אושר טובול מיטב דש
צילום: הון

יצרני המזומנים של בתי ההשקעות - חברות הטרייד

תחום הטרייד בבתי ההשקעות ממשיך לצמוח; מיטב טרייד יוצאת לגיוס ומעריכה שהרווח השנתי יעלה מ-40 מיליון שקל השנה ל-43 מיליון בשנה הבאה; על הסיכונים והסיכויים וגם - המשקיעים הפרטיים מעדיפים את וול סטריט 
אדיר בן עמי | (6)

הברוקרים הפרטיים של החברות הגדולות - מיטב, אקסלנס ואי.בי.אי מספקים למשקיעים וסוחרים פתרון בעלות נמוכה לפעילות בניירות ערך. הבנקים מתחרים על הלקוחות הגדולים ומורידים עמלות, אבל הגידול במספר החשבונות בחברות הברוקרים גדל, אם כי, למרות הכל הם מהווים פחות מ-10% מהשוק כולו.   

מיטב טרייד השחקן הגדול מבין הברוקרים הפרטיים נערך להנפקה ברקע להמשך הצמיחה במספר החשבונות. המספר הכולל של חשבונות ניירות ערך עומד על מעל 1 מיליון, כאשר למיטב כ-66 אלף חשבונות מתוך הערכה של  קצת מעל 100 אלף לברוקרים הפרטיים. 

בשנים 2020 ו-2021 על רקע הקורונה התעשייה גדלה - נפתחו 130-140 אלף חשבונות בשנה. ב-2022 ובמיוחד ב-2023 יש ירידה בהיקף פתיחת החשבונות, אבל עדיין מדובר על סדר גודל של 70-90 אלף חשבונות בשנה (כולל הבנקים).

התעשייה כולה מגלגלת כ-1.8 מיליארד שקל בשנה. הרוב הגדול בידי הבנקים, אבל היקף הפעילות של הברוקרים הפרטיים גדל (מוערך בכ-150 מיליון שקל). במבחן הפעילות בשוק המקומי, הברוקרים הפרטיים מגיעים על פי ההערכות לכ-15% מהיקף הפעילות. 

 

המשקיעים הפרטיים מעדיפים את וול סטריט

בברוקרים הפרטיים רוב הפעילות של המשקיעים נעשית במניות בוול סטריט. על פי ההערכות קרוב לשני שליש מהיקף הקניות והמכירות הוא בחו"ל, בעוד שרק שליש בארץ. זה מבטא את החולשה של הבורסה המקומית ואת חוסר העניין בה ואת הדהירה שנמשכת לוול סטריט ובעיקר למניות הגדולות והמוכרות. 

המרווחים בתחום הברוקראז בארץ ובחו"ל לא נמוכים, אבל הקפיצה של הרווחים של החברות בתחום כפי שעולה מהתשקיף של מיטב ודוח אי.בי.אי והתמונה דומה גם באקסלנס, היא בשל הכנסות ריבית. הגופים האלו מחזיקים חשבונות ניירות ערך בסכום כולל שמתקרב ל-40 מיליארד שקל. חלק לא מבוטל מהנכסים האלו נמצא בחשבון. הגופים נותנים ריבית ללקוחות על הסכומים האלו כשבמקביל הם מקבלים ריבית טובה על כל הסכום בשל היתרון לגודל.

בשנה האחרונה, ההכנסות מריבית הסתכמו במחצית מההכנסות בתחום, על רקע עליית הריבית אבל גם בעת ירידה  צפויה בריבית, הכנסות הריבית צפויות להיות משמעותיות, בעיקר מכיוון שאנחנו כבר לא נחזור לריבית אפס והברוקרים ימשיכו ליהנות ממרווח ריבית משמעותי. במקביל, ירידת ריבית דווקא מזיזה את שוקי המניות והופכת אותו לאטרקטיבי יותר כך שהציפייה שלמרות ירידת ריבית, היקף הפעילות יגדל. בתשקיף של מיטב יש הערכה לרווחים של 43 מיליון שקל בשנה הבאה, בהמשך ל-40 מיליון שקל השנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מהי חברת ברוקראז'?

