ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג שילשה את הרווח; ההכנסות עלו ב-19.5%

ביג מרכזי קניות הציגה גידול של 19.5% בהכנסות ברבעון השלישי של 2024, עם רווח נקי של כ-668 מיליון שקל, ונתוני פדיונות חיוביים במרכזים בישראל ובאירופה, לצד הרחבת פעילותה הגיאוגרפית והגידול בהכנסות משכירות ודמי ניהול
צלי אהרון | (1)

ביג מרכזי קניות  ביג 0.32% מציגה תוצאות כספיות לרבעון השלישי של שנת 2024, עם גידול ניכר בהכנסות שגדלו ברבעון זה בכ-19.5% והסתכמו בכ-597 מיליון שקל, לעומת 500 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-2023. ה-NOI עלה ב-24% והגיע לכ-449 מיליון שקל, בהשוואה ל-362 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, ה-FFO הריאלי גדל ב-20% והסתכם ב-244.4 מיליון שקל, לעומת כ-204 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2023. הגידול ברווח הנקי ברבעון הנוכחי עמד על יותר מפי 3, עם רווח נקי של כ-668 מיליון שקל, לעומת 208 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2023.

הגידול בהכנסות וברווח הנקי נובע בעיקר מעלייה בהכנסות אפי נכסים בעקבות פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ובאירופה, בנוסף, מהמשך הרחבת הפעילות של ביג באירופה, כמו למשל רכישת נכסים במדינות כגון: פולין, מונטנגרו וסרביה. בנוסף, החברה נהנתה מעלייה בשיעור השכירות ודמי הניהול, כמו גם משיפור בשערי המטבעות, עם עלייה בשער האירו והדולר. החברה המשיכה גם להרחיב את תיק הנכסים שלה עם פרויקטים חדשים בישראל, בהם חמשת מרכזי הקניות החדשים, שמצטרפים להרחבות מרכזים קיימים, אשר ככל הנראה יניבו לה הכנסות נוספות בשנים הקרובות. נתון נוסף הוא הגידול בשיעור התפוסה, שמגיע לכ-100% בנכסים בישראל וכ-98% באירופה.

החברה מציגה שיפור בתוצאות בתשעת החודשים הראשונים של 2024, עם גידול בהכנסות ובתוצאות הפיננסיות. ההכנסות בתשעה חודשים ראשונים של 2024 הסתכמו בכ-1.68 מיליארד שקל, מה שמעיד על גידול של כ-19.9% בהשוואה להכנסות של 1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע, בין היתר, מעלייה בהכנסות אפי נכסים בזכות פתיחת פרויקטים חדשים בישראל ובאירופה, הרחבת הפעילות של ביג באירופה, הן דרך רכישות והן באמצעות הרחבות של מרכזים קיימים בסרביה, תרמה גם היא לגידול בהכנסות. כמו כן, החברה נהנתה מעלייה ריאלית ואינפלציונית בהכנסות משכירות ודמי ניהול, לצד השפעת עליית שערי החליפין של האירו והדולר, מה ששיפר את התוצאות הכספיות במונחים שקליים.

 

אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג: "התוצאות המצוינות של הרבעון השלישי לשנת 2024 של ביג, עם נתוני שיא בפרמטרים התפעוליים, ה-NOI וה-FFO וגידול חד ברווח הנקי, מעידות על עוצמת תיק הנכסים של החברה בישראל ובאירופה. אנחנו ממשיכים להציג גידול חד בפדיונות בישראל ובאירופה ולפעול בהתאם לאסטרטגיה ברורה של מיקוד עסקי תוך פיזור גיאוגרפי בין ישראל לאירופה. לצד תנופת הפיתוח העסקי המשמעותי וכפי שביצענו בהצלחה לאורך השנים, אנחנו מקפידים על ניהול פיננסי שמרני ושקול, עם רמת נזילות גבוהה, פריסת חוב נוחה, קווי אשראי בהיקף של מעל מיליארד שקל והיקף משמעותי של נכסים לא משועבדים, תוך נגישות גבוהה למקורות מימון בישראל ובאירופה". 

שווי השוק של ביג הוא 11 מיליארד שקל .המנייה עלתה השנה ב-23% וב12 חודשים האחרונים ב41.8%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד 26/11/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
    מה אנחנו מקבלים דמי כיס
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.