אם וכאשר תתבצע הרכישה, מדובר ברכישה של חברה שצפויה להכפיל פי ארבע את כושר הפקת האנרגיה שלה משנת 2015, לאחר שפרויקט PNG LNG, בו יש לה נתח של 29%, יחל לפעול.

וודסייד נמצאת כיום במצב ייחודי. כאחת ממפיקות הנפט והגז הגדולות באוסטרליה, לצידן של BHP Biliton ו-Santos, לוודסייד יש תחת בדיקה מספר פרויקטים משמעותיים שצפויים להוביל לצמיחתה. אבל הזמן המתמשך לפני שהחברה תראה את הפרוייקטים הבאים מתחילים לפעול, משמעותו היא שהיא עומדת בפני תקופה של הוצאות הוניות נמוכות וירידה בתזרים המזומנים מהפרוייקטים הקיימים שלה.

נזכיר כי וודסייד חתמה על מזכר הבנות לרכישת 30% מפרויקט "לוויתן", אך החוזה טרם נחתם ובשוק צופים כי יחתם בקרוב לאחר שהממשלה אישרה לייצא גז מישראל בשיעור של 40%.

מה כדאי שוודסייד תעשה עם הכסף?

תזרים המזומנים העיקרי של וודסייד בסך 14.9 מיליארד דולר מתקבל ממתקן ההנזלה (LNG) פלוטו, אשר החל לפעול בהצלחה באפריל בשנה שעברה. בעזרת פלוטו הצליחה וודסייד להגדיל את התפוקה ברבעון הראשון של 2013 ב-55%, ומכירותיה גדלו בכ-50%. לאחר השלמת בניית מתקן פלוטו, ירדו הוצאותיה של וודסייד ברבעון הראשון בכ-70%.

בתגובה החליטה החברה לחלק דיבידנד של 63 סנט למניה באפריל האחרון. על רקע העיכובים בפרוייקטים הבאים להנזלת גז טבעי ולביצוע קידוחי אקספלורציה בחופי ישראל, רכישה נראית על ידי חלק מהאנליסטים כאפשרות לסגור את הפער על מנת לשמור על הצמיחה של החברה.

על פי דיוח בבלומברג, אנליסטים בבנק האוסטרלי Commonwealth Bank העריכו כי מנית Oil Search מתומחרת בחסר , וטענו כי בהמחיר הנוכחי של המניה שעומד על 7.93 דולר אינו לוקח בחשבון את הההזדמנויות להתרחבות של פרויקט ה-PNG LNG.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

נכון לסוף השבוע שעבר עמד שווי השוק של Oil Search על כ-10.58 מיליארד דולר, כך שאם תינתן הצעה לרכישתה בתמורה של 13.1 מיליארד דולר היא תשקף פרמיה משמעותית על מחיר המניה הנוכחי. אך זו יכולה להיות אפשרות ממשית מאחר וכל פרויקט משמעותי חדש של וודסייד נמצא במרחק של לפחות 5 שנים מפעולה.

עוד כתבות בנושא:

רגע היסטורי: הממשלה אישרה סופית ייצוא של 40% מרזרבות הגז של ישראל

אולטימטום של וודסייד? "מצפים להחלטה על יצוא הגז תוך שבועות, לא חודשים"

מנכ"ל וודסייד בארץ - "אנחנו מחויבים לבצע את ההשקעה בישראל במלואה"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יאיר 28/06/2013 06:25
    הגב לתגובה זו
    שאחרים כבר עשו. לא יתנו לכם להרוויח וישנו לכם את החוקים בכל יום שני או חמישי. מה נראה לכם יהיה אם יתגלה נפט בלויתן? מיד הפגנות המוניות ברחבי הארץ "הנפט שייך לכולם ולא לטייקונים" וביבי ולפיד מיד מקימים ועדת שישינסקי ז' ומחליטים על מקסימום 2% רווח ליזמים והשאר זה "ריווחי יתר". לכו לקפריסין ואפילו ללבנון אבל תעזבו את המדינה המחרבת הזו. חבל על הכסף שלכם.
  • 3.
    בג״ץ שמג״ץ רציו בדרך לפסגה!!! (ל"ת)
    המלך עבדול 24/06/2013 19:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רציו נאלי 24/06/2013 16:53
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות נהדרת לאסוף את רציו במיוחד שהגשם שהרטיב את כולם הרטיב גם את רציו והיא בירידה בלתי הגיונית של 2 אחוז על זה נאמר..איזהו חכם..הרואה את הנולד
  • 1.
    להזדרז לסגור חוזה (ל"ת)
    רציו 24/06/2013 16:02
    הגב לתגובה זו
גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.