קניון עזריאלי
צילום: תמר מצפי

"השפעות המלחמה התפוגגו" - סיכום עונת הדוחות של חברות הנדל"ן המניב

מי החברות שבלטו מבחינת שיפור ב-NOI וב-FFO, האם נמשיך לחזות בשערוכים נמוכים ברבעון השני, ומי החברות המועדפות על IBI בתחום?
רוי שיינמן |

תחום הנדל"ן המניב ספג השפעה שלילית כתוצאה מהמלחמה. הרבה חברות נתנו הקלות לשוכרים שלהן מה שהביא לפגיעה בתזרים. בסיכום עונת הדוחות של חברות הנדל"ן המניב, זיו עין אלי, אנליסט נדל"ן ב-IBI בית השקעות מסכם את עונת הדוחות ומציין שהשפעות המלחמה שהיו ברבעון הראשון נעלמו.

 

השפעות המלחמה התפוגגו

"כבר בשיחות המשקיעים של הדוחות השנתיים לשנת 2023 דיווחו חברות בעלת חשיפה גבוהה למסחר (מליסרון, עזריאלי) שתנועת הקונים הלכה וגברה וחזרה כמעט לרמתה טרום המלחמה ושמרבית החנויות כבר נפתחו", כותב עין אלי. "במהלך הרבעון הראשון של השנה המגמה הנ"ל התעצמה כאשר מליסרון  מליסרון 1.27% מדווחת שפדיונות השוכרים צמחו במהלך החודשים ינואר – אפריל 2024 בכ- 15% לעומת תקופה מקבילה וכמות המבקרים גדלה ב- 7% מול התקופה המקבילה והסיבה לכך היא ירידה בכמות היציאות של ישראלים לחו"ל לעומת תקופת טרום המלחמה.

"כמו מליסרון, גם עזריאלי  עזריאלי קבוצה 0.69% מדווחת על נתונים דומים עם עליה של 11% בפדיונות משטחי המסחר והקניונים בחודשים ינואר – אפריל 2024 אל מול התקופה המקבילה", מוסיף עין אלי. "בהינתן מצב הדברים הנוכחי, ובהנחה ולא תחול הסלמה בצפון, אנו מעריכים שהשפעות המלחמה יכולות לבוא לידי ביטוי בעיכוב פרויקטים, ובקושי בהשכרת פרויקטים שיכולים לגרום למחירי השכירות לעמוד במקום, ובמקרים מסוימים אף ללחוץ אותם מטה".

 

הפרמטרים התפעוליים ממשיכים להיות טובים

עין אלי מצביע על כך שכלל החברות הציגו שיפור ב- NOI אל מול התקופה מקבילה כאשר הבולטות לחיוב הן מליסרון וגב ים  גב ים 0% שהציגו שיפור של 8.6% ו- 6.3%. "אצל מליסרון השיפור מול התקופה המקבילה נבע בעיקר מחתימה על חוזים חדשים תוך עלייה בדמי השכירות, עליית המדד והמשך אכלוס שטחים קיימים. אצל גב ים העלייה מול התקופה המקבילה נובעת מגידול בהכנסות מהשכרת מבנים", כותב עין אלי. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בהשוואה לרבעון הקודם, כלל החברות פרט לגב ים מציגות שיפור ב- NOI אשר נבע בעיקרו ממתווה ההקלות לשוכרים של חברות מוטות מסחר אשר כלל הקלות תזרימיות 'ופגע' ב- NOI של אלו ברבעון הרביעי של 2023", מוסיף עין אלי. "גם כאן, מליסרון מציגה את השיפור הגבוה ביותר אל מול הרבעון הקודם עם עלייה של 11% כאשר לאחריה עזריאלי, רבוע כחול  רבוע נדלן -1.17% וריט 1  ריט 1 -0.68% מציגות עלייה של כ- 8% כ"א אל מול הרבעון הקודם.

גם ב- FFO אנו עדים למגמה דומה. פרט לריט 1, כלל החברות מציגות שיפור מול התקופה המקבילה כאשר בראש ניצבת רבוע כחול עם שיפור עצום של כ- 36% אשר נבע בעיקרו מהכרה בהכנסות ממכירת דירות בפרויקט תוצרת הארץ וממכירת 2 דירות ברעננה. אם מנטרלים את השפעת מכירת הדירות על ה- FFO עדיין מתקבל נתון מרשים מאוד המשקף שיפור של כ- 21% מול תקופה מקבילה אשר נבע בעיקר משיפור הסכמי השכירות של הקבוצה עם שוכריה", מוסיף עין אלי.

