ענת גואטה ובצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות רשות ניירות ערך

"שוק ההון הוא מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית"

בצלאל סמוטריץ' שר האוצר על הדוח של רשות ניירות ערך - "מודה ליו"ר הרשות ענת גואטה, על עבודתה המקצועית"
מערכת ביזפורטל |

‏יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הגישה  לשר האוצר, ח"כ בצלאל סמוטריץ',  את הדוח על פעילות הרשות בשנת 2022. הרשות פעלה בהתאם לתכנית אסטרטגית רב שנתית שביסודה עמדה התפיסה שלפיה פיתוח שוק ההון הציבורי הוא רכיב חיוני בישראל וחלק מן האינטרס הלאומי. שוק הון פעיל הוא רכיב הכרחי לפעילות כלכלית ומנוע לצמיחה, לפיתוח תעסוקה, להגברת התחרות ולהורדת יוקר המחייה. מטרת התוכנית הייתה קידום טובת ציבור המשקיעים באמצעות שמירה על שוק הון הוגן ופיתוח שוק משוכלל, מגוון, חדשני ותחרותי. כל זאת, כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בשוק ההון עבור כלכלת ישראל ועבור אזרחיה.

 

שר האוצר, ח"כ בצלאל סמוטריץ', אמר במקביל להגשת הדוח: "שוק ההון הינו אחד מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית ובעל תפקיד חשוב כספק הון ואשראי לצמיחת החברות והמשק. אנו עוקבים אחרי ההתפתחויות במערכת הפיננסית העולמית – ומבינים את ההשלכות של התממשות הסיכונים. לכן, אני רואה חשיבות רבה בשמירה על שוק ההון ועל המערכת הפיננסית שיבטיחו לציבור ולמשק יציבות וביטחון פיננסי. אני מבקש להודות ליו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, על עבודתה המקצועית".

 

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אשר צפויה לסיים חמש שנות כהונה בתקופה הקרובה, אמרה: "שקיפות, אמון וודאות הם תנאי סף חיוניים למשקיעים בשוק מתפקד, המאפשרים תשתית אפקטיבית והוגנת. בשנים האחרונות, שוק ההון הישראלי עשה כברת דרך משמעותית והוכיח את איתנותו ואמון המשקיעים בו, לרבות בתקופות של שווקים גועשים וחוסר יציבות. על כן, מוטלת עלינו האחריות להמשיך ולספק ביטחון וודאות על מנת לצמצם סיכונים ולא לייצר פתח לרגרסיה בתהליכים החיוביים שנבנו בעמל רב".

את פעולות הרשות, בהתאם לתוכנית האסטרטגית, הנחו ארבעה עקרונות מרכזיים: שמירה על שוק הוגן; ביסוס והרחבה של שוק ההון הציבורי; קידום החדשנות והטכנולוגיה בשוק ההון וקידום התחרות בשוק ההון. עקרונות אלה נועדו לקדם את שוק ההון הישראלי ולפתחו לכדי שוק הון חזק, מתקדם ותחרותי שישרת ויפתח את הכלכלה הישראלית. לשם כך, בין היתר, הצהירה הרשות כי בכוונתה לפעול להסרת חסמים ולהתאמת האסדרה (רגולציה); לאמץ תפיסת אסדרה גלובלית; לפעול להשקת מוצרי השקעה חדשים; לשלב חדשנות, עכשוויות ואמצעים טכנולוגיים בעבודת הרשות ובעבודת הגופים המפוקחים; ולהוביל מדיניות אכיפה אשר תחזק את אמון הציבור והחברות בשוק ההון.

