הנתונים מתחילים לזרום - ירידה של 60% ברכישות רכבים חדשים
בחודש מארס 2020 נרשם יבוא כלי רכב (פרטיים) בהיקף של 28,570 לעומת 71,588 כלי רכב במארס 2019, ירידה בשיעור של 60.1%. יבוא רכב מסחרי הסתכם ב-1,051 כלי רכב לעומת 1,462 כלי רכב במרץ 2019, ירידה של 28.1%. הירידה ביבוא כלי רכב נוסעים ומסחרי נובעת מיבוא גבוה במיוחד במארס 2019 ערב צמצום עדכון נוסחת מיסוי ירוק שנכנס לתוקף החל מה-1.4.19.
גם היבוא של כלי רכב במארס 2020 היה גבוה מהרגיל, אך לא באותם היקפים. הסיבה לכך הנה הנחיה שניתנה לפינוי מחסני רישוי בנמלים לצורך קליטת סחורות חיוניות במצב חירום. כנגד שחרור מוגבר זה, יבוא כלי רכב היברידיים ממשיך להיות נמוך מאוד כתוצאה מהקדמת היבוא בדצמבר 2019 טרם העלאת מס הקניה על רכב היברידי.
הירידה הכוללת ביבוא רכבים קשורה גם למשבר הקורונה, אם כי ההשפעה הגדולה עוד צפויה בחודש אפריל. כמו כן, נראה שגם אחרי היציאה מהמשבר רכישות של רכבים חדשים יצטמצמו בהמשך למשבר הכלכלי, הגידול באבטלה והירידה בצריכה. החברות הבורסאיות שיסבלו מכך - דלק רכב 0% שמייבאת את דגמי מאזדה פורד ו-BMW וחברת קרסושמייבאת את ניסאן ורנו.
בחודשים ינואר-מארס 2020 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-60,017 לעומת 115,164 בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 47.9%. יבוא כלי רכב מסחרי ירד ב-28.2% בתקופה זו והגיע להיקף של - 2,375.
- ככה קרטל הרכב עובד עלינו; 9 שנים לרפורמה: אין תחרות, הרווחיות חריגה
- ביזארי: תאונה בין שני כלי רכב אוטונומיים בלוס אנג'לס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 16.יוסי 10/04/2020 00:09הגב לתגובה זונבואה שהתגשמה חזירות חזירות גוררת נפילה מגובה רב
- 15.לפחפת 50 חוז (ל"ת)יגיע.עשירים יפסדו.על 09/04/2020 22:09הגב לתגובה זו
- 14.יגיע.עשירים יפסדו.על 09/04/2020 22:06הגב לתגובה זוי
- 13.רז 09/04/2020 19:56הגב לתגובה זומצוין .שיפסידו קצת ו שיורידו מחירים
- 12.מומו 09/04/2020 18:26הגב לתגובה זושהולך לקופת האוצר הריקה.
- 11.א.א 09/04/2020 15:40הגב לתגובה זוממש מסכנים רכב שולח להם 8000 דולר מוכרים לנו ב 40000 דולר כואב לי הלב עליהם
- 10.עידן 09/04/2020 15:07הגב לתגובה זויש לנו שני רכבים במשפחה. אם יאפשרו לעבוד יותר מהבית, נרד לרכב אחד. באמת לא צריך.
- 9.אבי 09/04/2020 13:40הגב לתגובה זושיתפוצץ הכל הגיע הזמן לריסט גם הדירות שייפול הכל נמאס מיוקר המחיה בארץ גם ישן גם יקר בחו''ל חדש וזול
- 8.מיכל 09/04/2020 11:19הגב לתגובה זושיורידו מחירים
- 7.שוקה 08/04/2020 15:29הגב לתגובה זויעדיפו לקנות יד ראשונה כחדשה.עד 3 שנים על הכביש.
- 6.אלכסנדר הגדול 08/04/2020 13:30הגב לתגובה זוהמשבר יעשה שינוי ויפתח את השוק לעודף הרכבים שיש לדילרים הגדולים בחו'ל. סוכנויות עצמאיות ינתקו עצמן מחויבות ליבואן כזה או אחר ויהפכו להיות סופר מרקטים לצרכן.חברות הליסינג יחזרו להיות חברות השכרה.
- 5.שמש 08/04/2020 12:59הגב לתגובה זותהיה ירידת מחירים של לפחות חמישה עשר אחוז
- 4.ירידה מתונה ? 08/04/2020 12:50הגב לתגובה זואין עבודה יש אבטלה. שנה קשה למשק.
- אין אבדה קשה קשה.... (ל"ת)לובה 09/04/2020 18:54הגב לתגובה זו
- 3.מעולה... הוזלה ברקע... אני אוהב הוזלות (ל"ת)חתול שמיל 08/04/2020 12:47הגב לתגובה זו
- 2.אלמוג 08/04/2020 12:38הגב לתגובה זותהיה ירידה של עשרים אחוזים במחירי הרכב החדשים
- 1.פנחס 08/04/2020 11:04הגב לתגובה זולפרטיים יצא עם ידו על העליונה מהמשבר, הייתי אפילו פותח אתר יעודי ומוכר באינטרנט בנחה של 20% מה זנ משנה למי למכור? ליסינגים ממילא לא יקנו כלום בחצי שנה הבאה, וכרגע לפחות אפשר לתרץ הורדת מחירים בעקבות הקורונה כמשהו שלא יחזור, מי שיש לו מלאי מעיף אותו בשבוע ומרוויח יותר ממכירה לליסינג כי יש חברות שמוכרות להם גם בהנחה של 25%
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
