דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס
צילום: יח"צ

אופל בלאנס תציע משכנתאות: דירוג האשראי של הלווים לא יהווה תנאי סף

חברת האשראי הפועלת מול עסקים נכנסת לתחום המשכנתאות. לפי החברה, בשונה מהבנקים, יוכלו לספק הלוואות כנגד שעבוד על קרקע כבטוחה, גם ללווים בדירוג אשראי נמוך - לצד הסיכוי לקלוט לווים טובים שנפלו בין הכסאות נמצא הסיכון לשיעורי מימושים גבוהים משל הבנקים
איתי פת-יה | (1)

חברת האשראי החוץ בנקאי אופל בלאנס 0.73%  הפועלת בעיקר מול עסקים קטנים ובינוניים תתחיל להציע משכנתאות. הפעילות תרוכז אצל חברה בת חדש שיקימו באופל בשיתוף עם מרקורי פיננסים (50%-50%).

בחברה אומרים כי יספקו משכנתאות ופתרונות גם ללקוחות שנדחו על ידי הבנקים אולם "נמצאו כלווים איכותיים שיוכלו לשרת את החוב", וכי יוכלו לספק משכנתאות כנגד שעבוד על הקרקע שתשמש כבטוחה, ללא קשר לדירוג האשראי האישי של הלווה, מה שלטענתם יהווה יתרון על פני המערכת הבנקאית.

כלומר, אם כדי להמנע בכל מחיר מתרחיש של מימוש הבטוחה, בבנקים כיום מסתכלים על דירוג האשראי כתנאי סף לנטילת ההלוואה, באופל לא יהיו תלויים בו. בעוד שניתן לדמיין מקרים שדירוג האשראי אכן לא משקף ב-100% את יכולת הפירעון, ולווים עם דירוג נמוך שיכולים לעמוד בהחזר נופלים בין הכסאות (עליהם בונים באופל), קיים כמובן התרחיש שבו באופל ימצאו את עצמם ממשים בטוחות אחרי שנתנו אשראי ללווים בדירוג נמוך.

אופל מספקת שירותי ניכיון צ'קים לעסקים ושכירים והשלמת הון עצמי כנגד בטוחות (הלוואת מזנין). היקף התיק של החברהבסוף 2020 היה כ-283 מיליון שקל. לחברה חמישה סניפים ובקרוב תפתח אחד שישי.

את 2020 סיימה החברה עם קיטון בהכנסות לסך של כ-57.5 מיליון שקל (66.3 מיליון שקל ב-2019) שמוסבר באופל בטיוב התיק והקשחת הליך החיתום בתקופת משבר הקורונה - צעד שמנגד סייע להוריד את ההפרשה להפסדי אשראי לסך של כ-4.9 מיליון שקל, כ-0.31% מסך עסקאות הניכיון של החברה אשר הסתכמו בכ-1.6 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 07/04/2021 11:56
    הגב לתגובה זו
    מחפשים מקומות עם תשואה נמוכה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%