האם דורון כהן יתמנה להיות יו"ר רשות שוק ההון והביטוח?
דורון כהן דורון כהן, מנכל האוצר לשעבר, הוא מועמדו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, לשמש כיו"ר רשות שוק ההון והפיקוח על הביטוח. בתפקיד מכהן כיום עמית גל כממלא מקום, לאחר פרישתו של משה ברקת, לפני כשנתיים, המתמודד גם הוא על התפקיד.
לביזפורטל נודע, כי הפנייה לכהן מטעם ועדת האיתור הבוחנת את המועמדים לתפקיד, נעשתה באחרונה. בעקבות הפנייה, כהן פנה למשרד המשפטים וביקש פרה-רולינג להסדר ניגוד עניינים, לאור עיסוקיו השונים. לאור הסדר ניגוד העניינים שייקבע המשרד, יחליט כהן אם להיענות בחיוב להצעה להתמנות לתפקיד.
ניגוד העניינים העיקרי האפשרי, נובע מכך שכהן משמש כיו"ר קרדיטו, המעניקה אשראי חוץ בנקאי בתחום המשכנתאות. קרדיטו הוקמה לפני כעשור על ידי נדב גרינשפון, לשעבר סגן יו"ר אפריקה ישראל, וסני זילכה, ומנכ"ל חברת הגמל של ילין לפידות לשעבר. באחרונה בוחנת החברה לאגח את תיק המשכנתאות שלה.
כהן מכיר היטב את המגזר הציבורי: בשנת 2009 מונה לשמש כמנהל רשות החברות הממשלתיות, ושנתיים אחר כך מונה לשמש גם כמנכ"ל האוצר, ומילא את שני התפקידים במקביל.
- דורון כהן הסיר מועמדות לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון
- סיפור חייו: דורון כהן מזגזג בין המגזר הציבורי לפרטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר פרישתו מהאוצר, התמנה למנכ"ל ויו"ר חברת הסיבים IBC שהובילה חברת החשמל, ולימים סלקום נכנסה כשותפה בו.
ב-2020 מונה כמנכ"ל דסק"ש, מקבוצת אידיבי, על ידי בעל השליטה הקודם, אדוארדו אלשטיין. גם לאחר רכישת השליטה בידי צחי נחמיאס והאחים זלקינד, נשאר כהן בתפקידו. במסגרת זו שימש גם כיו"ר סלקום, בשליטת הקבוצה. לפני שנתיים פרש מתפקידו כמנכ"ל דסק"ש, זאת בעקבות כוונתו לגבש קבוצה שתתמודד על רכישת סלקום.
- 5.ממקורבי הביובי (ל"ת)אור 08/05/2024 10:40הגב לתגובה זו
- 4.דורון 07/05/2024 17:15הגב לתגובה זוהקרטלים משתוללים . אין רגולציה , אין שר כלכלה ואין שר אוצר . שוק הביטוח שערורייתי ומחייב נבוט בראש שיכאב להם .
- 3.סמי 07/05/2024 12:07הגב לתגובה זובכל תפקידיו דורון כהן נחשב למנהל בינוני. הגיע הזמן למצוא מועמד חיצוני צעיר ומבריק.
- 2.מועמד ראוי אדם מבריק והגון לדעתי יסרב (ל"ת)אורי 06/05/2024 15:30הגב לתגובה זו
- ברכה 06/05/2024 16:17הגב לתגובה זוישראל המושחתת חייבת לחזור לימיה היפים .
- 1.ג'ק 06/05/2024 14:24הגב לתגובה זועם שר כלכלה בובה ורגולטורים אימפוטנטים החגיגה בעיצומה .רק אם נבחן מה שקורה בשוק הביטוח והמזון נבין שאין בית בישראל . מאוד מקווה שמדובר באיש שמבין ויודע איך להעמיד את הגזלנים במקומם ולהושיב את הפליליסטים בתאים צמודים לתא שמחכה לביבי מאוס .
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
