גיל חובש, מנכ"ל פארמוקן, ודני גילרמן
צילום: יחצ

פארמוקן מדווחת על זינוק של 55% בהכנסות, אבל מה הרווח המייצג שלה?

גיל חובש, מנכ"ל פארמוקן: "אנו צופים כי ההסכם שלנו עם חברת בזלת יתרום לפחות 30 מיליון שקל להכנסות בשנה הבאה"; הרווח החשבונאי במחצית (לא הוצאות חד פעמיות) - 8.6 מיליון שקל, הרווח בנטרול שינויים בנכס ביולוגי - 3.8 מיליון שקל 
גלעד מנדל | (1)

חברת פארמוקן  מדווחת על הכנסות של 13.9 מיליון שקל במחצית, עלייה של 55% לעומת הכנסות של 8.9 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד, הרווח הגולמי המייצג בנטרול תשלום מבוסס מניות שניתן לעובדי אופרציית הגידול עומד על 10.3 מיליון שקל.

שיעור הרווח הגולמי של החברה עמד במחצית על 74%. מדובר על שיעור רווח גולמי שהוא ללא ספק מרשים. לחברה יש פיילוט של גידול קנאביס לא בחממה אלא בתוך מעבדה מתרביות רקמה, היא הצליחה כבר לגדל צמח מלא בשיטה הזו וכיום היא בודקת האם יש לדבר היתכנות מסחרית. היתרון של הגידול במעבדה הינו היכולת להגיע להדירות רבה של החומרים הפעילים אף יותר מגידולי INDOOR.

מהו הרווח הנקי המייצג? פה אנחנו מתחילים להסתבך...

הרווח הנקי של החברה בנטרול הוצאות שאינן תזרימיות של תשלום מבוסס מניות לעובדי אופרציית הגידול בסך של 1.4 מיליון שקל וכן בנטרול הוצאות של תשלום מבוסס מניות להנהלה בסך של 2.4 מיליון שקל עומד על לכאורה 7.8 מיליון שקל במחצית. כלומר, לפי הנתון הנאמר לעיל החברה נסחרת במכפיל של 8.6 על הרווח בלבד כשעוד מדובר בחברה שצומחת בקצב מסחרר.

אבל הדבר מסובך קצת יותר, החברה רשמה רווח כולל של 5.2 מיליון שקל משינויים בשווי של נכס ביולוגי שזה בעצם אומר שהחברה גידלה תוצרת ועכשיו היא מעריכה את השווי שלה ביותר. ממה זה קורה? בין היתר ממעבר מהאסדרה הישנה אל האסדרה החדשה שבה המוצרים נמכרים במחיר יקר יותר ועל כן החברה מעריכה למעלה את שווי הקנאביס שהיא מגדלת. 

ניתן לטעון ולומר שזה לא מייצג וצריך לנטרל - המחיר של המוצרים עולה, המחיר יורד וזה לא תלוי בחברה. ולכן, הרווח שנובע מהשערוך צריך להיות מנוטרל.

אם מנטרלים את הרווח הביולוגי - 5.2 מיליון שקל ומוסיפים 1.2 מיליון שקל מס שהחברה שילמה על הנכס הביולוגי, הרווח נמוך משמעותית מהרווח הנקי בנטרול הוצאות המבוססות על תשלומי מניות ועומד על כ-3.8 מיליון שקל. ומכאן שהחברה נסחרת במכפיל של 17.6 על הרווח המתואם; הבדל גדול מאוד ועל כן כל משקיע צריך לחשוב מה לדעתו הנתון המייצג, כאשר בכל מצב חשוב להדגי שכי מדובר בחברה צומחת בהכנסות (55% בשנה) ועם ההסכם עם בזלת היא צפויה להמשיך את הצמיחה.   

גיל חובש, בעל השליטה ומנכ"ל פארמוקן: "פארמוקן ממשיכה להפגין צמיחה משמעותית בשוק הקנאביס הרפואי הן בשורה העליונה והן בתחתונה. אנו בטוחים כי איכות המוצרים הגבוה ורמת השירות למטופלנו, מסייעת לפארמוקן לשמר את לקוחותיה ולהגדיל את היקף המכירות. החברה משיקה בימים אלה זנים איכותיים חדשים ובמקביל השלימה 40% משתילת השתילים והייחורים בחוות עין חצבה שתסייע לנו להכפיל את היקף התוצרת לכ-7 טון קנאביס רפואי בשנה. אנו צופים כי ההסכם המשותף עם חברת בזלת וחוות עין חצבה יתרום לפחות 30 מיליון ש"ח להכנסות החברה בשנה הבאה וכי נהיה ערוכים להגדלה נוספת של התוצרת ככל שיתקבל אישור ייצוא."

"אנו ממשיכים לשים דגש על מימוש פוטנציאל המחקר והפיתוח לתחום הפארמה, בהתקשרויות עם גופי מחקר מובילים ובכללם מעבדת הטכניון בראשותו של פרופ' דדי מאירי להתוויות של טרשת נפוצה והפרעות שינה ולאחר שבשבוע שעבר דיווחנו על התקשרות עם מכון שמיר למחקרים ראשונים אשר יבחנו את היכולות הטיפוליות של פיטריות פסילוסיבה בשילוב עם קנבינואידים למחלות הגיל השלישי ולמיגור חיידקים אשר עשויים לייצר תחליף טיבעי לאנטיביוטיקה. אנו ממשיכים לפעול לקידום מכירות ראשונות של מוצרינו באוסטרליה ובסין עם שותפתנו האוסטרלית ומצפים לתחילת ייצור המוצרים ברבעון הרביעי השנה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליאור שגב 23/08/2020 14:30
    הגב לתגובה זו
    מבחינת איכות חומר וחשיבה רוחבית על מוצרים
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?