
300 אלף עסקים יקבלו פטור מהגשת דוחות מס - האם הפטור חל עליכם?
רפורמה חדשה לעסקים הקטנים החל מהיום עוסקים מורשים ועוסקים פטורים בעלי מחזור הכנסות של עד 120 אלף ₪ בשנה יוכלו לקבל פטור מהגשת דוח שנתי ובנוסף להכיר הוצאות של 30% מההכנסות ללא המצאת מסמך כלשהו, בנוסף לא לדווח מקדמות שוטפות אלא לשלם פעם אחת במהלך השנה. כיום, כל עצמאי רשאי להכיר הוצאות שהוצאו בשל ייצור ההכנסה כגון שיווק, פרסום, תכנות, משרדיות, רכב וכו', הוצאות אלו מסתכמות לרוב מעל 30% מסך ההכנסות של העצמאי כך שהמהלך החדש אינו מתאים לכל בעל עסק ויש לבחון את הנושא יותר לעומקו, כמו כן, כפי שיפורט בהמשך הכתבה לא כולם יכולים לנכות מההכנסה את 30% באופן אוטומטי. אז... איך נרשמים? ומה עלינו לעשות? בעלי עסקים (עוסק מורשה או עוסק פטור) בעלי הכנסות שהינם עד לתקרת ההכנסות של עוסק פטור (120 אלף ₪ בשנת 2024) יכולים להירשם במס הכנסה כ"עסק זעיר" ובכך יהיו רשאים לנכות ההכנסה בשיעור של 30% מבלי להכיר הוצאות נוספות והמצאת מסמכים. בטרם רישום למערכת כעוסק זעיר מומלץ לבחון את היקף ההוצאות שיש לעוסק להכיר בכל אופן וזאת על מנת לנצל את מלוא הזכויות. במסגרת סעיף 87 ב לפקודת מס הכנסה הגדרת "עוסק זעיר" הינו תושב ישראל המפיק הכנסות מעסק או ממשלח יד, בעל הכנסות של עד התקרה של ההכנסות של עוסק פטור ושנרשם במס הכנסה כעוסק זעיר. חשוב לציין שהדיווחים עבור עוסק זעיר יחלו רק עבור הדוחות השנתיים לשנת 2024 ויבוצע במערכת ייעודית של רשות המיסים אשר טרם פורסמה. עוסק זעיר פטור מתשלום מקדמות? עצמאי רגיל נדרש לשלם מידי חודש/יים מקדמות למס הכנסה ובשנה לאחר מכן להגיש דוח שנתי שבמסגרת הדוח נקבע סכום המס שעליו לשלם, במידה ושילם מקדמות במהלך השנה יותר מסכום הנדרש יקבל החזר מס עם ריבית והצמדה ולהיפך (לפי העניין). עוסק זעיר עליו לדווח במהלך השנה את צפי ההכנסות שלו מעסק והכנסות נוספות (כגון משכורת, מילואים וכו') ובהתאם לכך המערכת תערוך לו תחשיב מס משוער (בדומה למקדמות של עצמאי), לאחר תום השנה על העוסק הזעיר לדווח את סכומי ההכנסות המדויקות שהיו בשנה שחלפה ולשלם את המס המדויק הנדרש. במסגרת דיווח זה יהיה על העוסק הזעיר לדווח לא רק על הכנסות מעסק אלא על כל הכנסותיו כגון דמי לידה, מילואים, משכורות וכו' (בדומה לדוח שנתי). מתי ניתן להירשם כעוסק זעיר במס הכנסה? רשות המיסים תפתח מערכת ייחודית לטובת הרישום כ"עוסק זעיר" ובמסגרת סעיף 87 ג לפקודת מס הכנסה על העצמאי להירשם לא יאוחר ממעוד האחרון להגשת דוח שנתי . בטיוטת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) שאושרו בוועדת הכספים של הכנסת בתאריך 4/11/2024 עד תום שנת המס שבה הופקה הכנסה בעל עסק הזהיר הגיש בקשה לפטור מהגשת הדין וחשבון באופן מקוון. אם יש לי הכנסות גם משכר וגם כעצמאי אז אני יכול להיחשב כ"עוסק זעיר"? כן, ההכנסות של המשכורת אינן רלוונטיות לטובת חישוב ההכנסות מעסק (לגבי תקרת ההכנסות כאמור) אבל בחישוב המס לתשלום יהיה הסכום המצרפי של הרווחים בעסק ושל הברוטו ממשכורות לרבות דמי לידה, אבטלה, מענקים וכו'. אם חשבתי שלא אעבור את התקרה של ההכנסות כעוסק זעיר ולבסוף עברתי, מה עלי לעשות? במידה והינך עוסק פטור, עליך לפנות באופן דחוף למע"מ כדי להסדיר את המעמ שלך וכן לשלם את המע"מ על החריגה שמעל לתקרת ההכנסות של עוסק פטור. בנוסף עליך לשנות את ההגדה של העסק שלך במס הכנסה במקום "עוסק זעיר" לעצמאי רגיל ובשל כך לבחון אם הינך נדרש לשלם מקדמות מס הכנסה, לדווח דוח שנתי על ההכנסות שלך וכו'. במידה והינך עוסק מורשה, הרי שיש לעדכן את מס הכנסה בלבד לצורך החזרת סיווג התיק לעצמאי וכמובן לבחון את הצורך בתשלום מקדמות מס