גילת - צמיחה של 6% בהכנסות ל-63.9 מיליון דולר
חברת גילת גילת -0.68% הדואלית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תחנות לווין זעירות לתקשורת מדוות על תוצאותיה לרבעון השלישי. הכנסות החברה הסתכמו ב-63.9 מיליון דולר, גידול של 6% בהשוואה להכנסות בסך של 60.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2022. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב-12.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי על בסיס GAAP של 3.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2022; הרווח התפעולי על בסיס GAAP הרבעון כולל הכנסה חד פעמית, נטו, בסך 7.4 מיליון דולר הנובעת מתוצאות הסדר פשרה בהליך משפטי בפיליפינים וממכירת נדל"ן בבולגריה.
הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-6.1 מיליון דולר, גידול של 40% בהשוואה לרווח תפעולי על בסיס Non-GAAP של 4.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2022. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב-10.2 מיליון דולר, או 18 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי על בסיס GAAP בסך של 2.1 מיליון דולר, או 4 סנט למניה, ברבעון השלישי של שנת 2022.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-4.6 מיליון דולר, או 8 סנט למניה בדילול מלא, גידול של 51% בהשוואה לרווח נקי בסך של 3.0 מיליון דולר, או 6 סנט למניה, ברבעון השלישי של שנת 2022. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-9.5 מיליון דולר, גידול של 30% בהשוואה ל-7.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2022.
החברה צופה הכנסות טווח של 265-275 מיליון דולר, המשקפות צמיחה שנתית של 13% ביחס לנקודת האמצע של התחזית. החברה מגדילה את טווח התחזית לרווח תפעולי על בסיס GAAP כך שהוא צפוי להסתכם בטווח של בין 29 ל-31 מיליון דולר, אשר ישקף צמיחה שנתית משמעותית בהשוואה לרווח תפעולי על בסיס GAAP של 10 מיליון דולר ב-2022. החברה מצמצמת את טווח התחזית ל-EBITDA מתואם לטווח של בין 35 ל-37 מיליון דולר, אשר ישקף צמיחה שנתית של 43% ביחס לנקודת האמצע.
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- מנכ"ל גילת: "החטיבה הביטחונית תכפיל את עצמה בתוך שלוש שנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדי צפדיה, מנכ"ל גילת: "אנו אבלים על האירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר בישראל.
- 2.הגיע הזמן להחליף את הניהול (ל"ת)המוסדי 07/11/2023 17:52הגב לתגובה זו
- 1.חיים 07/11/2023 17:45הגב לתגובה זואם התוצאות כ"כ טובות, למה המניה יורדת במקום לעלות ?מישהו יכול להסביר ?
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
