לפני 30 שנה, חייל צה"ל שהיה מקבל לידיו את הדף המודפס והפשוט של תלוש המשכורת לא חיפש שם "שכר". המילה הזו בכלל לא הייתה בלקסיקון. עם 250 או 300 שקלים בחודש, ההצלחה הגדולה ביותר הייתה לגרד מספיק עודף לחפיסת "מצופים" בשק"ם, אחרי שרכשת כרטיס טלכרט שנטען בשקלים בודדים כדי להספיק לדבר כמה דקות עם הבית מהטלפון הציבורי. החיילים של פעם לא בזבזו על מוניות או על דלק, אלא הסתפקו בטרמפים או באוטובוסים דחוסים, והכסף בבנק היה בקושי דמי כיס לסיגריות או חטיף.

אבל בסוף שנת 2025, התמונה השתנתה מקצה לקצה, אם כי יש עוד מה לעשות - ככל שחיילי הסדיר ירוויחו יותר כך בראש וראשונה זה יהיה יותר צודק. אין סיבה למשכורות ופנסיות ענק למעלה אצל הבכירים כשמי שעושה את העבודה החשובה הם החיילים "הקטנים", וכך גם המוטיבציה לשרת תעלה. כולם מדברים ובצדק כמובן על החובה של החרדים לשרת בצבא (עם התאמות לחייהם), אם השכר יוכפל יש סיכוי טוב שאתם תראו ריצה לבקום. ככה עושים צדק ופותרים משבר גדול שקיים מול החרדים. והאמת - זה לא עולה הרבה כסף - זה הרבה פחות מעלות המטרו שמאוד יכול להיות שהיא מיותרת, הרחבה: פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית? 

הכסף שניתן לחיילים בכל חודש אומנם נקרא "דמי קיום", אבל במציאות של מלחמה מתמשכת בחזיתות רבות, הוא הפך לכלי לתגמול משימתי לחיילי הסדיר, ושכר הקבע מנסה לנווט בין הצורך לשמר קצינים איכותיים לבין הקיצוצים הכואבים שהביאה איתה הכלכלה בתקופת הלחימה. אז כמה באמת נכנס לחשבון הבנק של מי ששומר לנו על גבולות המדינה? לפניכם הנתונים המעודכנים.

חיילי חובה: דמי קיום 2025 - כבר לא רק דמי כיס

היום, החייל בקו הראשון כבר לא סופר שקלים למצופים. התגמול משקף את המאמץ והסיכון, כשהמדינה מכירה בכך שחייל ב-2025 זקוק ליכולת כלכלית בסיסית. דמי הקיום מתעדכנים מדי ינואר בהתאם למדד המחירים לצרכן, מתוך הבנה שהאינפלציה בשוק האזרחי לא פוסחת על החייל שיוצא לחופשה הביתה ורוצה לשבת בבית קפה או לקנות בגד חדש.

• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
• ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

• לוחמי חוד: בראש הפירמידה, הלוחמים ביחידות הקדמיות שנמצאים בחיכוך גבוה מול האויב, זכאים לכ-3,276 ש"ח בחודש (החל מהשנה השלישית). זהו סכום שנועד לאפשר ללוחם עצמאות כלכלית מסוימת, צמצום התלות בהורים והכרה במאמץ הפיזי והנפשי העצום.

• לוחמים: אלו המשרתים ברמת פעילות א' ביחידות לוחמות משתכרים כ-2,647 ש"ח.

• תומכי לחימה: מי שמשרתים ביחידות עורפיות יותר אך נדרשים למאמץ משמעותי, כגון טכנאי רק"ם, אנשי לוגיסטיקה קרבית ותצפיתניות, מקבלים כ-1,926 ש"ח.

• המערך העורפי: דמי קיום בסיסיים של כ-1,327 ש"ח. למרות שמדובר בסכום הנמוך ביותר, הוא עדיין רחוק שנות אור מאותם 300 שקלים של פעם, הבעיה היא שגם המחיה הוכפלה פי כמה.