הכנסה ולדווח דוח שנתי לרשויות המס. האם הרפורמה מייתרת את שרותי רואה החשבון? על אף שרשות המיסים מנסה לעשות את התהליך יותר קל ונח לעוסקים, בכל זאת יש שלושה דיווחים שהעוסקים ידרשו לבצע לרשות המיסים: דיווח ראשון הינו במהלך השנה, דיווח זה מחליף את דיווח המקדמות. דיווח שני העוסק מצהיר על כל ההכנסות של העוסק (דבר אשר מחליף את הדוח השנתי) דיווחים אלו ככל הנראה לא יהיו פשוטים וידרשו מיומנות. דיווח שלישי העוסק נדרש לדווח למע"מ על מחזור העסקאות שלו מידי ינואר עבור שנה קודמת. בנוסף, מעבר לדיווחים ותשלומים לרשות המיסים יש אלמנטים נוספים בניהול העסק וזה מול ביטוח לאומי. ישנה חשיבות עליונה בדיווח לביטוח לאומי כבר בעת פתיחת העסק לצורך הסדרת מעמד בביטוח לאומי כך שהעצמאי יהיה מבוטח בביטוח לאומי בקצבאות השונות לרבות פגיעה בעבודה, דמי לידה, מילואים וכו'. בנוסף, הדיווחים לרשות המיסים ישפיעו גם על הקצבאות והתשלומים לביטוח לאומי דבר אשר מצריך ידע רב בתכנון הנושא כדי לנצל את הזכויות במסגרת החוק. מי לא יכול לנכות מהכנסותיו 30%? כאמור עוסק זעיר זכאי לניכוי של 30% מהכנסותיו, קרי, יוכרו לו אוטומטית הוצאות של 30% ללא המצאת מסמך כלשהו, יחד עם זאת במסגרת סעיף 87 ה (א) לפקודת מס הכנסה בעל עסק זעיר לא יהיה רשאי לנכות את הניכוי במידה והוא מעסיק עובדים, ניהל ספרים שלא כחוק, ההכנסה בעסקה התקבלה על ידי מעסיקו (בשכר במקביל), יותר מ 25 % מההכנסות התקבלו מקרוב של העוסק הזעיר וכן ישנן עוד מספר קריטריונים בפקודה. מאיזה סכום הכנסה אני לא נדרש לשלם מס? אם הכנסותיך היחידות הן מעסק ומוכר לך ניכוי בשיעור של 30% אז בהכנסה של 85 אלף ₪ בשנה גבר ללא ילדים יהיה פטור מתשלום מיסים וזאת מאחר והכנסותיו נטו יהיו 85*0.7 = 60 אלף ₪ סכום אשר מתקזז עם נקודות זיכוי של גבר ללא נקודות זיכוי נוספות. ישנן סיבות רבות לקבלת נקודות זיכוי נוספות כגון: אישה, תואר, חייל משוחרר, ילד נכה וכו' . במידה והינך זכאי לנקודות זיכוי נוספות ו/או זיכוים אחרים אז גם בהכנסה העולה על הסכום האמור לא יהיה חיוב במס בהתאמה. איך מחשבים את שנת המס? שנת המס היא שנה קלנדרית – מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר. אם העסק נפתח באמצע השנה, כמו בנובמבר, ניתן לנצל את מלוא התקרה של 120 אלף שקל עד סוף השנה, והסכום יתאפס בינואר לשנה החדשה. הרפורמה הזו מבשרת שתי בשורות, אחת דיווחים יותר פשוטים לעסקים הקטנים אך בכל זאת דורשים בירוקרטיה לא קטנה של דיווחים הן במהלך השנה והן דיווח לאחר תום השנה והשנייה הכרת הוצאה של 30% באופן אוטומטי, אלא שחלק מהעסקים האלו מוציאים יותר מ-30%. במצב כזה כדי לקבל את ההוצאות המותרות להם הם יצטרכו להגיש דוחות שוטפים. כנראה שבפועל, מי שההוצאות שלו מעט מעל ה-30% יעדיף שלא לדווח לרשויות המס ולהיות תחת הפטור לעסק זעיר. כלומר הוא יוותר על הוצאות ורק כדי שיהיה פטור מהבירוקרטיה והדיווחים השוטפים שלוקחים גם משאבים זמן וכסף. אם ההוצאה של עסק זעיר משמעותית מעל 30%, העוסק יצטרך לחשב עלות תועלת - כמה יחסוך לו במס הדיווח השוטף (יותר הוצאות - פחות מס), וכמה יעלה לו הדיווח השוטף. יכול להיות שהחיסכון במס ברמות האלו יהיה נמוך ולא יצדיק את הטיפול השוטף והגשת הדוחות. הכותב: רו"ח אורי עזרא מקבוצת אליוט גלובל
- 1.אין מתנות חינם מהמדינה (ל"ת)אביב 06/11/2024 09:35הגב לתגובה זו

כששותף במשרד רואי חשבון עושה "טובה" לעובד למרות שהוא עובר על החוק - מה קבע בית המשפט
עבירה זה עבירה, והיא קשה במיוחד כשהיא מגיעה משומרי סף כמו רואי חשבון שדיווחו שקר לביטוח לאומי - ובכל זאת: זווית קצת אחרת; וגם מה קורה כשרואי חשבון גונבים או מספקים דוחות כוזבים?
