מיכה אבני פנינסולה
צילום: יח"צ

פנינסולה - כל הדרך משווי של 100 מיליון ל-800 מיליון שקל

תחום האשראי החוץ בנקאי לוהט - פנינסולה של מיטב דש גייסה אמש 250 מיליון שקל במחיר של 3.6 שקל - פרמיה של 6% ביחס לסגירה וכ-11% מעל מחיר המינימום; מי תהיה המנפיקה הבאה?

עמית נעם טל | (1)

חברת האשראי החוץ בנקאי פנינסולה 0.38%  שנשלטת על ידי מיטב דש, הודיעה על השלמת הנפקת מניות בהיקף של 251 מיליון שקל. החברה זכתה לביקושים בסך 440 מיליון שקל. מדובר על הנפקת ענק ביחס להיקף פעילותה ושוויה של פנינסולה שטרם הגיוס נסחרה בשווי של 550 מיליון שקל וכעת שוויה מסתכם בכ-800 מיליון שקל. 

פנינסולה שהוקמה ומנוהלת על ידי מיכה אבני היא שחקנית משמעותית בשוק האשראי לחברות. בשנים האחרונות גם נכנסה לתחום ניהול קרנות השקעה וחוב של כספי המדינה בחברות במשק. החברה צומחת במקביל לגידול בהיקף האשרי וקצב רווחיה מסתכם בכ-35 מיליון שקל בשנה, אם כי כעת החברה צפויה להגדיל את רווחיה בזכות ההון שישמש להלוואות נוספות. מעבר לכך, ההון הזה יאפשר לה לגייס חוב כך שהמקורות שלה לצורך מימון והלוואות לגופים עסקיים יגדלו משמעותית. 

ההצלחה של פנינסולה מגיעה אחרי עלייה של פי יותר מפי 3 במניה בשלוש השנים האחרונות. העלייה לצד גיוסים שהיו בדרך העלו את שוויה מכ-100 מיליון שקל לשווי הנוכחי - 800 מיליון שקל שמציב אותה בשורה אחת עם נאוי ואס אר אקורד. 

שחקניות נוספות בתחום הן אופל באלנס, שוהם וגיבוי החזקות שהגיעה לשווי בועתי ומאז הניתוח בביזפורטל איבדה מעל 30%. הההצלחה של התחום בבורסה קורצת למספר חברות פרטיות להיכנס לשוק בחודשים הקרובים - מימון ישיר צפויה לגייס בקרוב כאשר ההערכות המוקדמות היו לשווי של כ-1.3-1.4 מיליארד שקל, אך במקביל להתחממות הסקטור, הגיוס עשוי להיות לפי שווי של קרוב ל-2 מיליארד שקל

ע"פ ההודעה שפרסמה החברה, הוצעו לציבור כ-62 מיליון מניות בנות 0.1 ע.נ, ועוד 9.3 מיליון מניות רגילות. המחיר שנקבע בהנפקה עמד על 3.6 שקלים, גבוה מהמחיר הסגירה האחרון של המניה ודבר המעיד על הביקוש הרב בשוק. נציין כי המחיר ההתחלתי בהנפקה עמד על 3.23 שקל למניה. 

מוקדם יותר היום מסרה בעלת השליטה בחברה, מיטב דש, שהחזיקה ב-51.24% מהון המניות של החברה על כוונתה להציע הצעות לרכישת יחידות במסגרת המכרז לציבור. 

