מאזדה רכב
צילום: Istock
משבר הקורונה

הנתונים מתחילים לזרום - ירידה של 60% ברכישות רכבים חדשים

יבואניות הרכב נפגעו מירידה ביבוא רכבים בחודש מארס, אבל החודשים הבאים צפויים להיות חלשים עוד יותר - גם דלק רכב וקרסו מוטורס, הנסחרות בבורסה, ייפגעו
ערן סוקול | (17)

בחודש מארס 2020 נרשם יבוא כלי רכב (פרטיים) בהיקף של 28,570 לעומת 71,588 כלי רכב במארס 2019, ירידה בשיעור של 60.1%. יבוא רכב מסחרי הסתכם ב-1,051 כלי רכב לעומת 1,462 כלי רכב במרץ 2019, ירידה של 28.1%. הירידה ביבוא כלי רכב נוסעים ומסחרי נובעת מיבוא גבוה במיוחד במארס 2019 ערב צמצום עדכון נוסחת מיסוי ירוק שנכנס לתוקף החל מה-1.4.19.

גם היבוא של כלי רכב במארס 2020 היה גבוה מהרגיל, אך לא באותם היקפים. הסיבה לכך הנה הנחיה שניתנה לפינוי מחסני רישוי בנמלים לצורך קליטת סחורות חיוניות במצב חירום. כנגד שחרור מוגבר זה, יבוא כלי רכב היברידיים ממשיך להיות נמוך מאוד כתוצאה מהקדמת היבוא בדצמבר 2019 טרם העלאת מס הקניה על רכב היברידי.

הירידה הכוללת ביבוא רכבים קשורה גם למשבר הקורונה, אם כי ההשפעה הגדולה עוד צפויה בחודש אפריל. כמו כן, נראה שגם אחרי היציאה מהמשבר רכישות של רכבים חדשים יצטמצמו בהמשך למשבר הכלכלי, הגידול באבטלה והירידה בצריכה. החברות הבורסאיות שיסבלו מכך - דלק רכב 1.49% שמייבאת את דגמי מאזדה פורד ו-BMW וחברת קרסושמייבאת את ניסאן ורנו.

בחודשים ינואר-מארס 2020 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-60,017 לעומת 115,164 בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 47.9%. יבוא כלי רכב מסחרי ירד ב-28.2% בתקופה זו והגיע להיקף של - 2,375. 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    יוסי 10/04/2020 00:09
    הגב לתגובה זו
    נבואה שהתגשמה חזירות חזירות גוררת נפילה מגובה רב
  • 15.
    לפחפת 50 חוז (ל"ת)
    יגיע.עשירים יפסדו.על 09/04/2020 22:09
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    יגיע.עשירים יפסדו.על 09/04/2020 22:06
    הגב לתגובה זו
    י
  • 13.
    רז 09/04/2020 19:56
    הגב לתגובה זו
    מצוין .שיפסידו קצת ו שיורידו מחירים
  • 12.
    מומו 09/04/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
    שהולך לקופת האוצר הריקה.
  • 11.
    א.א 09/04/2020 15:40
    הגב לתגובה זו
    ממש מסכנים רכב שולח להם 8000 דולר מוכרים לנו ב 40000 דולר כואב לי הלב עליהם
  • 10.
    עידן 09/04/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
    יש לנו שני רכבים במשפחה. אם יאפשרו לעבוד יותר מהבית, נרד לרכב אחד. באמת לא צריך.
  • 9.
    אבי 09/04/2020 13:40
    הגב לתגובה זו
    שיתפוצץ הכל הגיע הזמן לריסט גם הדירות שייפול הכל נמאס מיוקר המחיה בארץ גם ישן גם יקר בחו''ל חדש וזול
  • 8.
    מיכל 09/04/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
    שיורידו מחירים
  • 7.
    שוקה 08/04/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    יעדיפו לקנות יד ראשונה כחדשה.עד 3 שנים על הכביש.
  • 6.
    אלכסנדר הגדול 08/04/2020 13:30
    הגב לתגובה זו
    המשבר יעשה שינוי ויפתח את השוק לעודף הרכבים שיש לדילרים הגדולים בחו'ל. סוכנויות עצמאיות ינתקו עצמן מחויבות ליבואן כזה או אחר ויהפכו להיות סופר מרקטים לצרכן.חברות הליסינג יחזרו להיות חברות השכרה.
  • 5.
    שמש 08/04/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    תהיה ירידת מחירים של לפחות חמישה עשר אחוז
  • 4.
    ירידה מתונה ? 08/04/2020 12:50
    הגב לתגובה זו
    אין עבודה יש אבטלה. שנה קשה למשק.
  • אין אבדה קשה קשה.... (ל"ת)
    לובה 09/04/2020 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעולה... הוזלה ברקע... אני אוהב הוזלות (ל"ת)
    חתול שמיל 08/04/2020 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלמוג 08/04/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    תהיה ירידה של עשרים אחוזים במחירי הרכב החדשים
  • 1.
    פנחס 08/04/2020 11:04
    הגב לתגובה זו
    לפרטיים יצא עם ידו על העליונה מהמשבר, הייתי אפילו פותח אתר יעודי ומוכר באינטרנט בנחה של 20% מה זנ משנה למי למכור? ליסינגים ממילא לא יקנו כלום בחצי שנה הבאה, וכרגע לפחות אפשר לתרץ הורדת מחירים בעקבות הקורונה כמשהו שלא יחזור, מי שיש לו מלאי מעיף אותו בשבוע ומרוויח יותר ממכירה לליסינג כי יש חברות שמוכרות להם גם בהנחה של 25%
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.