צ'ק
צילום: istock
בועה

גיבוי אחזקות - אין גיבוי לשווי של 308 מיליון שקל; ככה נראית בועה

החברה שמתמחה במתן אשראי חוץ בנקאי הנפיקה בתחילת החודש, במסגרת הנפקה פרטית, לפי שווי של כ-70 מיליון שקל; מאז היא זינקה בכ-235% ועכשיו היא שווה 308 מיליון שקל - נחשו באיזה מכפיל רווח מדובר?
ערן סוקול | (9)

חברת גיבוי אחזקות 0% היא חברה נוספת הפועלת בתחום המימון החוץ בנקאי הלוהט. התחום הזה כבר כמה שנים נחשב לתחום הבא, אבל רק בשנה האחרונה, המשקיעים "גילו" את כל החברות, לרבות החברות הבינוניות והקטנות.

החברות הבולטות בו - נאוי, פנינסולה הן בתודעה של גופי ההשקעה כבר שנים, אבל השנה גילו שגם אס.אר אקורד מאוד מעניינת מבחינת תמחור ומנייתה זינקה, וכך גם לגבי האחרות - אופל באלנס ולאחרונה גם שוהם ביזנס. הפעילות הזו כמכלול תמשיך לצמוח, אבל יש חוסר איזון אבסורדי - יש חברות ויש חברות; יש הנהלות ויש הנהלות. לא כל חברה בתחום צריכה לעלות במאות אחוזים, לא כל פעילות היא זהב.

גיבוי אחזקות הרוויחה ברבעון השלישי פחות מ-400 אלף שקל, ואם נהיה מאוד נדיבים גם על רקע גיוס ההון (7 מיליון שקל תמורת 10% בתחילת ינואר) והגדלת האשראי שמיועד להלוואות, נראה שקצב הרווחים יעלה (הרבעון השלישי היה חריג כלפי מטה), ועדיין זה לא יהיה רווח שמגבה שווי של 308 מיליון שקל. הרווח ברבעונים הבאים, וזה עם אופטימיות לא קטנה, יהיה 1.5-2 מיליון שקל ברבעון. גם בתרחיש האופטימי הזה אנחנו מדברים על מכפיל רווח של 40. לנו זה נראה מוגזם.

חברת גיבוי אחזקות פרצה לתודעה בתחילת החודש, לאחר דיווח על השקעה של בית ההשקעות מור בחברת האשראי החוץ בנקאי. החברה דיווחה כי התקשרה בהסכם להקצאה פרטית של מניות עם מור השקעות 2.35%  ואינפין קפיטל, במסגרתה בית ההשקעות וחברת החיתום רכשו מניות וכתבי אופציה של החברה, תמורת כ-6.7 מיליון שקל בהקצאה המשקפת דיסקאונט אפקטיבי של כ-42% על מחיר השוק במועד הדיווח, אז נסחרה מניית גיבוי אחזקות לפי מחיר של 14.25 שקלים. מאז המניה זינקה בכ-235% ונסחרת כעת תמורת כ-48 שקלים.

התפתחות מחיר מניית גיבוי אחזקות מתחילת החודש - זינוק של 235%

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רון 21/01/2020 08:51
    הגב לתגובה זו
    שווי החברה לפי הנתונים כעשירית שהבועה להיום
  • 5.
    כילשון 21/01/2020 08:20
    הגב לתגובה זו
    גם היברות שכביכול נותנות אשראי שהבנק לא מספיק זריר לתת, שטויות. כל החברות האלו עוסקות באגח זבל. תשואה טובה בעת גאות, התאפסות במשבר. כל הבטוחות לא שוותכלום והערבים על השקים נעלמים.
  • 4.
    מחר ימשיך בעליות (ל"ת)
    דג 20/01/2020 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    וינטו 20/01/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
    מניה רק בתחילת דרכה עם יעד למניה מעל 100 שקל לפחות
  • נפשו ירחק (ל"ת)
    שומר 21/01/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
  • דני 20/01/2020 23:20
    הגב לתגובה זו
    ההון העצמי 1 מיליון והשווי שוק 128 אין דוחות זמינים .
  • 2.
    ואיפה הרשות??? (ל"ת)
    משה 20/01/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • אני פה (ל"ת)
    רשות 21/01/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האם משהו לא תקין?? (ל"ת)
    לבדיקת הרשות לניע 20/01/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.