רוני חזקיהו
צילום: דוברות האוצר

מאמינים בנו: המדינה מגייסת 500 מיליון אירו באג"ח ל-50 שנה

בחגיגות ה-120 המדינה תחזיר את הכסף; הריבית - 2%. החשכ"ל רוני חזקיהו: "הגיוס הוא חלק מאסטרטגיית הארכת משך החיים הממוצע של אגרות חוב"
מורן ישעיהו | (11)

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, החליט על ביצוע הנפקה פרטית למשקיע מוסדי, קרן פנסיה מהגדולות והמובילות באירופה, בהיקף של 500 מיליון אירו לטווח של 50 שנה. מדובר בקרן אשר לא השקיעה בעבר באגרות החוב של מדינת ישראל.

בהנפקה זו מדינת ישראל נכנסת לראשונה לקבוצה מצומצמת של מדינות המנפיקות לטווחים ארוכים מאוד, כאשר עד כה הנפיקה לטווחים של עד 30 שנה. ההנפקה בוצעה בריבית קבועה באירו של 2%, המשקפת עלות נמוכה בהשוואה להנפקות ארוכות קודמות.

ההנפקה משדרת אמון בכלכלת ישראל ובכלל - המדינה תחזיר את החוב אחרי גיל 120. 

על פי הודעת האוצר, "דירוג האשראי של מדינת ישראל הביא לגידול בביקושי המשקיעים האיכותיים לחוב של ממשלת ישראל, ולראייה בינואר האחרון הממשלה ביצעה הנפקה ציבורית בהיקף של 2.5 מיליארד אירו". 

החתמים בהנפקה היו Barclays ו-Deutsche Bank אשר משמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.

שר האוצר משה כחלון: "חוזקה של כלכלת ישראל נבחנת באמון המשקיעים והמוסדות הפיננסים העולמיים בה. ההנפקה הזו היא הבעת אמון בכלכלת ישראל ובמשק הישראלי, אך יותר מכך, היא מבטאת את אמון העולם בכך שמדינת ישראל כאן כדי להישאר. אני מברך את אגף החשכ"ל על העבודה המקצועית והמסורה שהביאה להישג הזה".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הביקוש הגובר של המשקיעים המובילים בעולם להנפקות החוב הישראלי לטווח ארוך מסמל את האמון הרב בכלכלת ישראל ואת הגישה הנוחה של מדינת ישראל לשווקי ההון הבינלאומיים. ההנפקה לטווח זה נעשית כחלק מאסטרטגיית הארכת מח"מ החוב, המקבעת את הריבית הנמוכה לטווח ארוך".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אבי 27/06/2019 19:58
    הגב לתגובה זו
    זאת החלטה מצוינית להנפיק חוב של המדינה לטווח ארוך מאד ובריבית נמוכה ! כל מי שיכול היה עושה אותו דבר , אנחהו חיים בסביבת ריבית אפסית ואפילו שלילית שלא תמשיך ככה עוד עשרות דנים ...טוב לנצל את הריביות הנמוכות ולהאריך את המחמ של החוב,היה צריך להנפיק 2 מילארד !! אף אחד לא בטוח מה יהיה המצב כלכלי /ביטחוני בישראל בעוד 10 שנים ולכן טוב לנצל תקופה כזו לגייס כסף בזול ולסמן ארוך מאד !!!
  • 9.
    שסק 27/06/2019 14:24
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם יש הצמדה מלבד ה2% או שהכסף יישחק..
  • 8.
    רון 27/06/2019 12:42
    הגב לתגובה זו
    בשביל הזבל נתניהו
  • 7.
    בקושי מכסה את ....קניית 2 צוללות דולפין .....בגרמניה (ל"ת)
    יוסי 27/06/2019 12:37
    הגב לתגובה זו
  • ההנפקה נועדה לסגור חור של הבקשיש (ל"ת)
    לילי 27/06/2019 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בר דעת 27/06/2019 12:12
    הגב לתגובה זו
    פרט לכך שזו שיטה פסולה להעביר את הנטל לדורות הבאים או לשר האוצר בעוד 50 שנה, אני הייתי מעדיף (מנימוקים לא פטריוטים) לקנות אג"ח אמריקאי ממשלתי לטווח של 2-10 שנים בריבית דומה
  • 5.
    המטיף בשער 27/06/2019 11:43
    הגב לתגובה זו
    היום אג"ח ממשלתי של גרמני נסחר בתשואה של 0.3%- האג"ח של צרפת בתשואה של 0% ושל שאר מדינות גוש האירו מתקרבות לאפס!!! (תשואה לעשר שנים). צא ולמד שאם מדינה מסוימת שאין בה קטסטרופה כלכלית נותנת 2% אז צריכים לקפוץ על המציאה.
  • 4.
    גרוסמן 27/06/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    מה ההתלהבות חוץ מזה ש-50 שנה זה סןג של גימיק. מליסרון מגייסת סכומים כאלה תוך שעה בישראל. ובואו לא נשכח, שהריבית ל30 שנה על אגח גרמניה היא 0.3% בלבד. ול-50 שנה התשואה כבר לא משתנה. אז פרמיית הסיכון של ישראל היא 1.7% מול גרמניה, שהיא AAA. ובהקבלה לשוק המקומי, זו פרמיית הסיכון של נכסים ובניין ואפריקה ישראל נכסים, לדוגמא, מול אגח ממשלת ישראל.
  • 3.
    כאשר הריבית באירופה שלילית 2% זה חוסר אמון (ל"ת)
    לילי 27/06/2019 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אירופאי 27/06/2019 10:55
    הגב לתגובה זו
    בעולם של רביות שליליות, העולם צמא לאג"ח מדינה המונפק בדולר ואירו. על אחת כמה וכמה ממדינות צומחות ובעלי נתונים טובים כמו ישראל. מה השמחה הגדולה? למה לשלם 2% שישראל יכולה לשלם פחות מ 1% ?
  • 1.
    צבי 27/06/2019 10:45
    הגב לתגובה זו
    במקום לחיות עם מה שיש, או לנסות לצמצם הוצאות מעמיקים את בורות החוב והופכים אותם למכתשים. אבל על מה יש להתפלא מרגרט ת'אצ'ר כבר למדה אותנו שקומונסטים נדיבים מאוד כשמדובר בכספם של אחרים
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

בכל זאת, כל איזור יש לו את המאפיינים שלו - מי מעניין בארץ ומי בחו"ל?

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 


"JP מורגן JPMorgan Chase & Co  הוא דוגמה מצוינת. זה בנק שעשה מהפכה גדולה, עד כדי כך שאני כמעט מתייחס אליו כחברת טכנולוגיה. הם השקיעו מאוד בדיגיטל, שיפרו משמעותית את יחס היעילות, ואנחנו רואים את זה במספרים. כמובן שלהורדת ריבית יש השפעות שונות על בנקים שונים, תלוי במבנה ההון ובתמהיל הפעילות, אבל בארצות הברית יש גם הקלות רגולטוריות שתומכות בסקטור.

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

בישראל סקטור הבנקאות עשה מהלך גדול מאוד. זה סקטור שיודע להרוויח בהרבה מצבים. ברור שכשהריבית יורדת המרווחים משתנים, אבל אנחנו לא חושבים שהפגיעה תהיה דרמטית. ריבית נמוכה יותר תומכת בפעילות, במשכנתאות ובאשראי, כך שהתמהיל הכולל עדיין מעניין.