דן זיציק חלל תקשורת
צילום: יחצ

חברת 4iG מתחילה להשקיע בחלל - אבל במחיר נמוך ב-45% מהמחיר המקורי

גם יו״ר חלל תקשורת, ליגד רוטלוי, השתתף בגיוס וגם אהרן פרנקל. מאז הודעת הרכישה בידי 4iG ההונגרית ירדה מניית חלל תקשורת ב-25% - והחברה ההונגרית תזרים הרבה פחות כסף מאשר בהסכם החגיגי מלפני שנה
נתנאל אריאל | (4)

ספקית התקשורת הלווינית חלל תקשורת 27.72%  גייסה 32.8 מיליון שקל מהמשקיעים שלה,  אהרון פרנקל שהחליט להשתמש בחלק מההכנסות שלו מגב ים כדי לרכוש אחוזים בחברה, וכן מחברת 4iG ההונגרית, שכבר חתמה על הסכם מול חלל לפני כשנה לרכוש את השליטה בה (51%) תמורת 221 מיליון שקל ולפי שווי של 400 מיליון שקל. חברת 4iG השקיעה בחלל תקשורת בגיוס הנוכחי 13 מיליון שקל תמורת 9.5% ממניות החברה במחיר של 4.3 שקל למניה. בתקופה הקרובה היא תשלים את השלב הראשון ותקבל 20% בחלל תקשורת תמורת 19.5 מיליון שקל בלבד.

רק שלא מדובר בהודעה מוצלחת במיוחד - לפני שנה הודיעה חלל בחגיגיות ש-4iG תשקיע לפי מחיר של 8.5 שקל למניה. הפגיעה הקשה נגרמת כתוצאה מהעיכובים בהתקשרות בגלל החששות הביטחוניים, כמו גם הירידות בבורסה בשנה האחרונה. בפועל, חלל נסחרת כעת לפי שווי של 107 מיליון שקל בלבד, הרבה מתחת לאותם 400 מיליון שקל שדובר בהסכם החגיגי לפני שנה.

בכל מקרה, בנוסף להשקעה המשקיעים המסווגים, חלל תקצה עוד מניות בהיקף של 6.2 מיליון שקל למשקיעים מהציבור שהשתתפו בהנפקה, במחיר של 4.3 שקל למניה.

בהמשך, בשלב השני, 4iG תוכל לרכוש במשך תקופה של שלוש שנים ובכפוף לקבלת אישור נוסף ממשרד התקשורת, מניות עד לשיעור אחזקה מצטבר של 51% מהמניות של חלל. לדברי חלל - המחיר הממוצע עבור ה-31% הנוספים מהמניות יהיה 8.5 שקל למניה. כלומר השקעה נוספת של כ-170 מיליון שקל, בהנחה שזה אכן יהיה המחיר ולא כפי שקרה כעת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהצלחה לבעלי המניות 09/10/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
    במשוואת סיכון סיכוי עדיפה השקעה באג"ח. אג"ח ט"ז פרעון סופי יוני 2024 דולרי תשואה 15.7% בטחונות לווין עמוס 17 המתקדם בשווי העולה על שווי החוב. אג"ח י"ז דולרי תשואה 17.5% פרעון סופי דצמבר 2023 ללא בטחונות. לאחר גיוס ההון כמו שהיה עכשיו וקניית האופציה של בידי פרנקל יחד עם העליה המתמדת באכלוס לווין עמוס 17 מעלים את הסכוי כי החברה תצליח לשלם את אג"ח י"ז ו- 22% ט"ז בדצמבר 2023 מהכסף שיש בקופה ותזרים שוטף לצד גיוס הון או חוב חדש עם בעלי שליטה חזקים. בעלי המניות מתכננים מאה או יותר אחוזי רווח. בעלי האג"ח יקבלו תשואה דו ספרתית והצמדה דולרית בזמן שהריבית עולה בארה"ב וכסף זורם לארה"ב.
  • dw 09/10/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
    מקווה שחלל תצליח לגייס הון נוסף, מה שיקל עליה לפרוע עבורנו הנושים את החוב. מזמין גם את מדינת ישראל להשקיע באקוויטי של חלל, כפי שסייעה לחברות התעופה. אם המדינה מעוניינת בשירותי לוויינות זה עולה כסף.
  • אבודה בחלל, זה מה שהיא (ל"ת)
    קוסמונאוט 09/10/2022 23:10
  • יריב 09/10/2022 17:31
    בתחילה תעשיה אווירית הממשלתית דרשה מחיר כפול עבור לווין, אח"כ כדחלל סרבה לשלם כפליים המדינה סגרה עם תעשיה אווירית לווין יקר שיתחרה בחלל בשם דרור 1 וכשבתעשיה האווירית לא עמדה ביעדים כרגיל מבחינת לו"ז חזרו לרכוש מחלל. אבל במשיכו להרוס ומנעו מההונגרים לרכוש שליטה למרות שהמדינה בונה לווין לעצמה. גם החריבו וגם צץמנעו הצלת החברה. גועל נפש.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?