האם דורון כהן יתמנה להיות יו"ר רשות שוק ההון והביטוח?
דורון כהן דורון כהן, מנכל האוצר לשעבר, הוא מועמדו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, לשמש כיו"ר רשות שוק ההון והפיקוח על הביטוח. בתפקיד מכהן כיום עמית גל כממלא מקום, לאחר פרישתו של משה ברקת, לפני כשנתיים, המתמודד גם הוא על התפקיד.
לביזפורטל נודע, כי הפנייה לכהן מטעם ועדת האיתור הבוחנת את המועמדים לתפקיד, נעשתה באחרונה. בעקבות הפנייה, כהן פנה למשרד המשפטים וביקש פרה-רולינג להסדר ניגוד עניינים, לאור עיסוקיו השונים. לאור הסדר ניגוד העניינים שייקבע המשרד, יחליט כהן אם להיענות בחיוב להצעה להתמנות לתפקיד.
ניגוד העניינים העיקרי האפשרי, נובע מכך שכהן משמש כיו"ר קרדיטו, המעניקה אשראי חוץ בנקאי בתחום המשכנתאות. קרדיטו הוקמה לפני כעשור על ידי נדב גרינשפון, לשעבר סגן יו"ר אפריקה ישראל, וסני זילכה, ומנכ"ל חברת הגמל של ילין לפידות לשעבר. באחרונה בוחנת החברה לאגח את תיק המשכנתאות שלה.
כהן מכיר היטב את המגזר הציבורי: בשנת 2009 מונה לשמש כמנהל רשות החברות הממשלתיות, ושנתיים אחר כך מונה לשמש גם כמנכ"ל האוצר, ומילא את שני התפקידים במקביל.
- דורון כהן הסיר מועמדות לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון
- סיפור חייו: דורון כהן מזגזג בין המגזר הציבורי לפרטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר פרישתו מהאוצר, התמנה למנכ"ל ויו"ר חברת הסיבים IBC שהובילה חברת החשמל, ולימים סלקום נכנסה כשותפה בו.
ב-2020 מונה כמנכ"ל דסק"ש, מקבוצת אידיבי, על ידי בעל השליטה הקודם, אדוארדו אלשטיין. גם לאחר רכישת השליטה בידי צחי נחמיאס והאחים זלקינד, נשאר כהן בתפקידו. במסגרת זו שימש גם כיו"ר סלקום, בשליטת הקבוצה. לפני שנתיים פרש מתפקידו כמנכ"ל דסק"ש, זאת בעקבות כוונתו לגבש קבוצה שתתמודד על רכישת סלקום.
- 5.ממקורבי הביובי (ל"ת)אור 08/05/2024 10:40הגב לתגובה זו
- 4.דורון 07/05/2024 17:15הגב לתגובה זוהקרטלים משתוללים . אין רגולציה , אין שר כלכלה ואין שר אוצר . שוק הביטוח שערורייתי ומחייב נבוט בראש שיכאב להם .
- 3.סמי 07/05/2024 12:07הגב לתגובה זובכל תפקידיו דורון כהן נחשב למנהל בינוני. הגיע הזמן למצוא מועמד חיצוני צעיר ומבריק.
- 2.מועמד ראוי אדם מבריק והגון לדעתי יסרב (ל"ת)אורי 06/05/2024 15:30הגב לתגובה זו
- ברכה 06/05/2024 16:17הגב לתגובה זוישראל המושחתת חייבת לחזור לימיה היפים .
- 1.ג'ק 06/05/2024 14:24הגב לתגובה זועם שר כלכלה בובה ורגולטורים אימפוטנטים החגיגה בעיצומה .רק אם נבחן מה שקורה בשוק הביטוח והמזון נבין שאין בית בישראל . מאוד מקווה שמדובר באיש שמבין ויודע איך להעמיד את הגזלנים במקומם ולהושיב את הפליליסטים בתאים צמודים לתא שמחכה לביבי מאוס .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
