הערת מערכת:

סיפרנו לכם על ההנפקה המנופחת של נאייקס. בוול סטריט היו מגלגלים אותה מכל המדרגות. תראו מה קורה בה בפועל מאז ההנפקה:

"תוכנית הייצוב" מוכרת לרובנו משיעורי כלכלת ישראל, כתוכנית שנלחמה בהצלחה באינפלציה המשתוללת שפקדה את ישראל בשנות ה-80. באחרונה, מתחת לרדאר, החלה לפעול בבורסה המקומית, תוכנית ייצוב מסוג אחר.

ב-2012 אושרה בוועדת הכספים של הכנסת תקנה חדשה לחוק ני"ע - תקנות ייצוב מחירים. מדובר בסט כללים, המאפשרים לחתם של הנפקה מסוימת, להתערב במסחר של המניה החדשה, למשך 30 ימי מסחר הראשונים שלה. הרציונל של התקנות מבחינת הרשות לני"ע, הוא לסייע למשקיע הפשוט, הנסמך על הערך הכלכלי שקבע החתם. מדובר באימוץ דפוס פעילות שנהוג בארה"ב, שם יש דגש רב על ביצועי המניה המונפקת בסמוך להנפקה. המשקיעים הישראלים תמיד קינאו במשקיעים שבארה"ב, שם זינוקים בשערי מניות חדשות אינם נחשבים אירוע מיוחד.

התיקון נשאר קרוב לעשור במגירה ללא שימוש. לאחרונה זיהתה מחלקת המחקר שלנו שימוש ראשון בתיקון לחוק זה ומייד לאחריו שימושים נוספים. זה התחיל בהנפקת מקס סטוק בספטמבר 2020 ובא לידי ביטוי באופן משמעותי בחברת נאייקס שהונפקה במרץ 2021.

• נאייקס מגייסת 566 מיליון שקל ומרחיבה את פעילות טעינת הרכבים החשמליים
• נאייקס מציגה צמיחה בשורה העליונה והתחתונה - מה המכפיל שלה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כיצד הרשות לני"ע מגדירה ייצוב? ומתי הוא מותר?

לפי הרשות לני"ע, הכוונה בייצוב היא לפעולות רכישה ומכירה של ני"ע, בסמוך להנפקה לשם מניעה או האטה של ירידה במחירו.

ההגדרה הזו גם מתאימה להשפעה בדרכי תרמית על מחיר ניירות הערך, ולהתערבות אסורה במסחר, אשר ניתן היה להשית בגינה סנקציה פלילית. עם זאת, קובעת הרשות שתחת התנאים שהיא קבעה ופירטה בתקנות, מדובר יהיה בפעילות חוקית.

לא נתייחס לכל הסעיפים ונתרכז באלו שיכולים להביא למשקיעים תועלת. כמו שכתבנו, מדובר בפעילות שיכול לבצע החתם שאינו בעל עניין ובתוך 30 יום מהגשת ההזמנות בהנפקה. החתם הרוכש מחויב לרכוש במחירים של העסקה האחרונה או מחיר ההנפקה, הנמוך מבניהם, ובשפת הסוחרים "לא נותן לנייר לרדת".

הדבר המעניין בתקנה החדשה הוא, שהמייצב צריך לתת גילוי מידי של כל הפקודות שהעביר, בין אם בוצעו ובין אם לא, ואת הדוח המלא של ביצועי הפעילות בנייר.

פעילות הייצוב בפועל

בהנפקת מקס סטוק -5.43%  פעילות הייצוב הייתה מינורית. החתם הזר, ג'פריס, בחר להכניס למסחר הפתיחה, הוראת קניה ענקית של 1.5 מיליון מניות בשער ההנפקה 12 שקל. סוחרים, שניתן להניח שרובם לא היו מודעים לפעילות הייצוב, שראו קונה ב 18 מיליון שקל בספר הפקודות הבינו שיש "לוויתן" שמחפש לבלוע סחורה. לא פלא שנוצר באזז סביב ההנפקה ותוך חודש נרשמו רווחים יפים, אמריקה סטייל, החתם הזר סימן וי על ההנפקה וההתנעה.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