הרשות הדגישה את עיקרי העשייה בשנה החולפת:

שמירה על שוק הון הוגן - בשנה החולפת הרשות פעלה באמצעות אכיפה במגוון תחומים במטרה לשמור על הוגנות שוק ההון. הרשות פועלת בשלושה תחומי אכיפה: אכיפה פלילית, אכיפה מנהלית ומעורבות בהליכי אכיפה פרטית. בשנת 2022, מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר, פתחה 15 תיקי חקירה ובירור מנהלי. בשנה זו המחלקה טיפלה ב -  12 תיקים נוספים משנים קודמות. חלק ניכר ממשאבי המחלקה הוקדש לטיפול בחקירות תיקי הונאת משקיעים ותיקי מעילות בחברות ציבוריות העוסקות באשראי חוץ בנקאי. בחמש השנים האחרונות נפתחו 85 תיקים, מהם  44 תיקי חקירה פליליים ועוד 41 תיקי חקירה מנהליים. יש לציין כי בתיק חקירה ממוצע קיימים כ 80 מיליון מסמכים ולכן הרשות השקיעה בשנים האחרונות משאבים לקידום דיגיטציה של העבודה על תיקי חקירה.

בשנה החולפת הוגשו שמונה כתבי אישום בתיקים פליליים וזאת בנוסף לטיפול בשישה ערעורים שנוהלו בבית המשפט העליון.

כמו כן, בשנת 2022 נפתחו הליכים מנהליים ב־12 תיקים, חלקם תיקים פליליים שנסגרו בפרקליטות והועברו לבדיקה מנהלית. בשנה החולפת טופלו 16 תיקים על ידי מחלקת אכיפה מנהלית.

שיתופי פעולה בינלאומיים באכיפה ובחילופי מידע: בשנת 2022 טיפלה הרשות ב-25 בקשות סיוע שהגיעו מרשויות זרות, מתוכן תשע בקשות סיוע לקבלת מידע וסיוע בחיקורי דין, 12  בקשות לבדיקת כשירות ומהימנות, וארבע בקשות שונות אחרות. בשנה החולפת שלחה הרשות לרשויות זרות ארבע בקשות סיוע לקבלת מידע ולסיוע בחיקורי דין וחמש בקשות לבדיקת כשירות ומהימנות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, בשנת 2022 חתמה הרשות על מזכר הבנות עם רשות ניירות הערך האירופית  (ESMA) שעניינו שיתוף פעולה ושיתוף במידע בנוגע לפיקוח על המסלקות. עם החתימה על מזכר ההבנות הושלמה הגשת החומרים מטעם הרשות כתמיכה בבקשת מסלקת הבורסה להכרה כמסלקת "חוץ" באיחוד האירופי. לפני מספר חודשים קיבלה הרשות אישור equivalence מהנציבות האירופית שמשמעותו היא כי הנציבות מכירה בטיב הפיקוח של הרשות על המסלקות, באיכות ניהול הסיכונים והגנה על המשקיע. לאחרונה, ESMA הכירה במסלקת הבורסה בתל אביב וזו תוכל לשמש גופים בינלאומיים.

עריכת ביקורות: הביקורת היא כלי חשוב בארגז כלי הפיקוח – המאפשר בדיקה מעמיקה של ציות הגופים המפוקחים להוראות הדין ולכללי האסדרה החלים עליהם, המגבירה את ההרתעה ואת רמת הציות שלהם. הביקורת היא אמצעי משלים לפעילות הפיקוח השוטף שמבצעות מחלקות הפיקוח. במהלך שנת 2022, בוצעו עשרות ביקורות על גופים מפוקחים כגון: תאגידים מדווחים, מנהלי קרנות נאמנות, מנהלי תיקי השקעות, חברי בורסה ועוד. בתוך כך, השנה בוצעה ביקורת רוחב בנושא הגילוי על אודות סיכוני סייבר, לאור המעגל המתרחב של תאגידים המושפעים ממתקפות סייבר. בהסתמך על ממצאי הביקורת, פרסמה הרשות דוח ריכוז ממצאי הביקורת וכן עדכון לעמדת הסגל המיועדת לתאגידים מדווחים, במסגרתה הובהר באשר להיבטי הגילוי של סיכוני סייבר הנדרשים ולאופן ניהולם.