"גם עזריאלי ומליסרון מציגות שיפור גדול מול התקופה המקבילה עם עלייה של כ-12% ושל כ- 9% כאשר אצל עזריאלי השיפור נבע מגידול ב- NOI של החברה, קיטון בהוצאות המימון בעקבות רישום הכנסות מימון בגין יתרות המזומן של החברה ואי הכללת ה- FFO מקומפאס שהציגה FFO שלילי. במליסרון השיפור מול תקופה מקבילה נובע בעיקרו מעלייה ב- NOI. אצל ריט 1 הקיטון מול תקופה מקבילה נובע בעיקר מהשפעת פינוי השטחים ברעננה המצויים בתהליך שיפוץ והשבחה וכן מעלייה בהוצאות המימון", כותב עין אלי.

עין אלי מוסיף כי בהשוואה לרבעון הקודם רבוע כחול מובילה גם פה עם שיפור ב- FFO של כ- 39% אשר נבע מהסיבות שפורטו מעלה. "אם ננטרל את מכירת השפעת מכירת הדירות על ה- FFO של החברה לרבעון הרביעי של השנה אנו מעריכים FFO של כ- 53 מיליון שקל המשקף שיפור של כ- 15% מול הרבעון הראשון של 2024.

גם ריט 1 מציגה שיפור מרשים מאוד ב- FFO מול הרבעון הקודם של כ- 13% כאשר עיקרו נבע מתכנית ההקלות של החברה ברבעון הרביעי של 2023 בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" שבאו לידי ביטוי בפריסת תשלום דמי השכירות (בעיקר מתחום המסחר) ועקבות אובדן הכנסות מחניוני החברה ברבעון הרביעי של 2023.

אחריהן, מליסרון ועזריאלי מציגות כ"א שיפור של כ- 10% ב- FFO מול הרבעון הקודם. השיפור מול הרבעון הקודם אצל מליסרון ועזריאלי נבע ממתווה הקלות המלחמה שהעיב על תוצאות הרבעון הרביעי". כותב עין אלי.

 

שיעורי ההיוון נותרו יציבים וכך גם השערוכים

עין אלי מציין כי במהלך הרבעון הראשון של השנה חברות הנדל"ן המניב שמור על שיעורי היוון יציבים והדבר בא לידי ביטוי ברווחי השערוך שנרשמו.

"כפי שניתן לראות, מרבית החברות רשמו שערוכים חיוביים בסכומים זניחים כאשר משני הקצוות עומדות עזריאלי וגב ים. אצל עזריאלי השערוכים החיוביים נבעו כולם מתחום הדאטה סנטרס ובעיקר מהתקדמות פרויקט טיקטוק בנורבגיה", כותב עין אלי. "מהצד השני, גב ים רשמה שערוכים שליליים בסכום זניח של כ- 9 מיליון שקל אשר נבעו ממס רכישה בגין חטיבת הקרקע הצמודה לפרויקט TOHA שרכשה החברה.

להערכתנו, במהלך השנה נמשיך לחזות ברווחי שערוך נמוכים ואצל חלק מהחברות שערוכים שליליים בסכומים לא מהותיים, כאשר חברות בעלות נכסים במעגלים שניים ושלישיים ו/או חברות בעלות נכסי Class B (בדגש על סקטור המשרדים) בעלות סיכוי גבוה יותר לרישום הפסדי שערוך, כאשר כמובן הכל כפוף להתפתחויות פוליטיות-ביטחוניות".

חשיפה לחו"ל ממשיכה להוות בעיה לחברות ישראליות

עין אלי מציין כי כמו בשנה החולפת, גם ברבעון הראשון של השנה חשיפה לחו"ל העיבה על תוצאות החברות. "אלוני חץ  אלוני חץ 0.49% שוב רשמה הפסיד שערוך בגין אחזקותיה בחו"ל בסכום של כולל של 418 מיליון שקל, וזאת לאחר רישום הפסדי שערוך בשנת 2023 בגין אחזקותיה בחו"ל בסך של כ- 2.7 מיליארד שקל".

