סיפור חייו: דורון כהן מזגזג בין המגזר הציבורי לפרטי

דורון כהן מועמד להתמנות ליו"ר רשות שוק ההון. כמי שעשה תפקידים רבים במגזר הציבורי, הוא ודאי ישמח להתיישב על הכיסא, אך רק לאחר שמשרד המשפטים יגבש הסדר ניגוד עניינים, ואז יתברר על מה יידרש לוותר
הדס מגן | (2)

שנתיים אחרי שרשות שוק ההון מתנהלת ללא יו"ר קבוע, הפתיע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, עם מועמד לא צפוי לתפקיד: דורון כהן, לשעבר מנכ"ל האוצר. כהן קיבל באחרונה פנייה מוועדת האיתור, לאחר שזו בחנה את המתמודדים השונים, ובהם יו"ר הרשות בפועל, עמית גל.

פרסום שמו של כהן בהקשר הזה אמנם התקבל בהפתעת מה בשוק, אך למעשה, זה כלל לא אמור להפתיע, ואם חושבים לרגע, נראה כי מדובר במינוי שמתאים כמו כפפה ליד. "זה שיחוק", אומר גורם בכיר בשוק ההון. "האמת, רעיון טוב. דורון כהן הוא לא איזה 'ניו קאמר': הוא היה בהמון זירות, דמות מוכרת, ויש לו קילומטראג' במגזר הציבורי, וגם במגזר העסקי.  "

אכן, אם יש דבר שמאפיין יותר מכל את כהן, זה הריקוד המתמשך בשתי הזירות כאחת: הציבורית והפרטית. לאורך מסלול המקצועי, כהן תמיד היה בתפר שבין המגזר הציבורי לשוק הפרטי, והוא יודע להתנהל בשניהם.

עם קבלת ההצעה, פנה כהן למשרד המשפטים בכדי לבקש פרה=רולינג להסדר ניגוד העניינים שיידרש ממנו לצורך מילוי התפקיד. יש להניח, כי אם ההסדר לא יהיה מכביד מדי, כהן ישמח לשוב לזירה הציבורית.

מנכ"ל האוצר בעיצומה של המחאה החברתית

כהן, 64, בוגר לימודי תואר ראשון  בכלכלה ובחשבונאות מאוניברסיטת  תל אביב ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, החל את דרכו בפירמת הרו"ח PwC  )אז קסלמן וקסלמן).  בהמשך שימש כיועץ כלכלי לשר התמ"ס (תעשיה ומסחר) דאז, אריאל שרון ז"ל.  לאחר מכן היה פעיל במיזמים עסקיים פרטיים בשוק הבינלאומי וכן מילא מספר משרות ניהול בכירות: הוא היה חשב ומבקר פנים בכי"ל (ICL)  , סמנכ"ל כספים בדפי זהב, וסמנכ"ל בעלית אינטרנשיונל מקבוצת שטראוס.

ב=2004 הוא מונה ליו"ר חברה הממשלתית עמידר, במטרה שישקם את החברה. הוא הצליח להפוך אותה  מחברה בעלת הפסדים עצומים לחברה עם רווח תפעולי, הודות לשינוי ארגוני מקיף והליכי התייעלות משמעותיים. כהן כיהן בתפקיד עד 2007, וחלק מהמזן גם שימש כמנכ"ל בפועל של עמידר.

ב=2009 מינה אותו שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, במקומו של אודי ניסן ,שעבר לשמש כיו"ר אגף התקציבים באוצר. דובר אז שכהן מקורב לשטייניץ, אך בכל מקרה, כמנכ"ל הרשות וכמי שיודע להתנהל מול אנשים,  הוא מילא תפקיד חשוב בניהול מספר משברים, כמו משבר הרופאים המתמחים, עובדי הקבלן וחברת החשמל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שנתיים לאחר מכן, ב-2011, בעיצומה של המחאה החברתית, מונה כהן לשמש כמ"מ מנכ"ל האוצר, במקביל להיותו מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. זאת לאחר שהמנכ"ל שכיהן אז בתפקיד, חיים שני, עזב. למשך כשנה כהן היה מ"מ,  ורק במאי 2012 מונה למנכ"ל קבוע. במסגרת כהונתו, הוא הוביל את היערכות משרד האוצר לקראת משבר כלכלי אפשרי על רקע ההתפתחויות בזירה הבינלאומית; את גיבוש המתווה לסיוע פיננסי לחברת החשמל ואת ההתמודדות עם משבר האנרגיה הנובע מהפסקת הזרמת הגז הטבעי לישראל. עם זאת, בתקופת כהונתו נרשמה חריגה עצומה בגירעון ב-2013-2012, שדרשה קיצוצים והעלאות מסים של יותר מ-30 מיליארד שקל.

עם מינוי של יאיר לפיד לשר האוצר, כהן עזב את התפקיד, כפי שמקובל במקרים של חילופי שלטון, ולפיד מינה במקומו את יעל אנדורן כמנכ"לית המשרד.  כהן לא נותר חסר תעסוקה: באותם ימים פחות או יותר, הוא ייסד את קרדיטו, ושימש כיו"ר שלה, וכן הוא התמנה לנשיא איגוד המבקרים הפנימיים.