טיפול בהשקעות לא מפוקחות:  מחלקת ביקורת והערכה בוחנת אם פעילותם של מיזמים שונים, בתחומים הרלוונטיים לפיקוח הרשות, עולה בקנה אחד עם דיני ניירות ערך. אם פעילות מסוימת אינה עולה בקנה אחד עם דרישות הדין, מפעילה הרשות את סמכויותיה השונות ופועלת להפסקת ההפרה, ובמקרים הנדרשים – נוקטת הליכי אכיפה. בשנת 2022 בדקה מחלקת ביקורת והערכה, בשיתוף המחלקות המפקחות, עשרות מיזמים שונים, הוציאה מכתבי אזהרה במקרים שבהם נמצאו הפרות של דיני ניירות ערך ובמקרים המתאימים יזמה הליכי אכיפה.

ענף אשראי חוץ בנקאי: כחלק מן הפיקוח השוטף של הרשות על סקטורים מרכזיים בשוק ההון, ובתגובה לאירועים שהתרחשו בשנת 2022 בחברות הפועלות בסקטור האשראי החוץ בנקאי, החליט סגל הרשות לרכז מאמץ אסדרתי מיוחד: פיקוח מוגבר, אסדרת הגילוי בענף זה וכן בחינת נאותות הדיווח הכספי של החברות בענף, לצד פעילות האכיפה של הרשות. ניתן לציין מספר פעולות של הרשות בתחום זה בשנת  2022- בחודש יולי פרסם סגל הרשות דרישת גילוי בדוחות העיתיים על הסיכונים התפעוליים המרכזיים בחברות האשראי החוץ בנקאי, כדי להדגיש בפני ציבור המשקיעים סיכונים אחדים המאפיינים תאגידים הפועלים בתחום זה; מחלקת תאגידים, בשיתוף עם מחלקת הביקורת, החלה בבדיקה מעמיקה של מכלול ההיבטים הקשורים להכרה ולמדידה של הפסדי אשראי במסגרת ביקורת רוחב המבוצעת על כמה חברות בענף האשראי החוץ בנקאי.

פורום +35 לקידום גיוון מגדרי בקרב הגופים המפוקחים: באוקטובר 2021 הוקם פורום 35 פלוס על ידי יו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה, במטרה לקדם גיוון מגדרי בדירקטוריונים של הגופים המפוקחים על ידי הרשות. בין עיקרי פעילות הפורום בשנת  הדו"ח – מפגשים רבי משתתפים.ות להעלאת המודעות; סקר בקרב תאגידים מדווחים, ממנו  עולה כי בכ 75%-מהתאגידים אין מדיניות בעניין גיוון הון אנושי או מגדרי ובכ-65% מהתאגידים הדירקטוריון לא דן בנושא גיוון הון אנושי או גיוון מגדרי בהנהלה ובדירקטוריון בשנתיים האחרונות; הושק אתר פורום +35 אשר נועד לייצר שקיפות ולהנגיש מידע ונתונים, ובכלל זאת סטטוס גיוון מגדרי בקרב הגופים המפוקחים, מועדי אסיפות למינוי דירקטורים חיצוניים, מועדי סיום כהונה של דירקטורים חיצוניים, ועוד; פורסמה להערות ציבור טיוטת הצעה לתיקוני תקנות בעניין גיוון הון אנושי בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, אשר מבקשת לקבוע חובת גילוי לתאגידים מדווחים, למנהלי קרנות נאמנות ולחברות ניהול תיקים גדולות בנוגע לגיוון מגדרי בדירקטוריון וכן לגבי מדיניות בעניין גיוון הון אנושי; ופורסמה הוראת הרשות למנהלי קרנות ולבעלי רישיון גדולים ומערכי הייעוץ בבנקים בדבר שילוב שיקולי סביבה, חברה וממשל בתהליכי קבלת החלטות השקעה או ניהול סיכונים.

ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי- בשנת הדוח, פעלה הרשות במגוון דרכים במטרה להמשיך לבסס ולהרחיב את שוק הון הציבורי. הרשות קידמה מספר הצעות ותיקוני חוק חדשניים שתואמים את המגמות החדשות בשוק ובמערכת הפיננסית. המשיכה לעודד דיווח בנושא ESG, יצרה מרחב למגוון מכשירי השקעה פוטנציאליים בשוק המקומי, עודדה הנפקות של חברות מהחברה הערבית ועוד.

