ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג שילשה את הרווח; ההכנסות עלו ב-19.5%

ביג מרכזי קניות הציגה גידול של 19.5% בהכנסות ברבעון השלישי של 2024, עם רווח נקי של כ-668 מיליון שקל, ונתוני פדיונות חיוביים במרכזים בישראל ובאירופה, לצד הרחבת פעילותה הגיאוגרפית והגידול בהכנסות משכירות ודמי ניהול
צלי אהרון | (1)

ביג מרכזי קניות  ביג 2.33% מציגה תוצאות כספיות לרבעון השלישי של שנת 2024, עם גידול ניכר בהכנסות שגדלו ברבעון זה בכ-19.5% והסתכמו בכ-597 מיליון שקל, לעומת 500 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-2023. ה-NOI עלה ב-24% והגיע לכ-449 מיליון שקל, בהשוואה ל-362 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, ה-FFO הריאלי גדל ב-20% והסתכם ב-244.4 מיליון שקל, לעומת כ-204 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2023. הגידול ברווח הנקי ברבעון הנוכחי עמד על יותר מפי 3, עם רווח נקי של כ-668 מיליון שקל, לעומת 208 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2023.

הגידול בהכנסות וברווח הנקי נובע בעיקר מעלייה בהכנסות אפי נכסים בעקבות פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ובאירופה, בנוסף, מהמשך הרחבת הפעילות של ביג באירופה, כמו למשל רכישת נכסים במדינות כגון: פולין, מונטנגרו וסרביה. בנוסף, החברה נהנתה מעלייה בשיעור השכירות ודמי הניהול, כמו גם משיפור בשערי המטבעות, עם עלייה בשער האירו והדולר. החברה המשיכה גם להרחיב את תיק הנכסים שלה עם פרויקטים חדשים בישראל, בהם חמשת מרכזי הקניות החדשים, שמצטרפים להרחבות מרכזים קיימים, אשר ככל הנראה יניבו לה הכנסות נוספות בשנים הקרובות. נתון נוסף הוא הגידול בשיעור התפוסה, שמגיע לכ-100% בנכסים בישראל וכ-98% באירופה.

החברה מציגה שיפור בתוצאות בתשעת החודשים הראשונים של 2024, עם גידול בהכנסות ובתוצאות הפיננסיות. ההכנסות בתשעה חודשים ראשונים של 2024 הסתכמו בכ-1.68 מיליארד שקל, מה שמעיד על גידול של כ-19.9% בהשוואה להכנסות של 1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע, בין היתר, מעלייה בהכנסות אפי נכסים בזכות פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ובאירופה, הרחבת הפעילות של ביג באירופה, הן דרך רכישות והן באמצעות הרחבות של מרכזים קיימים בסרביה, תרמה גם היא לגידול בהכנסות. כמו כן, החברה נהנתה מעלייה ריאלית ואינפלציונית בהכנסות משכירות ודמי ניהול, לצד השפעת עליית שערי החליפין של האירו והדולר, מה ששיפר את התוצאות הכספיות במונחים שקליים.

 

אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג: "התוצאות המצוינות של הרבעון השלישי לשנת 2024 של ביג, עם נתוני שיא בפרמטרים התפעוליים, ה-NOI וה-FFO וגידול חד ברווח הנקי, מעידות על עוצמת תיק הנכסים של החברה בישראל ובאירופה. אנחנו ממשיכים להציג גידול חד בפדיונות בישראל ובאירופה ולפעול בהתאם לאסטרטגיה ברורה של מיקוד עסקי תוך פיזור גיאוגרפי בין ישראל לאירופה. לצד תנופת הפיתוח העסקי המשמעותי וכפי שביצענו בהצלחה לאורך השנים, אנחנו מקפידים על ניהול פיננסי שמרני ושקול, עם רמת נזילות גבוהה, פריסת חוב נוחה, קווי אשראי בהיקף של מעל מיליארד שקל והיקף משמעותי של נכסים לא משועבדים, תוך נגישות גבוהה למקורות מימון בישראל ובאירופה". 

שווי השוק של ביג הוא 11 מיליארד שקל .המנייה עלתה השנה ב-23% וב12 חודשים האחרונים ב41.8%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד 26/11/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
    מה אנחנו מקבלים דמי כיס
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.