אנלייט: החלו העבודות על פרויקט פיקאסו בשבדיה; יפיק 113 MW
חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנרגיה -1.2% הודיעה היום על הנעה מלאה של עבודות ההקמה של פרויקט הרוח Picasso בשבדיה, פרויקט בהספק כולל של כ-113 מגה-וואט, כולל הוצאת צוי תחילת עבודה מלאים לספקים המהותיים בפרויקט.
בהמשך להשלמת כל פעילויות הפיתוח וקבלת מלוא האישורים להקמתו של הפרויקט, לאחר שבוצעו בחודשים אחרונים עבודות הקמה מקדימות, ועל מנת לאפשר לוחות זמנים מהירים להקמת הפרויקט וקבלת עדיפות בייצור הטורבינות, החברה עוברת להנעה מלאה של עבודות ההקמה.
במסגרת זאת, חברת הפרויקט תעביר מקדמות לקבלנים ולספקים העיקריים בסך של כ-40 מיליון אירו, מתוך עלות פרויקט כוללת של כ-140 מיליון אירו. במקביל להנעת ההקמה של הפרויקט, החברה מדווחת כי היא מצויה במשא ומתן מתקדם למימון הפרויקט במתווה של מימון פרויקטאלי עם Hamburg Commercial Bank הגרמני וכן להתקשרות עם חברת תשתיות חשמל גרמנית גדולה בהסכם מסחרי למכירת חשמל במסגרתו החברה מעריכה כי תמכור כמחצית מייצור החשמל של הפרויקט לתקופה של 12 שנים.
להערכת החברה, הסגירה הפיננסית והחתימה יושלמו במהלך הרבעון הרביעי של 2019. כמו כן, החברה מעריכה כי עבודות ההקמה הפיזיות העיקריות תושלמנה עד לסוף שנת 2020 וכי ההפעלה המסחרית של הפרויקט תושלם עד למחצית 2021, בכפוף להתקדמות העבודה בשטח ואילוצי מזג האוויר.
- אנלייט: עלייה של 46% בהכנסות ו-33% ברווח הנקי - מעלה תחזית
- אנלייט השלימה מימון של 1.44 מיליארד דולר לפרויקט Snowflake A באריזונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, אנלייט הודיעה עוד כי התקבלו כל האישורים הנדרשים להפעלתו המסחרית המלאה של המתקן השני בפרויקט הסולארי Attila שבהונגריה. המתקן ייצר חשמל בהספק של כ-17 מגה-וואט.
- 1.בהצלחה (ל"ת)חג שמח 15/10/2019 10:04הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
