זו ההמלצה שמשגרים כלכלני לאומי בנוגע לתיק ההשקעות

כלכלני מערך הייעוץ בבנק לאומי משגרים המלצה בנוגע לאפיק המועדף בתיק ההשקעות ומתייחסים גם למגמת התחזקות המטבע המקומי
נדב לוי | (13)
נושאים בכתבה בורסה ת"א

בסיכום השבוע החולף הציג המדד המוביל בת"א סימני התאוששות (לאחר שאת השנה פתח בצורה צולעת עם תשואה שלילית של כ-1% עד כה) כאשר זינק בשיעור של 1.95%. גם מעבר לים חתמו המדדים המובילים את השבוע החולף בירוק כאשר ה-S&P500 הוסיף 1.4%, הדאו התחזק ב-1% והנאסד"ק המשיך להוביל את המגמה גם הפעם כשזינק ב-2.6% בתמיכת מניות הטכנולוגיה הגדולות. באירופה סגר הדאקס בעלייה חזקה של כ-2%. 

בתוך כך וברקע להתפתחויות, מערך הייעוץ בבנק לאומי ממשיך להמליץ בסקירתו השבועית על חשיפה מהותית למניות ישראל, כאשר זה נותר האפיק המועדף בשלב זה. כך נכתב: "בנוגע להתפתחויות בעולם, תמונת המאקרו הגלובלית נותרה חיובית גם השבוע. דו"ח התעסוקה שפורסם לפני כשבועיים בארה"ב הצביע על תוספת של 222 אלף משרות בחודש יוני. נתון זה היה גבוה מההערכות המוקדמות. זאת, לאחר שבחודשים האחרונים נרשמה ירידה מסוימת בתוספת המשרות החודשית הממוצעת. באירופה, התפוקה התעשייתית התרחבה בחודש מאי ב- 4%, הקצב הגבוה מזה כשש שנים. בסין, נתוני הסחר הוסיפו להיות חיוביים בחודש יוני והמשיכו להצביע על שיפור בביקושים הגלובליים".   

"במסגרת עדותה החצי שנתית של יו"ר הפד בפני הקונגרס חזרה ילן על המסרים העיקריים מהחודשים האחרונים. הפד מעריך כי כלכלת ארה"ב חזקה מספיק על מנת להתמודד עם המשך צמצום מוניטארי והתחלת הקטנת המאזן. יחד עם זאת, סביבת אינפלציה נמוכה מקטינה במידה מסוימת את מרחב התמרון של הבנק. עוד אמרה ילן כי הריבית המוניטארית אינה צפויה לחזור בסוף תהליך העלאות הריבית לרמתה טרם המשבר הפיננסי".

"בשוק נרשמה השבוע מגמת מסחר חיובית במדדי המניות העיקריים. מגמה זו הושפעה הן מהמשך אינדיקציות לשיפור בכלכלה הגלובלית והן מעדות יו"ר הפד, ששילבה כאמור בין תחזיות להמשך צמיחה מתונה בארה"ב לבין "רגישות" הפד לרמת הריבית הנדרשת תחת תנאים של סביבת אינפלציה נמוכה. אגרות החוב בעקומים המרכזיים נסחרו בנטייה לירידת תשואות".

"גם בישראל, נרשמו השבוע עליות שערים נאות במדדי המניות העיקריים על רקע מגמת המסחר שנרשמה בעולם והעלאת תחזית הצמיחה לשנת 2017 מצד חטיבת המחקר של בנק ישראל (הרחבה בהמשך). תשואות אגרות החוב הממשלתיות ירדו תוך עלייה מסוימת בציפיות האינפלציה הגלומות. השקל, נסחר השבוע בתנודתיות אל מול המטבעות העיקריים. במחצית הראשונה של השבוע נרשם פיחות חד יחסית בשקל, אולם, במחצית השנייה של השבוע התהפכה המגמה והוא שב להתחזק".      

בתוך כך, "בכלכלה העולמית, נתוני המאקרו מצביעים על המשך שיפור, תוך עליה איטית בלבד בסביבת האינפלציה הגלובלית. מגמות אלו, ככל שימשכו, תומכות במעבר הדרגתי לסביבה מוניטארית מרחיבה פחות בהשוואה לשנים האחרונות. עליה בסביבת הריבית עשויה להביא לאורך זמן לשינוי באופן התמחור של כלל אפיקי ההשקעה בתיקים".