 הצעה לתיקון תחולת דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים: בשנים האחרונות התפתח בעולם ובישראל מעין שוק הון אלטרנטיבי של מוצרי השקעה ומתווכים בהשקעות המציעים לציבור מוצרים פיננסיים חדשים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות, בהם נכסים דיגיטליים. נכסים אלו מבוססים על טכנולוגיות רישום מבוזר, כדוגמת בלוקצ'יין, כדי להציג דיגיטלית העברה ואחסון של זכויות מסוגים שונים. בניגוד לעולם ההשקעות המסורתי, שוק זה פועל בהיעדר אסדרה ופיקוח. לצד ההזדמנויות שמייצרים נכסים אלה והטכנולוגיה שבבסיסם, השקעה של הציבור בנכסים דיגיטליים מייצרת סיכונים גבוהים.

בדו"ח שפרסם אגף הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שהוכן בהשתתפות כלל המאסדרים הפיננסים, בהם רשות ניירות ערך, הומלץ לתקן את חוקי ניירות ערך תוך מתן גמישות לשינוי הכללים, כך שיתאימו להשקעות מסוג זה. בהמשך לכך, מקדמת הרשות תיקוני חקיקה לביצוע ההתאמות הנדרשות להטמעה של תחום הנכסים הדיגיטליים בדיני ניירות ערך. ההצעה פורסמה להערות הציבור באתר הרשות בחודש דצמבר 2022  לשם המשך קידום הליך החקיקה.

בורסה ייעודית: כדי להיערך להקמתן של בורסות ייעודיות בישראל, הובאה למליאת הרשות הצעה לתיקון תקנות ניירות ערך שבה תיקבע אגרת רישוי לבורסה ייעודית ומסלקה. ההצעה אושרה בשני דיונים שונים בוועדת שרים וכעת, לאור חילוף הממשלה, נדרש אישור ועדת שרים מחדש.  

קרן גידור בנאמנות: בשנת הדוח פורסמו ההוראה הזמנית למנהלי הקרנות והנאמנים בנוגע לנכסים שמותר לרכוש ולהחזיק בקרן גידור בנאמנות. בהתאם להוראות אלו, ניתן יהיה להקים קרנות גידור בנאמנות אשר ינוהלו על פי מאפייניהן ודפוסי הפעילות שלהן כקרנות גידור, אלא שיהיו תחת פיקוח, ככל קרן נאמנות. לצורך כך, ניהול קרן גידור בנאמנות יתאפשר תחת הקלות בהגבלות כמות שונות החלות על קרנות נאמנות.

שיקולי סביבה, חברה וממשל (ESG): בשנת הדוח פרסמה הרשות הוראה שמטרתה לעודד מנהלי קרנות,  בעלי רישיון גדולים, ומערכי הייעוץ בבנקים לקיים תהליך לבחינת עמדתם בנוגע להכללת שיקולי ESG בעבודתם ולתת לה ביטוי, בהמשך להתפתחות ולמגמה הקיימת בעולם בתחום זה.

מתן רישיונות לנותני שירותי מידע:  חוק שירות מידע פיננסי נכנס לתוקף בחודש יוני 2022, ובתוך שלושה חודשים מכניסתו לתוקף נתנה רשות ניירות ערך ארבעה רישיונות לחברות הנותנות שירותי מידע פיננסי. גופים בעלי רישיון או אישור למתן שירות מידע פיננסי, יכולים לקבל הרשאת גישה למידע פיננסי של לקוחות, בהסכמתם המפורשת ובאמצעות תקני בנקאות פתוחה מאובטחים ומוצפנים. בחודש פברואר 2023 הוענקו ארבעה רישיונות נוספים לנותנות שירותי מידע פיננסי. רשימת נותני השירות בעלי הרישיון מפורסמת באתר הרשות.

