רוני חזקיהו
צילום: דוברות האוצר

מאמינים בנו: המדינה מגייסת 500 מיליון אירו באג"ח ל-50 שנה

בחגיגות ה-120 המדינה תחזיר את הכסף; הריבית - 2%. החשכ"ל רוני חזקיהו: "הגיוס הוא חלק מאסטרטגיית הארכת משך החיים הממוצע של אגרות חוב"
מורן ישעיהו | (11)

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, החליט על ביצוע הנפקה פרטית למשקיע מוסדי, קרן פנסיה מהגדולות והמובילות באירופה, בהיקף של 500 מיליון אירו לטווח של 50 שנה. מדובר בקרן אשר לא השקיעה בעבר באגרות החוב של מדינת ישראל.

בהנפקה זו מדינת ישראל נכנסת לראשונה לקבוצה מצומצמת של מדינות המנפיקות לטווחים ארוכים מאוד, כאשר עד כה הנפיקה לטווחים של עד 30 שנה. ההנפקה בוצעה בריבית קבועה באירו של 2%, המשקפת עלות נמוכה בהשוואה להנפקות ארוכות קודמות.

ההנפקה משדרת אמון בכלכלת ישראל ובכלל - המדינה תחזיר את החוב אחרי גיל 120. 

על פי הודעת האוצר, "דירוג האשראי של מדינת ישראל הביא לגידול בביקושי המשקיעים האיכותיים לחוב של ממשלת ישראל, ולראייה בינואר האחרון הממשלה ביצעה הנפקה ציבורית בהיקף של 2.5 מיליארד אירו". 

החתמים בהנפקה היו Barclays ו-Deutsche Bank אשר משמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.

שר האוצר משה כחלון: "חוזקה של כלכלת ישראל נבחנת באמון המשקיעים והמוסדות הפיננסים העולמיים בה. ההנפקה הזו היא הבעת אמון בכלכלת ישראל ובמשק הישראלי, אך יותר מכך, היא מבטאת את אמון העולם בכך שמדינת ישראל כאן כדי להישאר. אני מברך את אגף החשכ"ל על העבודה המקצועית והמסורה שהביאה להישג הזה".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הביקוש הגובר של המשקיעים המובילים בעולם להנפקות החוב הישראלי לטווח ארוך מסמל את האמון הרב בכלכלת ישראל ואת הגישה הנוחה של מדינת ישראל לשווקי ההון הבינלאומיים. ההנפקה לטווח זה נעשית כחלק מאסטרטגיית הארכת מח"מ החוב, המקבעת את הריבית הנמוכה לטווח ארוך".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אבי 27/06/2019 19:58
    הגב לתגובה זו
    זאת החלטה מצוינית להנפיק חוב של המדינה לטווח ארוך מאד ובריבית נמוכה ! כל מי שיכול היה עושה אותו דבר , אנחהו חיים בסביבת ריבית אפסית ואפילו שלילית שלא תמשיך ככה עוד עשרות דנים ...טוב לנצל את הריביות הנמוכות ולהאריך את המחמ של החוב,היה צריך להנפיק 2 מילארד !! אף אחד לא בטוח מה יהיה המצב כלכלי /ביטחוני בישראל בעוד 10 שנים ולכן טוב לנצל תקופה כזו לגייס כסף בזול ולסמן ארוך מאד !!!
  • 9.
    שסק 27/06/2019 14:24
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם יש הצמדה מלבד ה2% או שהכסף יישחק..
  • 8.
    רון 27/06/2019 12:42
    הגב לתגובה זו
    בשביל הזבל נתניהו
  • 7.
    בקושי מכסה את ....קניית 2 צוללות דולפין .....בגרמניה (ל"ת)
    יוסי 27/06/2019 12:37
    הגב לתגובה זו
  • ההנפקה נועדה לסגור חור של הבקשיש (ל"ת)
    לילי 27/06/2019 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בר דעת 27/06/2019 12:12
    הגב לתגובה זו
    פרט לכך שזו שיטה פסולה להעביר את הנטל לדורות הבאים או לשר האוצר בעוד 50 שנה, אני הייתי מעדיף (מנימוקים לא פטריוטים) לקנות אג"ח אמריקאי ממשלתי לטווח של 2-10 שנים בריבית דומה
  • 5.
    המטיף בשער 27/06/2019 11:43
    הגב לתגובה זו
    היום אג"ח ממשלתי של גרמני נסחר בתשואה של 0.3%- האג"ח של צרפת בתשואה של 0% ושל שאר מדינות גוש האירו מתקרבות לאפס!!! (תשואה לעשר שנים). צא ולמד שאם מדינה מסוימת שאין בה קטסטרופה כלכלית נותנת 2% אז צריכים לקפוץ על המציאה.
  • 4.
    גרוסמן 27/06/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    מה ההתלהבות חוץ מזה ש-50 שנה זה סןג של גימיק. מליסרון מגייסת סכומים כאלה תוך שעה בישראל. ובואו לא נשכח, שהריבית ל30 שנה על אגח גרמניה היא 0.3% בלבד. ול-50 שנה התשואה כבר לא משתנה. אז פרמיית הסיכון של ישראל היא 1.7% מול גרמניה, שהיא AAA. ובהקבלה לשוק המקומי, זו פרמיית הסיכון של נכסים ובניין ואפריקה ישראל נכסים, לדוגמא, מול אגח ממשלת ישראל.
  • 3.
    כאשר הריבית באירופה שלילית 2% זה חוסר אמון (ל"ת)
    לילי 27/06/2019 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אירופאי 27/06/2019 10:55
    הגב לתגובה זו
    בעולם של רביות שליליות, העולם צמא לאג"ח מדינה המונפק בדולר ואירו. על אחת כמה וכמה ממדינות צומחות ובעלי נתונים טובים כמו ישראל. מה השמחה הגדולה? למה לשלם 2% שישראל יכולה לשלם פחות מ 1% ?
  • 1.
    צבי 27/06/2019 10:45
    הגב לתגובה זו
    במקום לחיות עם מה שיש, או לנסות לצמצם הוצאות מעמיקים את בורות החוב והופכים אותם למכתשים. אבל על מה יש להתפלא מרגרט ת'אצ'ר כבר למדה אותנו שקומונסטים נדיבים מאוד כשמדובר בכספם של אחרים
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.