חברת ברוקראז' היא חברה המוסמכת מטעם הבורסה לניירות ערך לבצע פעולות מסחר בבורסה. חברת ברוקאז' משמשת כמתווך המחבר בין קונים ומוכרים להשלמת עסקות בניירות ערך, אג"ח, נגזרים ועוד. המתווך בעצם מרוויח את כספו מהפעולות השונות אותן מבצעים לקוחותיו, כמו מכירה וקנייה של מניות, המרות מט"ח ועוד. בשוק אידיאלי לכל צד בעסקה היה את כל המידע הדרוש ולא היה צורך בברוקרים. אך לא כך המצב, עם מספר עצום של משתתפים ברחבי העולם המבצעים עסקאות בשברירי שנייה. 

אם בעבר היה נדרש להתקשר לנציג של חברת הברוקראז' בטלפון בכדי לבצע עסקאות בבורסה, כיום הברוקרים השונים משמשים כגופים המקשרים בין הסוחרים למחשבים המרכזיים של הבורסה. הברוקרים השונים מרוויחים כסף במספר דרכים חוץ מעמלות מביצוע הפעולות בחשבון כמו ריביות, הלוואות, מימון ופיקדונות אותם הם מספקים ללקוחות. 

 

בית השקעות לעומת הבנק

על מנת לסחור בבורסה נדרש דבר ראשון לפתוח חשבון השקעות אצל "חבר בורסה" שהם בדרך כלל הבנקים או בתי ההשקעות. עם חברי הבורסה בישראל נמנים בנקים, בנקי חוץ וחברים שאינם בנקים כגון ברוקרים וחבר רחוק. מספר חברי הבורסה עומד כיום על 24 חברים, מתוכם 11 בנקים, 3 בנקי חוץ, 7 חברים שאינם בנקים ו-3 חברים רחוקים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחד שיודע 07/12/2023 12:19
    הגב לתגובה זו
    וברוקרים פרטיים כבר מחזיקים מעל 170 א לקוחות כ25% מהשוק
  • 2.
    בכיר בתחום 07/12/2023 12:18
    הגב לתגובה זו
    למי ששואל מדוע עדיין בנקים: רק בגלל הסיכוי שבית השקעות יקרוס (כן, תגיבו לי שאין סיכוי)! נכון שאז הכסף בערבות, אך צריך לחכות לפסיקת בית המשפט וההעברת הסכום סופית. הצעתי להם בעבר לדאוג לסגור תרחיש זה (לדאוג להתחייבות לפיצוי מידי ללא המתנה לפסיקה) והם מתעלמים (אתם מבינים מדוע). אגב, אי הסכמתם היא סיבה נוספת לכוחם של הבנקים בישראל (בנוסף כמובן להגנה מטורפת מהפיקוח על הבנקים).
  • 1.
    יש עוד אנשים שסוחרים דרך הבנק?? (ל"ת)
    אמיר 07/12/2023 08:28
    הגב לתגובה זו
  • בכיר בתחום 07/12/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    עניתי לך בתגובה נפרדת
  • אבי 07/12/2023 11:34
    הגב לתגובה זו
    ורק עם עמלות גבוהות ודרך הטלפון. ורק ככה מגיעים לשיטת באפט שאפשר לסגור את הבורסה לכל השנה ולפתוח אותה יום אחד בלבד. אחרת דרך הטרייד כל היום סוחרים ובסוך השנה/תקופה אתה נשאר עם אותו הסכום כמו באלטרנטיבה בבנק
  • סווינגר 07/12/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    מאותגר ידע/ביצוע - לא יודע שמשלם המון. חלקם מבצעים פעולות טלפונית, כי לא יודעים לבצע עצמאית. יש שחושבים שבטוח יותר יותר. משקיעים ארוכי טווח, שהעמלות לא כ"כ משמעותיות עבורם ו/או קיבלו תנאים טובים כמו בבית השקעות/קרוב לשם, וזה חוסך את העניין של ההעברה (התעסקות שחלק לא רוצים).
עליות או ירידות שור דוב
צילום: Pixabay

"קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?

