מיכאל ביטון
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

הבריונות של ביטון: חובת התקנת מערכת שכחת ילדים ברכב- עדיין בתוקף

יו"ר ועדת הכלכלה הסכים אמנם לקיים דיון על ביטול חובת התקנת המערכת ברכבים, אבל לבסוף סירב להצביע על ביטול התקנות, למרות בקשת משרד התחבורה. התוצאה: ההורים ימשיכו להיות עבריינים - למרות שהמערכות לא הוכחו כיעילות בהצלת חיים, אין להן תקינה בינלאומית, ומנוגדות להוראות יצרני כסאות הבטיחות לתינוקות
נתנאל אריאל | (2)

כבר שבוע שכל ההורים בישראל עבריינים ועלולים לשלם קנס של 250 שקל ולצבור 4 נקודות. הסיבה? יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון ממשיך להתעקש לא לבטל את התקנות שמחייבות להתקין מערכת נגד שכחת ילדים ברכב, בכל כסא של ילד עד גיל 4. משרד התחבורה דחף בעבר לחייב את כל ההורים בהתקנת המערכות בכל רכב בישראל, אבל כאשר הבין את הטעות ובהובלתה של שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי הוא החליט לבסוף לחזור בו ולבטל את התקנות - ביטון מסרב.

הסיבה לסיבוב הפרסה של משרד התחבורה היא ההבנה שמדובר במערכות שלא הוכחו כיעילות במניעת שכחת ילדים, אין להן תקינה בינלאומית מאושרת וכי היצרנים אוסרים על הוספת אביזרים לכסאות הבטיחות. אם אסור על פי התקנות להושיב ילד בכסא אפילו עם מעיל, מחשש שיעילות הכסאות תרד במקרה של תאונה - ברור שמערכות כאלה שמפרידות בין הילד ובין הכסא הן בטוחות עוד פחות.

אבל היגיון לחוד והחלטות של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון לחוד. הוא ממשיך לחשוב שהוא כמובן יודע יותר טוב מכולם מה נכון. וכך - אחרי שסירב במשך תקופה ארוכה לקיים דיון בוועדה בנושא, היום (ראשון) התקיים סוף סוף דיון, אבל למרות בקשות משרד התחבורה - הוא לבסוף נעל את הדיון תוך שהוא מונע את העלאת הנושא להצבעה של חברי הכנסת.

התקנות היו אמורות להתבטל כבר בחודש אוגוסט 2021, אבל ועדת הכלכלה דחתה באופן זמני את כניסת התקנה לתוקף לאחד במרץ 2022, במקום לבטל אותה. ביטון הסביר כי ביקש ממשרד התחבורה לסייע באופן פעיל למציאת פתרון לבעיה "אמרנו שנבטל במידה ונראה מהלך ממשלתי משמעותי בנושא הזה של הצלת ילדים שנשכחים ברכב. אחרי זה הממשלה עשתה מעשה לא יעשה, וקיבלה החלטת ממשלה לבטל את התקנה. זה לא בסמכותה ואין לזה שום תוקף. זה כמו שהממשלה תודיע על ביטול חוק, היא יכולה להודיע אבל הסמכות היא של הכנסת".

ביטון ביקש לדעת מדוע ניתנת הטבת מס להתקנת המערכת ברכב חדש, ואמר כי הוצעה הצעת פשרה לקחת כמה מיליונים בודדים להסרה ולרכישת מערכות. סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, אמר כי המערכות שמותקנות ברכבים חדשים הן עם בשלות טכנולוגית. ביטון הקשה: "אתם אמרתם לחברי כנסת שיש מערכות ויש יבואנים ואפשר להציל תינוקות". פלור השיב: "מאז השתנו הדברים. אמרנו גם שמדובר במערכת שאין לה תקינה בינלאומית ושלא ניתן לומר שהוכחה האפקטיביות שלהן".

ביטון חזר על טענתו שנדחתה כבר בשבוע שעבר על ידי מרב מיכאלי וטען כי משרד התחבורה היה "הראשון בעולם שסבסד את מובילאיי ולא חיכית שיראו לך 20 מדינות שהתקינו ומחקר" ופלור חזר על תשובתה של מיכאלי: "נכון, אבל מדובר במערכת שהוכחה טכנולוגית ומתבססת על דירקטיבה אירופית".

