גילת - צמיחה של 6% בהכנסות ל-63.9 מיליון דולר
חברת גילת גילת -2.04% הדואלית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תחנות לווין זעירות לתקשורת מדוות על תוצאותיה לרבעון השלישי. הכנסות החברה הסתכמו ב-63.9 מיליון דולר, גידול של 6% בהשוואה להכנסות בסך של 60.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2022. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב-12.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי על בסיס GAAP של 3.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2022; הרווח התפעולי על בסיס GAAP הרבעון כולל הכנסה חד פעמית, נטו, בסך 7.4 מיליון דולר הנובעת מתוצאות הסדר פשרה בהליך משפטי בפיליפינים וממכירת נדל"ן בבולגריה.
הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-6.1 מיליון דולר, גידול של 40% בהשוואה לרווח תפעולי על בסיס Non-GAAP של 4.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2022. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב-10.2 מיליון דולר, או 18 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי על בסיס GAAP בסך של 2.1 מיליון דולר, או 4 סנט למניה, ברבעון השלישי של שנת 2022.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-4.6 מיליון דולר, או 8 סנט למניה בדילול מלא, גידול של 51% בהשוואה לרווח נקי בסך של 3.0 מיליון דולר, או 6 סנט למניה, ברבעון השלישי של שנת 2022. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-9.5 מיליון דולר, גידול של 30% בהשוואה ל-7.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2022.
החברה צופה הכנסות טווח של 265-275 מיליון דולר, המשקפות צמיחה שנתית של 13% ביחס לנקודת האמצע של התחזית. החברה מגדילה את טווח התחזית לרווח תפעולי על בסיס GAAP כך שהוא צפוי להסתכם בטווח של בין 29 ל-31 מיליון דולר, אשר ישקף צמיחה שנתית משמעותית בהשוואה לרווח תפעולי על בסיס GAAP של 10 מיליון דולר ב-2022. החברה מצמצמת את טווח התחזית ל-EBITDA מתואם לטווח של בין 35 ל-37 מיליון דולר, אשר ישקף צמיחה שנתית של 43% ביחס לנקודת האמצע.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדי צפדיה, מנכ"ל גילת: "אנו אבלים על האירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר בישראל.
- 2.הגיע הזמן להחליף את הניהול (ל"ת)המוסדי 07/11/2023 17:52הגב לתגובה זו
- 1.חיים 07/11/2023 17:45הגב לתגובה זואם התוצאות כ"כ טובות, למה המניה יורדת במקום לעלות ?מישהו יכול להסביר ?
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