גל העליות החדות בתל אביב נשען על תקוות להסכם ולסיום הלחימה, אבל צריכים לזכור שהשוק כבר מתמחר את היום שאחרי; המשקיעים הפרטיים נכנסים בהמוניהם, בעוד הסיכון לתיקון הולך וגובר - מה אומרים הכלכלנים?

תמיר חכמוף |

התקופה האחרונה בבורסה בתל אביב מתאפיינים באווירה כמעט אופורית. הדיווחים על התקדמות במגעים להסכם, הפעם בתיווך טראמפ שצפוי להביא להפסקת אש ולהחזרת החטופים, הקפיצו את המדדים והמניות המקומיות. המשקיעים הפרטיים, שהצטרפו בהמוניהם בחודשים האחרונים, מהווים הקונה העיקרי בגל העליות הנוכחי (הזרים הפילו את השוק והישראלים ניצלו את הירידות), כשהם מציפים ביקושים על בסיס התקווה שה"יום שאחרי" קרוב ושמחירי המניות ימשיכו לטפס גם אחריו.

מבט קרוב על השוק עשוי לגלות פער בין הציפיות לבין הנתונים בפועל: הכלכלה עדיין מדשדשת (נתוני התמ"ג לרבעון השני היו חלשים מהצפי, צפי האינפלציה עלה, הריבית עדיין לא ירדה ותחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה), התוצאות הכספיות של רבות מהחברות משקפות החזרה לשגרה איטית יחסית, והסביבה הביטחונית לצערנו עדיין רחוקה מיציבות. העליות האחרונות נשענות הרבה יותר על סנטימנט ואמונה שהסדר קרוב מאשר על שינוי יסודי במצב המשק.

כאן נכנס המשפט המוכר למשקיעים "קנה בשמועה, מכור בידיעה". המשמעות פשוטה: המשקיעים מנסים להקדים את החדשות, נכנסים לפוזיציות עוד לפני שהאירוע קרה, וכשהוא סוף סוף מתממש כולם כבר בפנים, המחירים משקפים את ההתרחשות, ולעיתים דווקא אז מגיע גל מכירות. זה מנגנון טבעי של שוק יעיל וחכם שמחפש להקדים מידע ולמקסם רווחים לפני כולם.

התחושה הזו מועצמת על ידי הפומו (FOMO fear of missing out) של המשקיעים הקטנים. רבים מהם ראו את המניות עולות מאז תחילת השנה ולא רצו להישאר מאחור. התקווה שהסדר וסיום הלחימה יביאו לזינוק נוסף דחפה עוד כסף לשוק, לעיתים בלי קשר ישיר לנתונים הכלכליים. את התגובה הזו ראינו במלחמה מול איראן כדוגמא מצוינת, כאשר השוק ירד בפתיחה כתגובה ראשונה, אך סיים בעליות שהפכו לעליות חדות ככל שהמלחמה נמשכה למרות ההשלכות הכלכליות. במקביל, "הכסף החכם" של המוסדיים, שהגדילו חשיפה כבר בשלהי 2023 ותחילת 2024, ממשיך לפעול אך בקצב מאוזן יותר, כאשר הגופים הגדולים לא רצים לרדוף אחרי העליות אלא בוחרים בתנועות מדודות ובחלק מהמקרים גם מנצלים את הגאות למימושים, בעוד הם מגדילים החזקות ברכישות פרטיות והנפקות חדשות.

במצב כזה הסיכון גובר משני הכיוונים. אם ייחתם הסכם, ייתכן שהשוק יגיב דווקא בירידות בשל מימוש רווחים אחרי מהלך ארוך של ציפייה, ואם יתברר שהעסקה רחוקה, שחמאס מקשיח עמדות ושהלחימה עלולה להתחדש בעצימות גבוהה, האכזבה עלולה להיות חריפה עוד יותר.