פלור אמר כי מדי שנה בחודשים מאי-ספטמבר משקיעה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים 250 אלף שקל בהסברה, וכעת יושקעו מיליון שקלים וחצי והמשרד יגיע גם לאוכלוסיות שלא הגיע אליהן עד היום - אך זה כמובן לא סיפק את ביטון.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

סגן השר אביר קארה אמר כי אין אף מדינה בעולם שמחייבת התקנה, למעט איטליה, וגורמי המקצוע במשרד התחבורה מעולם לא עמדו מאחורי הדבר הזה. לטענתו, מתוך 34 מקרים 18 ילדים נכנסו לבד לרכב והתקנת המערכת לא הייתה עוזרת להם. הוא הוסיף כי יש חלופות, אך התקנה מטילה נטל רגולטורי שהוא לא מצליח להבין אותו, ואף עלול להחמיר את המצב. קארה הביע תמיכה בהצעת משרד התחבורה להעלאת תקציב ההסברה.

פרופ' יצחק בירק הציג פתרון בדמות תליון שענד, שאותו מניחים על כסא התינוק וכשמכניסים ילד למכונית עונדים אותו על צוואר הנהג, כך שאם הוא יצא מהרכב כשהתליון עליון או שהוא יבחין בכך מיד או שעובר אורח יסב את תשומת ליבו לכך ששכח ילד ברכב. עם זאת הוא ציין כי צריך לחייב את השימוש בתליון. מנכ"לית בטרם, אורלי סילבינגר, אמרה כי אסור לתת לציבור תחושה שמערכת פאסיבית תעזור לו לשמור על הילדים, אך הוסיפה כי צריך לתת הקלה במס וסבסוד בדומה למה שנעשה עם מערכות מובילאיי.

מנכ"לית רווח נקי, נילי אבן חן, טענה כי התקנות לא היו צריכות לבוא לעולם, ואמרה כי הציבור לא מוכן לחקיקה ולא יענה לה כי איבד אמון באופן מוחלט ממה שקרה. היא הוסיפה כי מחיר חיי אדם, למיטב ידיעתה, זה 9 מיליון שקל, כאשר כאן מציעים להציל חיים בעלות של פי 3 או 4.

לבסוף כאמור, ביטון לא הסכים להעלות את הנושא להצבעה של חברי הכנסת לאחר שסמנכ"ל משרד התחבורה אמר כי רכישה של המערכות "לא על הפרק". ביטון נהג בביריונות כאשר הודיע כי התקנה בתוקף ונעל את הדיון ללא הצבעה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי שיחד את ביטן ??? (ל"ת)
    דב 15/06/2022 23:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון 06/03/2022 20:56
    הגב לתגובה זו
    במקרים כאלה , חפשו איפה הכסף , מי מושך בחוטים של חברי הכנסת ?מי החברות עם הלוביסטים? בשבילם זה כמו בובה על חוט
טויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרןטויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרן

נחשף - טויוטה קורולה 'יפנית' במחיר של 160.0 אש"ח

על פי דיווחי 'יוניון מוטורס' יבואנית דגמי טויוטה למשרד החבורה, נרשמה הקורולה ההיברידית אשר תיובא מיפן במחיר של 159,990 ש"ח.

בשלב זה רמת גימור יחידה - לימיטד, עם עשר כריות אוויר ומערכת בטיחות TSS 3.0

יואב פולס |

מאגר נתוני משרד התחבורה טומן בחובו הרבה מידע מעניין. מידע כזה נרשם אתמול על ידי יוניון מוטורס יבואנית דגמי טויוטה לישראל. הטויוטה קורולה, אחת המכוניות הנמכרות ביותר בישראל מאז ומעולם, נעדרת מהשוק המקומי מזה כמעט שנתיים, עקב החרם הטורקי על ייצוא סחורות לישראל. יוניון מוטורס שכבר הודיעה רשמית על כוונתה לשווק בישראל את הטויוטה הקורולה ההיברידית ממפעלי טויוטה ביפן, רשמה אתמול את הקורולה 'היפנית' ששיווקה יחל בשבועות הקרובים.

הקורולה 'היפנית' תגיע לישראל עם תקינה צפון אמריקאית חלף הקורולה 'הטורקית' בתקינה האירופאית.

מהנתונים שנרשמו במשרד התחבורה עולה כי הקורולה 'היפנית' תגיע עם מערכת בטיחות מקיפה TSS 3.0 ( Toyota Safety Sense ), 10 כריות אוויר, אורות גבוהים אוטומטיים, בלימה אוטומטית ועוד וציון אבזור בטיחות 6.

למיטב הבנתנו הקורולה ההיברידית תגיע בשלב זה ברמת אבזור יחידה - לימיטד, כלומר בניגוד לקורולה הטורקית ששווקה בשלוש רמות גימור, כשהבסיסית ביותר SUN יועדה לציי רכב, הקורולה החדשה תגיעה מאובזרת ללקוחות פרטיים וציי רכב. עם זאת, בהחלט תיתכן בהמשך גירסה משונמכת לציי רכב. בנוסף, הדגם העדכני משלב גם יכולות עדכוני OTA המאפשר עדכוני גירסה ושדרוגי תוכנה ללא צורך להגעה למרכז שירות.


