"המדפסת החדשה של מאסיבית צפויה להגדיל את ההכנסות במחצית השניה"
חברת הדפסות התלת מימד רושמת בינתיים הכנסות רק מקו המדפסות הראשון. המנכ"ל ארז צימרמן אומר ש"מאסיבית 10000 היא מנוע הצמיחה המרכזי", טוען שהחברה במעקב צמוד אחרי ההפסד שבינתיים מעמיק; הוא לא בונה על מיזוגים בניגוד למתחרים, ולפיו האיזון יגיע בהמשך - כרגע המיקוד הוא צמיחה
מנכ"ל מאסיבית ארז צימרמן (צילום: רני לוריא)
תחום מדפסות התלת מימד מציע פתרונות רבים, מהדפסת חלקי מבנים או תבניות מבנים בשוק הנדל"ן, דרך הדפסת מושבי רכב ובכלל יצור מקומי על בסיס הדפסה, ועד מקור נוסף להתייעלות, שמתאר בראיון לביזפורטל מנכ"ל מאסיבית -6.57% ארז צימרמן: "למערכות שלנו היכולת לפתור בעיות בשרשרת האספקה. חלקים שלוקח להם יותר מחודשיים להגיע מיבוא ניתן להדפיס במקום תוך זמן קצר מאוד של 24 שעות. לשוק הזה יש יכולת לשנות תעשיות שלמות".
מאסיבית הונפקה בפברואר 2021 לפי שווי של כ-600 מיליון שקלים, שווי החברה מאז נחתך כמעט בחצי לכ-327 מיליון שקל. מתחילת השנה איבדה המניה כ-18%. את השיחה עם צימרמן אנחנו מקיימים לאחר שהחברה פרסמה את תוצאות הרבעון הראשון של השנה, שהסתכם בהכנסות של 1.9 מיליון דולר צמיחה של 46% לעומת הרבעון הראשון של 2021. "גם ברבעונים הקודמים הצגנו צמיחה דו ספרתית מרבעון לרבעון", הוא אומר בהתייחס למספרים שדווחו.
"בנינו תשתיות שיווק ומכירות גדולים מאוד שמבוססים על קו המוצרים הראשון שלנו, שכולל את דגמי המדפסות 1800 ו-5000 ובימים אלו אנו שוקדים על פיתוחה של מדפסת 10000, שכבר נמצא במבדקי בטא בחברה ישראלית וחברה אמריקאית. הדגם החדש יהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה בשנים הבאות. באופן זהיר אגיד שמאסיבית 10000 צפויה להגדיל את הכנסות החברה בחציון השני של 2022, במקביל למכירות מוצרי הקו הראשון".
- מאסיבית: ההכנסות ב-2023 עלו ב-25% ל-15.1 מיליון דולר
- מאסיבית: ההכנסות עלו ב-76% ל-7.3 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי הם הלקוחות המרכזיים של החברה?
"החברה פונה ומציעה פתרונות למגוון שווקים, מתעשיות האירו ספייס, שבה פועלת החברה הישראלית שמתנסה כיום במדפסת החדשה, ועד חברות העוסקות בתחום הריהוט ביתי - ולראייה החברה השניה שמתנסה בדגם ה-10000 היא ליונס האמריקאית שמייצרת אמבטיות וג'קוזי. כמו כן אנו חולשים גם על תעשיות הרכב, הספנות והתעופה".
מה מבדל את מדפסות התלת מימד של מאסיבית מאלה של המתחרות?
"יש לנו שלושה גורמי בידול מרכזיים: ראשית, אנחנו החברה שמדפיסה במהירות הגבוהה ביותר לעומת שאר היצרנית בשוק - פי 30 מהר יותר מכל מערכת אחרת. שנית אנחנו יודעים להדפיס בגדלים שמעט מאוד שחקנים מדפיסים בהם, תוצרים של 1.5 מטר גובה על 1.5 מטר רוחב ו-1.2 מטר עומק., שלישית, אנו יודעים להדפיס באמצעות חומרים בעלי תכונות מכניות מאוד חזקות, ולייצר חלקים מחומרים מרוכבים ובאמצעותם להדפיס תבניות וכלי עזר".