לקריאה נוספת: שוק האשראי החוץ בנקאי רותח: אופל בלאנס ופנינסולה המעניינות ביותר

בדו"חות האחרונים (רבעון השלישי של 2019) דיווחה החברה  על זינוק של כ-38% בהכנסות לרמה של 17.4 מיליון שקל וקפיצה של כ-46% ברווח הנקי לרמה של 8.8 מיליון שקל (לכתבה המלאה). 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גרף מניית החברה: מנצלת את הסנטימנט החיובי סביב הסקטור

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 23/01/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
אייל אלחינאי טריא
צילום: סטרוגו צילומים

טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים

לפי הודעת החברה, הכסף צפוי לזרום חזרה למשקיעים בפלטפורמת ה-P2P שלה


הדס ברטל |

חברת טריא (Tarya) מקבוצת לוזון, פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של כ-400 מיליוני שקלים, כאשר אותם היא מתכוונת להזרים חזרה למשקיעים בפלטפורמת ההשקעות המנוהלת על ידה. זאת באופן שיאפשר מענה ליתרת בקשות המשיכה, בתוספת תשואה, בתוך מספר שבועות. מדובר על מתן מענה ליתרת בקשות המשיכה שנותרו בפלטפורמה לאחר שבשנתיים האחרונות השיבה טריא למשקיעים כשני מיליארד שקלים בריבית מצטברת של כ- 220 מיליוני שקלים.  בטריא מציינים כי הכספים שיתקבלו בעסקה יאפשרו לה להשלים בתוך שבועות ספורים את המענה לכלל בקשות המשיכה הפתוחות בפלטפורמה (למעט הלוואות בפיגור, העומדות בממוצע רב שנתי על  כ 0.3% לשנה, ובהן תמשיך לנהל החברה את הליכי גבייה).

עם העברת יתרת תיק המשכנתאות, תסיים טריא את השקעותיה בהלוואות ארוכות טווח ותתמקד בהשקעות בנדל"ן איכותי למגורים בישראל לטווח קצר, כגון, קבוצות רכישה והלוואות גישור. המהלך יאפשר למשקיעי טריא ליהנות ממסלולים קצרים, מועד פרעון מוקדם, תשואה מותאמת לסביבת ריבית משתנה ותשואות גבוהות יותר. לפני כשנתיים  מספר חברות, ביניהן טריא, נקלעו לקושי משמעותי בהחזרת כספי המשקיעים שנוצר משילוב של עליית ריבית וגל משיכות מהקרן.

מטריא מוסרים כי למרות האתגרים בשוק ההשקעות האלטרנטיבי בשנים האחרונות, החברה הצליחה לאורך כל התקופה להשיב כספים למשקיעים באופן סדיר ובתשואות משמעותיות ,תוך שמירה על רציפות תפעולית מלאה וניהול סיכונים אחראי.

יו"ר טריא, עמוס לוזון: "טריא הוכיחה את עצמה כחברה אמינה, מקצועית ואיתנה גם בתנאים מאתגרים, והיום היא נכנסת לשלב חדש עם בסיס פיננסי חזק ואמון מחודש מצד המשקיעים".

עמוס לוזון
עמוס לוזון - קרדיט: קמליה

יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידייו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידי

רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?

יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר: " מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה"

מנדי הניג |

בכנס התאגידים ה-13 של הרשות לניירות ערך, שנערך היום, הציגו יו"ר הרשות עו"ד ספי זינגר, פרופ' אסף חמדני ומנהל מחלקת תאגידים אמיר הלמר את הבשורות המרכזיות הצפויות במסגרת המלצות "ועדת חמדני". ההמלצות, שיפורסמו בקרוב להערות הציבור, נועדו לשפר את איכות הגילוי של התאגידים הציבוריים למשקיעים, לצד הפחתת הנטל הרגולטורי על החברות. מדובר ברפורמה מקיפה שתשנה באופן מהותי את מבנה הדיווחים התקופתיים והמידע המיידי שמחויבים החברות לספק.