רישוי ופיקוח על נותני שירותי תשלום: בשנת הדוח נערכה הרשות לאסדרה של תחום הרישוי והפיקוח על גופים חדשים בתחום שירותי התשלום. לשם כך, פורסם בחודש ינואר 2022 תזכיר חוק אסדרת העיסוק בשירותי תשלום להערות ציבור אשר קובע דרישות רישוי ופיקוח על גופים אלו. במהלך שנת 2022 פעלה הרשות לפתוח את השוק ולעודד כניסה של חברות פינטק בינלאומיות המספקות שירותי תשלום, על בסיס תקנות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, המעניקות פטור מרישוי, לחברות שקיבלו רישיון  מרגולטורים מקבילים באיחוד האירופי, בריטניה וארה"ב.

תכנית Data Sandbox : רשות החדשנות ורשות ניירות ערך השיקו בתחילת שנת 2020 את תכנית Data Sandbox, במסגרת תכנית הפיילוטים כדי לאפשר לחברות ישראליות בטא סייט – מגרש משחקים לבחינה של טכנולוגיות מתקדמות. חברות אלו ביצעו פיילוטים  עם לקוחות הקצה שלהן - רשות ניירות ערך, גוף פיננסי או הציבור הכללי. לחברות הפינטק המשתתפות בפיילוט מתאפשרת גישה למאגרי המידע של רשות ניירות ערך ולנתוני המסחר של הבורסה לניירות ערך. כמו כן, החברות שנבחרו לתוכנית מקבלות מימון בהיקף של 30% – 50%  מהוצאות הפיילוט וליווי רגולטורי של סגל הרשות בכל הסוגיות הנוגעות אליו. בשנת 2022  בחרה ועדת ההשקעות של רשות החדשנות, הכוללת גם את נציגי רשות ניירות ערך, חמש חברות שקיבלו מימון כולל של כ־ 4.3 מיליון שקלים לקידום הפיילוטים.

יצירת מומחיות בתחום הפינטק בישראל: עם קבלת הסמכות לפתח ולפקח על תחום זה השקיעה הרשות משאבים על מנת לייצר מומחיות בתחום ככלי עבודה ליצירת רגולציה אפקטיבית ומתקדמת. בהתאם, בחודש ינואר 2023 פרסמה הרשות את דוח "ענף הפינטק בישראל", שכלל השוואת הנתונים המקומיים לנתונים בינלאומיים, לצד המלצות באשר לצעדים שיש לנקוט על מנת לאפשר את פיתחו של תחום הפינטק בישראל. בין המלצות אלו, הקמת צוות לבחינה ומעקב אחר יישום הרפורמה בישראל, חיבור פינטקים למערכות התשלומים בישראל לצד המלצות נוספות במטרה לעודד חברות פינטק להציע שירותיהן לציבור ולעסקים.

קידום התחרות בשוק ההון - הגברת התחרות בקרב עורכי מדדים בשוק ההון – הרשות קבעה  תנאים לפעילות הבורסה בתחום עריכת מדדים ובחישובם. בין אלו תנאים לשיפור הממשל התאגידי בפעילותה כעורכת מדד, תנאים להפרדה ארגונית ולהפרדה מקצועית בין פעילותה כעורכת מדד לבין עיסוקה כבורסה, תנאים שיבטיחו תחרות הוגנת בשוק המדדים, הוספת פונקציית פיקוח בלתי תלויה ועוד.

קידום פעילותם של ברוקרים קמעונאיים בישראל: בחודש אוגוסט 2019 פנו רשות ניירות ערך והבורסה, במהלך משותף, לציבור הרחב לקידום חדשנות טכנולוגית בתחום הברוקראז' הקמעונאי בישראל, במסחר בניירות ערך ובהפצה של קרנות נאמנות לציבור הרחב. המהלך נועד לאפשר לציבור הרחב ליהנות משירותי מסחר ישירים, מתקדמים, זולים ונגישים יותר. בחודש דצמבר 2021 אישר דירקטוריון הבורסה את הצטרפותו של חבר בורסה חדש שיציע פלטפורמה דיגיטלית להפצת קרנות נאמנות פתוחות לציבור בישראל, ובחודש ספטמבר 2022 החל חבר הבורסה החדש לפעול.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.