מיזוגים ורכישות או הנפקה נוספת על הפרק?
"אנחנו מאוד מאמינים בצמיחה אורגנית, להבדיל מחברות מדפסות התלת מימד בשוק בארץ ובחו"ל שרוכשות ומתמזגות, אנחנו כרגע לא מתעסקים בזה, וממשיכים קדימה עם כספי המוסדיים שגייסנו בהנפקה ועם האמון שקיבלנו מהם. כרגע מסתפקים בזה. כמו כן לחברה שווי מזומנים וניירות ערך סחירים על סך של כ-46 מיליון דולר".
- וואן מתרחבת בתחום ניהול הידע: רוכשת את פרקטי-פרוג'קט
- חלל תקשורת מאריכה הסכם בהיקף של מעל 10 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
אתם ממשיכים להעמיק את ההפסד - 11.5 מיליון דולר בסוף 2021 לעומת כ-5.4 מיליון דולר ב2020. מתי תגיעו לאיזון?
- 1.רק מזומן 11/04/2022 17:30הגב לתגובה זואקזיט בהפסדים

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 108.44% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.59% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

דמרי רצה להישאר במדד ת״א 35 - וקיבל ירידה של 5%
המוסדיים שנכנסו דרך ההנפקה הפרטית מימשו את אחזקותיהם לאחר עליות חדות בסקטור, ומניית דמרי נופלת
בעוד שמרבית מניות הנדל״ן ממשיכות במומנטום החיובי של השבועות האחרונים, מנייתה של חברת דמרי דמרי -4.99% העוסקת בבנייה למגורים, ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב דווקא בולטת בכיוון ההפוך - ויורדת בכ-5.4%. הסיבה המרכזית נעוצה במהלך שביצעה החברה עצמה: הנפקה פרטית למוסדיים שנועדה לקדם את השמירה על מקומה במדד ת״א 35 היוקרתי. אלא שהמהלך, שבזמנו נראה כהזדמנות אסטרטגית לשיפור סחירות ושדרוג מעמד, הפך בפועל למלכודת קצרת טווח. כשהגופים המוסדיים שביצעו את הרכישה מימשו במהירות את המניות ברווח נאה, והפעילו לחץ מכירתי על השוק.
למעשה, דמרי הורידה במסגרת המהלך את מחיר המימוש של כתבי האופציה שהיו בידי המוסדיים - מה שנתפס כ״מתנה״ שאפשרה להם להיכנס במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק באותה עת. בשוק מסבירים כי אותם גופים כלל לא תכננו להחזיק במניה לטווח ארוך, אלא לנצל את העליות האחרונות בענף הנדל״ן כדי לגזור רווח מהיר. התוצאה: מניה שנועדה ליהנות ממעמד של מדד דגל, מוצאת עצמה דווקא תחת לחץ מכירות חריג בהיקף מסחר גדול.
כתבנו על "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35.
שיקול טכני
מאחורי ההנפקה הפרטית עמד שיקול טכני-שיווקי מובהק: שמירה על משקל השוק הנדרש להישארות במדד ת״א 35, מדד הדגל של הבורסה בתל אביב. חברת דמרי, שהפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הנדל״ן הבולטות בענף בישראל, ביקשה להגדיל את סחירות מניותיה ולהבטיח את מקומה בין החברות הגדולות בבורסה. לצורך כך נדרשה להגדיל את החזקות הציבור - ולכן פנתה לגופים מוסדיים בהנפקה מהירה ובתנאים מועדפים.
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שהשוק, כמו תמיד, פועל לפי תמריצים. המוסדיים, שזיהו הזדמנות ארביטראז' קצרה בין מחיר ההקצאה למחיר השוק, רכשו את המניות אך לא מתוך אמונה ארוכת טווח בחברה, אלא מתוך שיקול של רווח מהיר. כעת, לאחר העליות החדות שנרשמו בחודשים האחרונים במניות הנדל״ן ובפרט במניית דמרי, הם בחרו לממש חלק ניכר מהחזקותיהם ולסגור את הפוזיציה. המהלך הזה הפעיל לחץ מיידי על המניה, שירדה כאמור בלמעלה מ-5%.