יו"ר הרשות לני"ע עו"ד ספי זינגר הסביר בכנס כי מאז פרסום דוח ועדת ברנע עברו יותר מ-25 שנה, והסביבה העסקית השתנתה בצורה משמעותית. מבני המימון השתכללו, נוספו פרקטיקות חדשות ודפוסי פעולה שלא היו קיימים בעבר, והרגולציה הנוכחית הפכה ללא עדכנית, "מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה, מבני המימון השתכללו ונוספו פרקטיקות ודפוסי פעולה שלא היו בעבר. הרגולציה "מזדקנת" ואגב כך סופחת אליה עודפים לאורך השנים. עודף מידע פוגע לא רק בחברות, שעליהן מוטלת רגולציה עודפת, אלא גם במשקיעים ובאנליסטים, שטובעים בים של נתונים שמקשים עליהם לברור את המוץ מהתבן. כמות אינה שוות ערך לאיכות, לפעמים להיפך. זאת המטרה שלשמה הוקמה הוועדה. למצוא מה חסר בדוחות אבל לא פחות מכך גם מה עודף ומיותר. זאת המחויבות שלנו כרגולטור להתאים את הרגולציה למציאות וכך גם קראנו לכנס הזה - מתקדמים לגילוי 2.0. במקום דוח הדירקטוריון, שהפך לרשימת מכולת של נושאים שמוזכרים בתקנות, יוצג דוח ההנהלה. מדובר בפרק ממוקד, מדויק וקצר, שישקף למשקיעים כיצד נראים ביצועי התאגיד וההתפתחויות הצפויות של התאגיד מנקודת המבט של ההנהלה, איך היא מסבירה אותם ומה חשוב בעיניה. הציפיה שלנו היא גם שההנהלה עצמה תכתוב אותו. זאת תהיה קפיצת מדרגה של ממש ביכולת המשקיעים להבין את 'אחרי הקלעים' של החברה".

המהלך המרכזי שממליצה הוועדה הוא החלפת דוח הדירקטוריון בדו"ח הנהלה קצר וממוקד. הדו"ח החדש יאפשר למשקיעים להבין את פעילות החברה מנקודת המבט של ההנהלה, כיצד מתקבלות החלטות, מהם מוקדי הסיכון וההזדמנות וכיצד מנוהלת החברה בפועל. הדו"ח יכלול פרקים מרכזיים: פרק תיאור עסקי מקוצר, המפרט מידע עובדתי וגורמי סיכון; פרק דוח הנהלה עם ניתוח והערכה ניהולית, תחזיות, KPI ונתוני Non GAAP; פרק מימון נפרד, המפרט את פעילות המימון של החברה; ופרק ממשל תאגידי, שאליו יועברו פריטים מדוח הדירקטוריון הקודם. הפרק "פרטים נוספים" יבוטל, ומידע שבו יפוזר בין הפרקים החדשים. מבנה זה נועד למקד את המשקיעים בליבה העסקית של החברה ולהפחית עומס מידע לא מהותי.

בעניין הדיווחים המיידיים, הוועדה ממליצה להאריך את פרק הזמן המקסימלי לפרסום דיווחים על אירועים מהותיים ב-24 שעות. כך, לדוגמה, אירוע שהתרחש ביום שלישי בשעה 16:00 - כיום מחויבת החברה לדווח עד יום רביעי ב-9:30; לפי ההמלצה, הדיווח יוכל להתפרסם עד יום חמישי ב-9:30. ההמלצה נועדה להבטיח דיווח מדויק ואמין תוך הפחתת טעויות והקלה על החברות, והיא כוללת גם חובת דיווח רק לאחר חתימה על הסכם מחייב ולא במהלך המשא ומתן, בדומה לנוהל המקובל בארצות הברית.

לצד המלצות ועדת חמדני, הרשות מתכננת ב-2026 צעדים נוספים לשיפור השקיפות ושדרוג שוק ההון המקומי. בין היתר, תתקדם רפורמת "חשבון ההשקעה", שתאגד את כל אפשרויות ההשקעה המפוקחות במקום אחד באופן שוויוני ופשוט, ותתבצע התאמה של שבוע המסחר בישראל לסטנדרטים בינלאומיים במטרה למשוך משקיעים זרים ולחזק את מעמדה של הבורסה בתל אביב בשווקים הגלובליים. עו"ד זינגר ציין כי ההתעניינות של משקיעים זרים בחברות ישראליות הולכת וגוברת, וכי הרשות מקדמת צעדים להקלת רישום כפול והבאת חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל לרישום בישראל.