שנתיים לאחר מכן, ב=2015, הוא  מונה ליו"ר מיזם הסיבים האופטיים, IBC, שבעלת המניות הגדולה בו היתה חברת חשמל, שהחזיקה ב- 40%. בעלי המניות  הנוספים היו  ויזה אירופה (30%) וארבעה משקיעים נוספים (30%) – רפק, באטמ, יהודה זיסאפל ז"ל  וטמרס אחזקות.

ארבע שנים לאחר מכן, בעת המו"מ לכניסת סלקום וקרן תש"י למיזם, כהן פרש. בריאיון הפרישה שלו לגד פרץ מגלובס, סיפר כי כשנכנס לתפקיד, החברה הייתה בעיצומו של משבר, לא הצליחה להגשים את התוכנית העסקית שלה,  לא הייתה תוכנית פריסה והמוצר לא היה שלם. אחד הדברים הראשונים שעשה, כך סיפר, היה האצת פריסה משמעותית של סיבים אופטיים, תוך כדי הכנת תוכנית עסקית.

הוא שכנע את בעלי המניות ללכת לגיוס, והחברה שכרה שירותים של בנק השקעות וחברת יעוץ. "היה לי ברור", אמר באותו ריאיון, "שבלי כניסה של חברת תקשורת למיזם לא ייכנס אף משקיע, ולכן קודם כל צריך לשנות מדיניות ולאפשר לחברת תקשורת להשקיע. זאת לצד הקלות רגולטוריות ".

ואכן, ב=2019 רכשו סלקום וקרן תש"י את המיזם, וכהן הוחלף ביו"ר מטעם בעלי המניות החדשים. גם כעת, הוא לא נשאר מחוסר תעסוקה לאורך זמן, שכן ב-2020 מינה אותו אדוארדו אלשטיין, אז בעל השליטה באידיבי, למנכ"ל דסק"ש מקבוצת אידיבי.

 

התבקש להישאר למרות חילופי שליטה

הסכם ההעסקה של כהן בדסק"ש, כלל עלות שכר של 1.4 מיליון שקל, וכן  2.5 מיליון אופציות, בשווי של כ-10 מיליון שקל, שניתנו למימוש במקרה של החלפת שליטה. זה קרה די מהר:  אלשטיין, שהתמודד עם חובות עצומים לאחר שהשקיע כ=3 מיליארד שקל באידיבי,  נאלץ שנה לאחר מכן להיפרד מהחברה, ומונה לה נאמן.

בהמשך לכך, נכנסו בעלי שליטה חדשים: מגה אור בשליטת צחי נחמיאס, והאחים מייקי ודני זלקינד. כהן כבר תכנן לעזוב את התפקיד, כמקובל. ואכן, באפריל 2021 דיווחה דסק"ש לבורסה, כי  כהן יסיים את תפקידו כמנכ"ל.

ואולם, לא חלף זמן רב, וכהן התבקש להישאר. זאת לאחר שמועמדם לתפקיד, יובל גביש, שהיה לפי כן ראש החטיבה העסקית בדיסקונט, חזר בו מהסכמתו להתמנות, לאחר שהוצע לו תפקיד מפתה יותר: להתמנות למספר 2 בדיסקונט.

כהן הסכים להישאר, ובמסגרת תפקידו הוא אף מונה ליו"ר סלקום, שהיתה עד לאחרונה בבעלות הקבוצה. ואולם,  באפריל 2022 הודיע על עזיבה, לאור רצונו לגבש קבוצת משקיעים לרכישת סלקום. בדסק"ש הוא הותיר רושם של אדם הגון, יודע להתנהל עם הבריות, מבין את השוק, אך בה בעת, גם "פוליטיקאי".  

קבוצת המשקיעים בראשותו לא הצליחה לבסוף לרכוש את סלקום, שבדצמבר האחרון נמכרה לקרן פורטיסימו תמורת כ-920 מיליון שקל. כהן המשיך בענייניו, בעיקר כיו"ר קרדיטו, שהלכה וגדלה, והיא כיום חברת המימון החוץ בנקאי הגדולה ביותר בתחום המשכנתאות. בחודשים האחרונים התפקיד בקרדיטו דורש ממנו יותר ויותר מזמנו, על רקע רצונה של החברה לאגח את תיק המשכנאות שלה.

יש להניח, כי כהן יידרש לעזוב את תפקידו בקרדיטו, במסגרת הסדר ניגוד עניינים שייעשה לו. או אז, הוא ייאלץ להחליט האם זה שווה לו. כך או כך, נראה כי כהן לא יתקשה למלא את  תפקיד יו"ר רשות שוק ההון. "הוא איש שהאינטרס הציבורי חשוב לו", אומר גורם שהיה באוצר בתקופתו, "ואני מאמין שבעולמות של הרגולציה, להיות פשרן ולדעת לקרב צדדים, זה דווקא יתרון. אני מאמין שיש אצלו את האיזון הדרוש בין הדאגה לאינטרס הציבורי מצד אחד, לבין האינטרסים של השוק. הוא יודע להתאים את עצמו".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יותם 17/05/2024 17:44
    הגב לתגובה זו
    תומך בגיוס החרדים לצה"ל, למען שוויון בנטל.
  • 1.
    מינוי מצוין איש מקצוע מעולה ומבריק בעל יחסי אנוש מעולי (ל"ת)
    אורי 17/05/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.