• שוויון מגדרי מלא: חשוב לציין כי חיילות וחיילים באותם תפקידים ובאותן רמות פעילות מקבלים שכר ודמי קיום זהים לחלוטין. בצה"ל של 2025, המגדר אינו מהווה פקטור בקביעת התגמול. השוויון הוא אבסולוטי - מלוחמת החוד ועד לקצינת המטה בקריה. מענה להיגיינה נשית, שפעם ניתן כתוספת שקלית זעומה בתלוש, מגיע כיום לחיילות בשירות חובה באמצעות כרטיס "כוכבים" (נקודות רכש דיגיטליות) המיועד ספציפית למוצרי היגיינה, הלבשה תחתונה וציוד אישי, אותו הן מממשות ברשתות השיווק האזרחיות. פתרון זה מאפשר לכל חיילת לבחור את המותגים המתאימים לה באופן אישי.

• בונוס התמדה: בשל הארכת השירות במלחמה, החל מינואר 2025, כל חייל וחיילת בשירות חובה שחוצים את החודש ה-25 לשירותם מקבלים תוספת של 50% לדמי הקיום המקוריים שלהם. זהו פיצוי ריאלי על כך שהם נשארים במערכת בתקופה שבה חבריהם לשעבר כבר מתחילים את הטיול הגדול או את הלימודים.

האטה כלכלית, גלי פיטורים והתפתחויות מואצות בבינה מלאכותית הפכו את יחסי הכוחות בעולם העבודה הגלובלי. עובדים חשים זאת בשכר, בעומס ובחוסר הוודאות. בעוד שבשנים האחרונות, מנכ"לים התמקדו ב"מלחמה על טאלנטים", עם הצעות של עבודה גמישה, חופשות מורחבות והטבות. בשנה האחרונה, הטון השתנה. חברות דורשות חזרה למשרדים, קיצוץ בהטבות והארכת שעות עבודה. דוחות מראים שרוב העובדים מושפעים או מצפים להשפעה של AI על תפקידם. חצי מהעובדים על פי סקרים שונים חוששים מאובדן משרה. מנכ"לי אמזון, סיילספורס, מטא וחברות רבות משתמשים ב-AI ככלי ללחץ, ומאותתים שעובדים חייבים להתייעל או להתמודד עם תחלופה. בפועל, שיעורי הפיטורים בטק עלו, כשענקיות הטק ותעשיית הטק בכלל, מחליפות עובדים ב-AI. 

חברות קיצצו בעובדים זוטרים - ג'וניורים וגם במנהלי ביניים. AI מחליף עבודות אוטומטיות ובעצם מבטל את הצורך בג'וניורים והוא גם מבטל חלק מפיקוח אנושי. ה-AI עצמו יכול לנהל ולפקח צוותי עבודה, ואפילו בלי רגשות שזה במקרים רבים עדיף.  

עובדים מדווחים על משרות שדורשות כישורים רחבים יותר,  מה שחולק בעבר בין שלושה תפקידים, כעת מוטל על אחד. השכר לא תמיד עולה בהתאם. עם זאת, יכולות עבודה חזקות והכרות עם כלי AI עוזרים -  פרמיות לשימוש ב-AI מגיעות ל-10-15% במקצועות טכנולוגיים, אבל רק למי שמתמחה.

AI כגורם מרכזי בשוק העבודה

בינה מלאכותית אינה רק כלי טכני, אלא מנוף ניהולי. חברות משלבות AI כדי להפחית תלות בעובדים. על פי מחקרים, מבין העובדים שמשתמשים ב-AI באופן יומיומי, כשליש חוסכים ארבע שעות או יותר ביום, לעומת  כ-10% בקרב משתמשים שבועיים. זה מאפשר לחברות להפחית כוח אדם ב-30-50% בתחומים כמו ניתוח נתונים וניהול פרויקטים. באמזון, למשל, יעדי פרודוקטיביות עלו ב-20% לאחר אימוץ AI, עם דרישה מעובדים להוכיח ערך מעבר לאוטומציה.

• שוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס
• האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסקרים מ-2025, כ-50% מהעובדים בחברות שעברו שינויים מבוססי AI חוששים לביטחונם התעסוקתי. מנכ"לים משתמשים בכך כדי לדחוף להתייעלות: "תלמדו כלים חדשים או תוחלפו". זה משפיע גם על גיוס; מועמדים נבחנים על יכולת עבודה עם AI, לא רק על ניסיון. בתעשיית הטק,