מר זכתה בפרויקט ביטחון במדינה במערב אפריקה תמורת 77 מיליון אירו
ח.מר קבוצת מר 0% העוסקת בביצוע פרוייקטים ואספקת שרותים בתחומי התקשורת, האבטחה והבטחון, חתמה באמצעות חברה בת על הסכם לביצוע פרויקט בתחום בטחון המולדת והמודיעין במדינה במערב אפריקה בהיקף הכנסות צפוי של כ-77 מיליוני אירו.
במסגרת הפרויקט מספקת החברה חבילת פתרונות בתחומי האבטחה, גילוי והתרעה, ובהכשרה בעולם בטחון המולדת. השלמת הפרויקט צפויה בתוך כ-24 חודשים.
במקביל, פרסמה מר את דוחותיה הכספיים לרבעון השני בהם היא רושמת הכנסות של כ-113.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-104.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-8.4%.
החברה רושמת הפסד תפעולי של כ-7.4 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי של כ-4.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרוווח הגולמי הסתכם ב-17.2 מיליון שקל בהשוואה ל-15.8 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ההפסד הנקי של החברה הסתכם ברבעון השני בכ-10 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של כחצי מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מסבירה כי במהלך הרבעון הוכר הפסד חד פעמי של כ-12 מיליון שקל בגין שיערוך השקעה בחברת מינוביה שאינה חלק מהפעילות השוטפת של הקבוצה. בנטרול ההפסד החד פעמי, החברה הציגה רווח נקי של כ-2 מיליון שקל - פי 4 מהרווח ברבעון המקביל שעמד על כחצי מיליון שקל.
- מר סוגרת שנה עם קפיצה ברווחים; המנכ"ל עוזב
- מניית היום : ה"בייבי" החדשה שקרן פימי רוצה לרכוש זינקה בכ-15%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש מרץ זכתה החברה במכרז לאספקת מצלמות ומערכת ניטור תנועה לעיר בדרום ב-15 מיליון שקל. לאחרונה זכתה קבוצת מר במכרז לאספקת מערכות "עיר חכמה" לעיריית לוד בהיקף משוער של כ-30 מיליון שקלים עם פוטנציאל להרחבה נוספת.
מניית מר עלתה מתחילת השנה ב-8.2% למחיר של 6 שקל המבטא שווי של 79 מיליון שקל. הרווח של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-398 אלף שקל על הכנסות של 105.3 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 2.6 מיליון שקל על הכנסות של 435.2 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 12.
ניר למפרט, יו"ר קבוצת מר על העסקה: "מדובר בהבעת אמון משמעותית של המדינה ביכולת של קבוצת מר לספק את חבילת הפתרונות הנדרשת לאור התערערות הבטחון באזור בדגש על פעילות הטרור האיסלמי הקיצוני. זכיה זו היא המשך לזכיות שלנו בפרויקטים משמעותים של לקוחות מובילים בארץ ובעולם. במסגרת הפרויקט נספק חבילת פתרונות בתחומי המודיעין, האבטחה, גילוי והתרעה וכן הכשרה בעולם בטחון המולדת."
- המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
- היום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
רועי הס, מנכ"ל קבוצת מר על הדוחות: "הקבוצה ממשיכה במגמת הצמיחה שאפיינה את השנה האחרונה עם שיפור ברווחיות בפעילויות הליבה שלנו. ברבעון הנוכחי אנו רושמים הפסד שאינו תזרימי, מירידת ערך השקעה שאינה במהלך העסקים הרגיל שלנו. הצלחת הקבוצה מבוססת על אסטרטגיה של התמקדות בטריטוריות ספציפיות בהן לחברה תשתית מכירתית ושיווקית קיימת והתמודדות וזכיה בפרויקטים עם שיעורי רווחיות גבוהים יותר. אנו מעריכים כי גם ברבעונים הקרובים נמשיך במגמת הצמיחה בהכנסות, ברווחים וברווחיות".
- 1.נחום 21/08/2022 23:37הגב לתגובה זוהמנכ״ל החדש יודע מה הוא עושה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אקוואריוס אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