"גם בישראל, נתוני המאקרו מעידים על התרחבות הכלכלה המקומית במקביל לעלייה איטית בסביבת האינפלציה, והמשך הלחצים לתיסוף בשער החליפין של השקל. בשלב זה סביבה זו מאפשרת את הותרת הריבית המוניטארית ברמה אפסית על ידי בנק ישראל. כל אלו, עשויים להמשיך ולתמוך בשוק ההון המקומי בתקופה הקרובה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"באפיק האג"חי, אנו ממליצים על תמהיל מאוזן בין חשיפה שקלית לחשיפה צמודת מדד. קצב האינפלציה בישראל צפוי להמשיך ולעלות במתינות בחודשים הקרובים מעל לציפיות השוק. הערכה זו נשענת על שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה מתונה בסביבת האינפלציה בחו"ל. מנגד, עוצמת השקל עשויה למתן את קצב עליית המדד".

"המח"מ המומלץ בתיקים הוא בינוני-קצר. זאת, על רקע ההערכה שסביבת הריביות העולמית והמקומית תוסיף לעלות בשנים הקרובות. בשוק האג"ח הקונצרני, הן בחו"ל והן בישראל, אנו מעדיפים להתמקד באג"ח איכותיות בדירוגים גבוהים חלף הדירוגים הנמוכים, עקב מרווחי הסיכון הנמוכים ששוררים באפיק זה".

"במבט כולל, אנו ממליצים על חשיפה מנייתית ממוצעת. התמחור באפיק זה אמנם גבוה, אך זאת במקביל לתמחור יקר גם בשאר אפיקי ההשקעה. בהתחשב בכך, האפיק המנייתי נותר אפיק מרכזי בתיק ההשקעות המומלץ. אנו ממליצים על אחזקה מהותית במניות ישראל. רווחי הפירמות המקומיות צפויים להמשיך ולגדול לאור השיפור בקצב ובהרכב הצמיחה בישראל, שוק העבודה החזק, וההערכה שהעלאת ריבית בישראל לא צפויה בחודשים הקרובים. בשל התמחור הגבוה בשווקים - קיימת עדיפות לבחירת מניות באופן סלקטיבי ולא באמצעות רכישת המדדים הכלליים, הן בישראל והן בחו"ל".

"אפיק אג"ח הממשלתיות בשווקים מתעוררים (במטבעות מקומיים), הניב לאורך חצי השנה האחרונה תשואת יתר משמעותית בהשוואה לאפיקי אג"ח אחרים. כיום, להערכתנו, האפיק מתומחר באופן סביר, בניגוד לתמחור האטרקטיבי ששרר בו בעקבות הבחירות בארה"ב (עת ניתנה ההמלצה). לאור זאת, המלצנו לאחרונה על סגירת חשיפה זו". 

"הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב באופן איטי במהלך השנה הקרובה. התרחבות זו עשויה למתן את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל, ולהביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות".

"קיימת חשיבות גבוהה למתן דגש על איזונים נכונים בין נכסי סיכון (מניות, אג"ח קונצרני, סחורות) לבין רכיבי הנזילות והאג"ח הממשלתי המהווים "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, לצורך שמירה על רמת סיכון סבירה בתיק".  

בנוגע להתפתחויות המאקרו כלכליות מסמן דוד רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, מספר נקודות עיקריות כשכותב כך:

- "מדד המחירים לצרכן הפתיע בירידה חדה של 0.7% בחודש יוני. האינפלציה בישראל חזרה לטריטוריה השלילית והיא עשויה להישאר שם עד סוף השנה. ירידות מחירים נרשמו במרבית הסעיפים. סעיף הדיור רשם עלייה קלה בלבד".

- "נמשכת ההאטה בעליית מחירי הדירות לקצב שנתי של 4.5%".

- "הירידה בסביבת האינפלציה צפויה להביא את בנק ישראל לשמירה על ריבית השפל עוד תקופה ארוכה ייתכן ואף מעבר להערכות חטיבת המחקר (רבעון 2 2018)".

