רוני חזקיהו
צילום: דוברות האוצר

מאמינים בנו: המדינה מגייסת 500 מיליון אירו באג"ח ל-50 שנה

בחגיגות ה-120 המדינה תחזיר את הכסף; הריבית - 2%. החשכ"ל רוני חזקיהו: "הגיוס הוא חלק מאסטרטגיית הארכת משך החיים הממוצע של אגרות חוב"
מורן ישעיהו | (11)

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, החליט על ביצוע הנפקה פרטית למשקיע מוסדי, קרן פנסיה מהגדולות והמובילות באירופה, בהיקף של 500 מיליון אירו לטווח של 50 שנה. מדובר בקרן אשר לא השקיעה בעבר באגרות החוב של מדינת ישראל.

בהנפקה זו מדינת ישראל נכנסת לראשונה לקבוצה מצומצמת של מדינות המנפיקות לטווחים ארוכים מאוד, כאשר עד כה הנפיקה לטווחים של עד 30 שנה. ההנפקה בוצעה בריבית קבועה באירו של 2%, המשקפת עלות נמוכה בהשוואה להנפקות ארוכות קודמות.

ההנפקה משדרת אמון בכלכלת ישראל ובכלל - המדינה תחזיר את החוב אחרי גיל 120. 

על פי הודעת האוצר, "דירוג האשראי של מדינת ישראל הביא לגידול בביקושי המשקיעים האיכותיים לחוב של ממשלת ישראל, ולראייה בינואר האחרון הממשלה ביצעה הנפקה ציבורית בהיקף של 2.5 מיליארד אירו". 

החתמים בהנפקה היו Barclays ו-Deutsche Bank אשר משמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.

שר האוצר משה כחלון: "חוזקה של כלכלת ישראל נבחנת באמון המשקיעים והמוסדות הפיננסים העולמיים בה. ההנפקה הזו היא הבעת אמון בכלכלת ישראל ובמשק הישראלי, אך יותר מכך, היא מבטאת את אמון העולם בכך שמדינת ישראל כאן כדי להישאר. אני מברך את אגף החשכ"ל על העבודה המקצועית והמסורה שהביאה להישג הזה".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הביקוש הגובר של המשקיעים המובילים בעולם להנפקות החוב הישראלי לטווח ארוך מסמל את האמון הרב בכלכלת ישראל ואת הגישה הנוחה של מדינת ישראל לשווקי ההון הבינלאומיים. ההנפקה לטווח זה נעשית כחלק מאסטרטגיית הארכת מח"מ החוב, המקבעת את הריבית הנמוכה לטווח ארוך".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אבי 27/06/2019 19:58
    הגב לתגובה זו
    זאת החלטה מצוינית להנפיק חוב של המדינה לטווח ארוך מאד ובריבית נמוכה ! כל מי שיכול היה עושה אותו דבר , אנחהו חיים בסביבת ריבית אפסית ואפילו שלילית שלא תמשיך ככה עוד עשרות דנים ...טוב לנצל את הריביות הנמוכות ולהאריך את המחמ של החוב,היה צריך להנפיק 2 מילארד !! אף אחד לא בטוח מה יהיה המצב כלכלי /ביטחוני בישראל בעוד 10 שנים ולכן טוב לנצל תקופה כזו לגייס כסף בזול ולסמן ארוך מאד !!!
  • 9.
    שסק 27/06/2019 14:24
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם יש הצמדה מלבד ה2% או שהכסף יישחק..
  • 8.
    רון 27/06/2019 12:42
    הגב לתגובה זו
    בשביל הזבל נתניהו
  • 7.
    בקושי מכסה את ....קניית 2 צוללות דולפין .....בגרמניה (ל"ת)
    יוסי 27/06/2019 12:37
    הגב לתגובה זו
  • ההנפקה נועדה לסגור חור של הבקשיש (ל"ת)
    לילי 27/06/2019 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בר דעת 27/06/2019 12:12
    הגב לתגובה זו
    פרט לכך שזו שיטה פסולה להעביר את הנטל לדורות הבאים או לשר האוצר בעוד 50 שנה, אני הייתי מעדיף (מנימוקים לא פטריוטים) לקנות אג"ח אמריקאי ממשלתי לטווח של 2-10 שנים בריבית דומה
  • 5.
    המטיף בשער 27/06/2019 11:43
    הגב לתגובה זו
    היום אג"ח ממשלתי של גרמני נסחר בתשואה של 0.3%- האג"ח של צרפת בתשואה של 0% ושל שאר מדינות גוש האירו מתקרבות לאפס!!! (תשואה לעשר שנים). צא ולמד שאם מדינה מסוימת שאין בה קטסטרופה כלכלית נותנת 2% אז צריכים לקפוץ על המציאה.
  • 4.
    גרוסמן 27/06/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    מה ההתלהבות חוץ מזה ש-50 שנה זה סןג של גימיק. מליסרון מגייסת סכומים כאלה תוך שעה בישראל. ובואו לא נשכח, שהריבית ל30 שנה על אגח גרמניה היא 0.3% בלבד. ול-50 שנה התשואה כבר לא משתנה. אז פרמיית הסיכון של ישראל היא 1.7% מול גרמניה, שהיא AAA. ובהקבלה לשוק המקומי, זו פרמיית הסיכון של נכסים ובניין ואפריקה ישראל נכסים, לדוגמא, מול אגח ממשלת ישראל.
  • 3.
    כאשר הריבית באירופה שלילית 2% זה חוסר אמון (ל"ת)
    לילי 27/06/2019 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אירופאי 27/06/2019 10:55
    הגב לתגובה זו
    בעולם של רביות שליליות, העולם צמא לאג"ח מדינה המונפק בדולר ואירו. על אחת כמה וכמה ממדינות צומחות ובעלי נתונים טובים כמו ישראל. מה השמחה הגדולה? למה לשלם 2% שישראל יכולה לשלם פחות מ 1% ?
  • 1.
    צבי 27/06/2019 10:45
    הגב לתגובה זו
    במקום לחיות עם מה שיש, או לנסות לצמצם הוצאות מעמיקים את בורות החוב והופכים אותם למכתשים. אבל על מה יש להתפלא מרגרט ת'אצ'ר כבר למדה אותנו שקומונסטים נדיבים מאוד כשמדובר בכספם של אחרים
צחי אבו
צילום: ארי נדלן
ראיון

צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"

על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״

צלי אהרון |

ארי נדל״ן ארי נדלן -0.51%  , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי. 

נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.

כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.

המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.

בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?