דמיינו שמגיע אליכם עובד נכה שיש לו גם בעיות כלכליות. אחרי כמה חודשים העובד מספר לכם שבגלל שהוא עובד אצלכם הפחיתו לו את הביטוח הלאומי (זה החוק - נכים שעובדים מאבדים את הקצבה שלהם כתלות בשכר בעבודה). העובד כבר מאוד מקורב אליכם והוא שואל אם אפשר לעשות משהו? או שהוא בעצמו מציע. תם מאוד רוצים לעזור לו. סיכוי טוב שאתם בכלל לא מבינים את העבירה שאתם עושים - מה הבעיה - נפצל את הסכום לשכר לו ולשכר לקרוב משפחה. או נפצל את זה לחשבונית ממקור קרוב אליו. יש הרבה אפשרויות והאמת שרובם נעשות בסוג של תמימות - עזרה לעובד שצריך אותה.
בפועל, כשמורידים את השכבה "הטהורה" ואת הלכאורה מעשה הטוב, מבינים שיש כאן פגיעה במדינה, בביטוח לאומי ברשויות המס. אותו עובד מקבל קצבה למרות שלכאורה לא מגיע לו. עזרתם לו לקבל כסף מביטוח לאומי על חשבון הציבור. הביטוח הלאומי זו הקופה של כולנו. עבירות כאלו הם קלות לביצוע - אתם לא רואים את האדם שממנו "נלקח" הכסף. זו קופה ציבורית גדולה שמשמשת 10 מיליון איש, אז מה זה בשביל הקופה הזו 2,000 או 4,000 שקלים בחודש.
זו טעות, זו עבירה. בתי המשפט סלחניים יחסית וכנראה שבצדק, וצריך גם להגיד שחוק ביטוח לאומי לא ממש הגיוני - אנחנו רוצים לעודד נכים לעבוד, אז למה מוריידם להם את הקצבאות אם הם חוזרים למעגל העבודה? ועדיין חוק זה חוק, עבירה זו עבירה ויש כאן נזק לקופת המדינה.
מקרה דומה קרה במשרד רואי חשבון יחסית גדול - ליאון אורליציקי ושות'. רואה החשבון ירון מזרחי הורשע לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון בקבלת דבר במרמה, לאחר שרימה את המוסד לביטוח לאומי בסכום של כ-220,000 שקלים. במסגרת הסדר טיעון, הודה מזרחי כי פיצל את שכרו והעביר חלק ממנו לאמו, במטרה לשמור על זכאותו לקצבת נכות. בית המשפט הטיל עליו קנס של 15,000 שקלים בלבד, וכן עבודות לתועלת הציבור. גם שותף במשרד רואי החשבון, מאור חמו, הורשע בסיוע למעשה המרמה, עונשו היה קל יחסית. בית המשפט לא הלך עד הסוף ובצדק - מדובר במקרים שבהם בעצם "המרוויח" הוא אדם שלרוב נזקק מאוד לכסף הזה, ועדיין - הדברים של השופטת היו קשים ומדויקים - עבירה זו עבירה ולמרות הענישה הקלה, מדובר בפגיעה בקופה הציבורית ובעיקרון השוויון.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי כתב האישום, ירון מזרחי, קיבל קצבת נכות קבועה מהמוסד לביטוח לאומי עקב מצבו הבריאותי. גובה הקצבה תלוי בהכנסות החודשיות של המקבל, ולכן, בין השנים 2013 ל-2017, פעל מזרחי יחד עם השותף מאור חמו לפיצול שכרו. חלק משכרו לא דווח בתלוש המשכורת שלו, אלא שולם לחמו כנגד חשבונית, ובהמשך הועבר לאמו של מזרחי באמצעות תלושי שכר פיקטיביים, למרות שהיא לא עבדה בפועל. כך, מזרחי יצר מצג שווא של הכנסה נמוכה יותר, מה שאפשר לו לקבל קצבת נכות בסך כ-220,000 שקלים שלא היה זכאי לה.