- "אנו מעריכים כי בנק ישראל מתנה התחלה של נורמליזציה מוניטארית בישראל בהתבססות המחירים בתוך יעד האינפלציה, לעת עתה, ללא קשר לפעולות שינקטו בנקים מרכזיים אחרים בעולם".

- "הגרעון הממשלתי ממשיך להיות מתחת ליעד ומאפשר הפעלת אמצעי מדיניות פיסקלית תומכי צמיחה".

- "משקיעים זרים הפחיתו מתחילת השנה את ההשקעות הריאליות בישראל והגדילו את ההשקעות הפיננסיות באג"ח ממשלתי, מק"מ ומניות בבורסה. חשוב לזכור שההשקעות הריאליות מאופינות במיעוט עסקאות, אך בסכומים גדולים, כך שנתון זה עוד עשוי לעלות עד לסוף השנה, כמו בהשפעה של סיום עיסקת 'מובילאיי'. ההשקעות פיננסיות של ישראליים בחו"ל עלו חזרה לרמות הממוצעות של השנים 2013-2015".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    לקנות דקסמלונגה3 ולקחת פרוטרום חזק פועלים (ל"ת)
    פיני 18/07/2017 05:29
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קנובנקים בזק דלק רכב חזק ואלוי חץ חזק (ל"ת)
    טוביה 18/07/2017 05:28
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    המלצתי על טאואר ועפה ממליץ פועלים פרוטרום (ל"ת)
    מיכה 18/07/2017 05:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אפשר גם אל על וגם דלק רכב רצעו וטאואר (ל"ת)
    אלברט 17/07/2017 06:53
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    קנייה חזקה בנקים טבע בזק לזרוק כיל וחח. (ל"ת)
    אלברט 17/07/2017 06:45
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אירינה 17/07/2017 06:45
    הגב לתגובה זו
    קנו בענק פרוטרום קנו דלק רכב לא לגעת בדלק קידוחים לא לגעת בדסקש לא לגעת בכיל ולא לגעת בחברה לישראל
  • 7.
    לקחת חזק פועלים ודיסקונט לזרוק כיל (ל"ת)
    ליאור 17/07/2017 06:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עכשעו ניזכרתם? בנקים אלוני חזק לא כיל (ל"ת)
    אלי נחמיאס 17/07/2017 06:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טחד 16/07/2017 11:52
    הגב לתגובה זו
    היינו בסרט הזה כבר
  • 4.
    כותבים שהאינפלציה בעליה, ויוצא מדד שלילי -0.7% (ל"ת)
    פשוט לא פוגעים!! 16/07/2017 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 16/07/2017 10:51
    הגב לתגובה זו
    הרקורד של לאומי נורא והיום
  • 2.
    האשם תמיד 16/07/2017 10:44
    הגב לתגובה זו
    תומכי צמיחה בחברים של...
  • 1.
    פעיל 16/07/2017 10:06
    הגב לתגובה זו
    דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון מגיב היום (א'), במסגרת הסקירה השבועית, למדד המחירים לצרכן שפורסם שלשום. בלאומי שוקי הון מציינים כי המדד הפתיע בירידה חדה של 0.7%, כאשר האינפלציה בישראל חזרה לטריטוריה השלילית והיא עשויה להישאר שם עד סוף השנה, כך שיש סיכוי כי גם השנה האינפלציה בישראל תהיה שלילית זו השנה הרביעית ברציפות. עוד מעריכים הכלכלנים כי המדד האחרון מרחיק מאוד העלאות ריבית על ידי בנק ישראל, כנראה לסוף שנת 2018 לכל המוקדם, ובהסתברות גבוהה גם לתוך שנת 2019. בנוסף, מעריכים בלאומי שוקי הון כי בנק ישראל מתנה התחלה של נורמליזציה מוניטארית בישראל בהתבססות המחירים בתוך יעד האינפלציה, לעת עתה, ללא קשר לפעולות שינקטו בנקים מרכזיים אחרים בעולם. "שוק האג"ח הממשלתי בישראל מאוד אטרקטיבי (למעט האיגרות צמודות המדד) ומומלצת הארכת מח"מ ההחזקות.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.