עליות או ירידות שור דוב
צילום: Pixabay

"קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?

גל העליות החדות בתל אביב נשען על תקוות להסכם ולסיום הלחימה, אבל צריכים לזכור שהשוק כבר מתמחר את היום שאחרי; המשקיעים הפרטיים נכנסים בהמוניהם, בעוד הסיכון לתיקון הולך וגובר - מה אומרים הכלכלנים?

תמיר חכמוף |

התקופה האחרונה בבורסה בתל אביב מתאפיינים באווירה כמעט אופורית. הדיווחים על התקדמות במגעים להסכם, הפעם בתיווך טראמפ שצפוי להביא להפסקת אש ולהחזרת החטופים, הקפיצו את המדדים והמניות המקומיות. המשקיעים הפרטיים, שהצטרפו בהמוניהם בחודשים האחרונים, מהווים הקונה העיקרי בגל העליות הנוכחי (הזרים הפילו את השוק והישראלים ניצלו את הירידות), כשהם מציפים ביקושים על בסיס התקווה שה"יום שאחרי" קרוב ושמחירי המניות ימשיכו לטפס גם אחריו.

מבט קרוב על השוק עשוי לגלות פער בין הציפיות לבין הנתונים בפועל: הכלכלה עדיין מדשדשת (נתוני התמ"ג לרבעון השני היו חלשים מהצפי, צפי האינפלציה עלה, הריבית עדיין לא ירדה ותחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה), התוצאות הכספיות של רבות מהחברות משקפות החזרה לשגרה איטית יחסית, והסביבה הביטחונית לצערנו עדיין רחוקה מיציבות. העליות האחרונות נשענות הרבה יותר על סנטימנט ואמונה שהסדר קרוב מאשר על שינוי יסודי במצב המשק.

כאן נכנס המשפט המוכר למשקיעים "קנה בשמועה, מכור בידיעה". המשמעות פשוטה: המשקיעים מנסים להקדים את החדשות, נכנסים לפוזיציות עוד לפני שהאירוע קרה, וכשהוא סוף סוף מתממש כולם כבר בפנים, המחירים משקפים את ההתרחשות, ולעיתים דווקא אז מגיע גל מכירות. זה מנגנון טבעי של שוק יעיל וחכם שמחפש להקדים מידע ולמקסם רווחים לפני כולם.

התחושה הזו מועצמת על ידי הפומו (FOMO fear of missing out) של המשקיעים הקטנים. רבים מהם ראו את המניות עולות מאז תחילת השנה ולא רצו להישאר מאחור. התקווה שהסדר וסיום הלחימה יביאו לזינוק נוסף דחפה עוד כסף לשוק, לעיתים בלי קשר ישיר לנתונים הכלכליים. את התגובה הזו ראינו במלחמה מול איראן כדוגמא מצוינת, כאשר השוק ירד בפתיחה כתגובה ראשונה, אך סיים בעליות שהפכו לעליות חדות ככל שהמלחמה נמשכה למרות ההשלכות הכלכליות. במקביל, "הכסף החכם" של המוסדיים, שהגדילו חשיפה כבר בשלהי 2023 ותחילת 2024, ממשיך לפעול אך בקצב מאוזן יותר, כאשר הגופים הגדולים לא רצים לרדוף אחרי העליות אלא בוחרים בתנועות מדודות ובחלק מהמקרים גם מנצלים את הגאות למימושים, בעוד הם מגדילים החזקות ברכישות פרטיות והנפקות חדשות.

במצב כזה הסיכון גובר משני הכיוונים. אם ייחתם הסכם, ייתכן שהשוק יגיב דווקא בירידות בשל מימוש רווחים אחרי מהלך ארוך של ציפייה, ואם יתברר שהעסקה רחוקה, שחמאס מקשיח עמדות ושהלחימה עלולה להתחדש בעצימות גבוהה, האכזבה עלולה להיות חריפה עוד יותר.

telegram