טויוטה קורולה 'יפנית' צילום יצרן

הקורולה 'היפנית' תצוייד במנוע 1.8 ליטר והנעה היברידית, מהדור האחרון של טויוטה, כפי שראינו בטויוטה קורולה קרוס ובטויוטה CHR (שגם היא נעדרת מהשוק עקב החרם הטורקי).

המחיר - 159,990 ש"ח

דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

משרד התחבורה מקדם תשתית לשוק רחפנים מסחרי

ישראל עוברת לשלב חדש במיזם הרחפנים הלאומי, כהכנה להפעלת שירותים מסחריים מבוססי רחפנים, ומתקדם מניסויים טכנולוגיים לבחינה מעשית של הפעלת רחפנים רציפה לשימושים מסחריים וציבוריים

רן קידר |

לאחר חמש שנות פעילות אינטנסיבית שכללו אלפי טיסות, בדיקות בטיחות, בניית תשתית רגולטורית ופיתוח מערכות ניהול מרחב אווירי מתקדמות, משרד התחבורה מכריז על שלב חדש ומשמעותי במיזם הרחפנים הלאומי. לראשונה, הניסוי אינו מסתפק בבחינת יכולות טיסה ותקשורת, אלא בוחן את האופן שבו עתיד לפעול שוק רחפנים אמיתי: חיבור מפעילים, תיאום רציף, תפעול יומיומי, יצירת תהליכי עבודה והבנה מעשית של הסביבה הנדרשת להפיכת שירותים אוויריים למסחריים. 

המיזם הלאומי לרחפנים ייכנס בקרוב לשלב חדש העובר מהדגמות נקודתיות לדימוי הפעלה אמיתית רציפה בשטח. במערכת הבריאות ייבחנו תרחישים שיאפשרו בעתיד יצירת פעילות אווירית סדירה, כגון העברת מנות דם מהדסה עין כרם להרצוג בירושלים מעל עומסי התנועה, או קבלת משלוחים בבית החולים זיו בצפת במסגרת תמיכה רפואית מתקדמת בפריפריה. זאת, במטרה לבדוק כיצד ניתן לבנות נתיבי שינוע רפואיים יציבים, מהירים ושוויוניים. 

במרחב המוניציפלי ייפתח מערך ניסויים רחב שיבחן תהליכי עבודה חדשניים. בין היתר, ביישוב רהט ייבחנו יכולות לזיהוי מפגעים בזמן אמת, בירוחם יופעלו סיורי ביטחון מהאוויר שיספקו תמונת שטח רחבה, בכפר סבא תיבחן תגובה מהירה לדיווחים המגיעים למוקד העירוני, ברעננה יופעל פיקוח עירוני מרחפנים, ובאזור השרון תופעל מערכת שתאתר רחפנים לא מורשים. בפארק הירקון ייבחן מודל עתידי של משלוחי מזון אווירים בשיתוף פעולה עם רשת המסעדות בנדיקט. 

אלה ורבים נוספים יהוו ניסויי שטח המייצרים סימולציה מלאה של שירות עתידי, שבהמשך יוצע גם לציבור הרחב. בתחום הלוגיסטיקה, יתחילו ניסויים שידמו הפעלה מסחרית. משלוחה ובנדיקט יתנסו במסלולי משלוחים קבועים, רשת רמי לוי תבחן שילוב רחפנים בשרשרת האספקה הקמעונאית, ובחופי ישראל ייבחן מודל להעברת ציוד לאסדות גז ולאוניות כחלופה לכלים מאוישים יקרים ומורכבים. 

מטרת הניסויים תהיה לימוד מעמיק של הפוטנציאל להפחתת עלויות ולשיפור המהירות והיעילות. במקביל תיבחן התשתית הטכנולוגית שבליבת המיזם. הרחפנים יתמודדו עם הפרעות תקשורת ו-GPS, עם תנאי מזג אוויר משתנים ועם דרישות בטיחות גבוהות, לרבות טיסה באזורי תעופה פעילים. מערכות בינה מלאכותית יספקו יכולות כמו זיהוי חריגות, ניתוח מצבים בזמן אמת וזיהוי כלי טיס שאינם משתפים פעולה. תהליכים אלה יאפשרו להבין כיצד הטכנולוגיות יוטמעו בעתיד בשירותים מסודרים.