הפסדי השערוך ברבעון הראשון של השנה נרשמו בעקבות העלאת שיעורי ההיוון בטווח של 0.25%-0.5%, כאשר 84% מהפסדי השערוך נבעו משערוכים שליליים בארה"ב והשאר מבריטניה.

"בשיחת המשקיעים לסיכום דוחות הרבעון הראשון ציינה הנהלת אלוני חץ שקיימת עלייה בהיקף פעילות ההשכרה בוושינגטון וכך גם בשיעור חזרת העובדים למשרדים (לא כולל עובדי ממשל). בבוסטון חלה עלייה של 58% בהיקף ההתעניינות להשכרת שטחים", מציין עין אלי.

הוא מוסיף כי מגמת ה- Flight to quality נמשכת ושיעור ה- Vacancy בבנייני Trophy עומד על 10.5% לעומת 18.6% בבנייני Class A, כאשר פער מחירי השכירות בין שני הסגמנטים הנ"ל עומד על 23%.

"כמו כן, במהלך הרבעון הראשון של השנה, החזירה החברה למלווים נכס בוושינגטון (2011 פן) בתמורה למחיקת ההלוואה כאשר עודף ההתחייבות על שווי הבניין עמד על מ' דולר. גם במהלך הרבעון השני החזירה החברה נכס נוסף למלווים (בניין קולומביה סנטר) כאשר עודף ההתחייבות על שווי הבניין עמד על מ' דולר אשר ירשמו כרווח בדוחות הרבעון השני. בבוסטון החזיקה החברה ב- 50% מהזכויות בבניין 75101 פד כאשר שווי הבניין היה שווה להתחייבות על הבניין. החברה החזירה את הנכס לשותף בתמורה למחילה על ההלוואה וקיבלה מיליון דולר נוספים.

בבריטניה שיעור ה- Vacancy נמצא במגמת ירידה ועומד על 8.8% בלונדון לעומת 9.8% בשנה שעברה. גם בבריטניה מגמת ה- Flight to quality נמשכת ובאה לידי ביטוי בשיעור ה- Vacancy בנכסי הפריים שעומד על 1.25%.

"אלוני חץ מעריכה שברבעון השני ירשמו שערוכים שליליים נוספים אך בסכומים נמוכים יותר כאשר הדבר מתבסס על כך ששיעורי ההיוון של החברות המוחזקות בארה"ב גבוה יותר משיעור התשואה שבהם נעשו עסקאות באזורים אלו וגבוהים יותר מה- Implied cap של חברות נדל"ן מניב בעלות מאפיינים דומים. גם בבריטניה המצב דומה כאשר שיעור ההיוון של ברוקטון גבוה יותר מה- Implied cap של חברות נדל"ן מניב בעלות מאפיינים דומים", כותב עין אלי.

בשורה התחתונה

"חברות הנדל"ן המניב הציגו תוצאות טובות עם שיפור בפרמטרים התפעוליים, כאשר חברות מוטות מסחר, אשר נפגעו ממתווה הקלות של המלחמה ברבעון הרביעי של 2023, הציגו שיפור מרשים אל מול הרבעון הקודם", מסכם עין אלי. "מגמת השערוכים בה חזינו ברבעונים הקודמים נמשכה כאשר פרט לעזריאלי, החברות רשמו שערוכים חיוביים/שליליים בסכומים לא מהותיים, ואנו מעריכים שהמגמה הנ"ל תלווה אותנו במהלך השנה. גם ברבעון הנוכחי אנו שומעים על מצב רוח עסקי ירוד אשר ממשיך להשפיע על הביקושים לשטחי נדל"ן בעיקר בתחום המשרדים. כל עוד חוסר הוודאות הביטחוני יישאר, קצב ההשכרות של שטחים פנויים/פרויקטים חדשים יישאר נמוך".

עין אלי מוסיף: "מבחינת חברות החשופות לחו"ל – אנו מעריכים שגם ברבעון השני של השנה יירשמו שערוכים שליליים בסכומים דומים לרבעון הראשון, כאשר שינוי מגמה יגיע עם הורדת הריבית בחו"ל. כמו כן, העלייה בהיקף פעילות ההשכרה ובשיעור חזרת העובדים למשרדים כפי שדיווחה אלוני חץ, צפויים לתמוך בכך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.