בהנפקת נאייקס -1.6% בחודש מאי, התחולל סיפור מרתק. נאייקס, למי שלא מכיר, היא חברת פינטק המוכרת בעיקר כיצרנית של אמצעי התשלום במכונות משקה. החברה הונפקה לפי שווי של כ-3.5 מיליארד שקל, גם במקרה זה חתם זר, שוב ג'פריז. בהנפקה הונפקו ונמכרו, בהצעת מכר לציבור, כ-75 מיליון מניות בשער של  1,050 אג' למניה. מדובר בהיקף יחסית גבוה של 670 מיליון שקל, במקרה זה, ג'פריז, נאלץ להזיע. מאחר שכל הפעולות שלו דווחו פומבית, לא ניתן שלא להשתאות על חלקו במסחר במניה:

ניתן לראות שמיום המסחר הראשון פועל החתם, באופן אינטנסיבי כדי לתמוך במחיר המניה. על אף שרכש כ 9.5 מיליון מניות מתוך ה-75 מיליון מניות שהופקו (כ-13% מההנפקה)  המחיר עדיין ירד. עוד מדהים לגלות שג'פריז היה אחראי ל94% מנפח המסחר בתאריך 1.6.2021 .

הנפקה באמצעות חתם זר נחשבת לנדירה בחברות המונפקות בתל אביב. בדרך כלל יהיה מדובר בחברות בעלות שווי שוק גבוה. חתמים זרים, מצד אחד גובים עמלות יקרות יותר, אך מצד שני, מביאים איתם משקיעים זרים שרוכשים את המניה. הגדלת כמות הקונים, תומכת בשווי שוק אופטימי יותר של החברה ולכן יש היגיון עסקי בבחירתם.

בדוגמאות שהבאנו, ג'פריז קיבל עמלות חיתום דומות בהנפקות של מקס סטוקס ובנאייקס של כ 25 מיליון שקל. מדובר בעמלות הנחשבות לכפולות מאלו שגובים החתמים המקומיים. יש לזכור, שלפעמים שוק ההון המקומי לא מסוגל לייצר ביקושים מספקים לחברות כמו מקס סטוק, שהונפקה לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל ונאייקס שהונפקה לפי שווי הגבוה מ 3 מיליארד שקל.

זווית הראיה של המשקיע המקומי

ראשית כדאי להכיר את הדינמיקה של המשקיעים האמריקאים שבאים להרוויח כסף בהנפקה בימים הראשונים ו"אחרי המבול". על המשקיע המקומי לחפש האם בהנפקה בה הוא מתעניין, צפוי לפעול מייצב. על הימצאותו של מייצב, ניתן לקרוא בתשקיף ההנפקה, שכן המידע הזה פומבי. כמו שאמרנו, ככל שהחברה המונפקת היא חברה גדולה וככל שמזהים בספר הפקודות, התנהגות מוזרה של קונה שבאופן מוזר לא מנסה להסוות את עניינו בנייר, החשוד המיידי הוא מייצב.

בשורה התחתונה

אם נשים את עצמנו בנעליו של החתם הזר, נבין, שהתסריט המיטבי שלו, הוא להשפיע לחיוב על המניה המונפקת ב-30 הימים הראשונים. בזמן זה עליו להוציא את משקיעיו ברווח ולגזור בעצמו את העמלה השמנה. ככל שהדברים לא יעבדו כמתוכנן, כמו במקרה של נאייקס, ישתדל החתם להוציא את משקיעיו באיזון, תוך אובדן חלקי מהעמלה שגבה, שכן פעילות המסחר בנאייקס, יצרה עבורו הפסדי מסחר.

זיהוי מראש של הנפקות בהן יפעל מייצב, תאפשר למשקיע המקומי, שינוי אסטרטגי ביעדי ההשקעה שלו. ככל שההנפקה מתחילה בעליות, יהיה כדאי לחפש הזדמנות מימוש בתוך ה-30 ימים. ככל שהמניה המונפקת מתחילה לקרטע, יהיה כדאי לממש ולא להסתנוור מהקונה הגדול, שיושב בספר הפקודות.

לקריאה נוספת: 

> נאייקס צמחה ב-26% אך ההפסד הוכפל; ה-EBITDA צנח

> נאייקס הנפיקה ב-1 מיליארד ד' בת"א; בוול סטריט היא לא היתה מצליחה 

> חברת הפינטק נאייקס תגייס 150 מיליון ד' בהנפקה ראשונית

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.