זו ההמלצה שמשגרים כלכלני לאומי בנוגע לתיק ההשקעות

כלכלני מערך הייעוץ בבנק לאומי משגרים המלצה בנוגע לאפיק המועדף בתיק ההשקעות ומתייחסים גם למגמת התחזקות המטבע המקומי
נדב לוי | (13)
נושאים בכתבה בורסה ת"א

בסיכום השבוע החולף הציג המדד המוביל בת"א סימני התאוששות (לאחר שאת השנה פתח בצורה צולעת עם תשואה שלילית של כ-1% עד כה) כאשר זינק בשיעור של 1.95%. גם מעבר לים חתמו המדדים המובילים את השבוע החולף בירוק כאשר ה-S&P500 הוסיף 1.4%, הדאו התחזק ב-1% והנאסד"ק המשיך להוביל את המגמה גם הפעם כשזינק ב-2.6% בתמיכת מניות הטכנולוגיה הגדולות. באירופה סגר הדאקס בעלייה חזקה של כ-2%. 

בתוך כך וברקע להתפתחויות, מערך הייעוץ בבנק לאומי ממשיך להמליץ בסקירתו השבועית על חשיפה מהותית למניות ישראל, כאשר זה נותר האפיק המועדף בשלב זה. כך נכתב: "בנוגע להתפתחויות בעולם, תמונת המאקרו הגלובלית נותרה חיובית גם השבוע. דו"ח התעסוקה שפורסם לפני כשבועיים בארה"ב הצביע על תוספת של 222 אלף משרות בחודש יוני. נתון זה היה גבוה מההערכות המוקדמות. זאת, לאחר שבחודשים האחרונים נרשמה ירידה מסוימת בתוספת המשרות החודשית הממוצעת. באירופה, התפוקה התעשייתית התרחבה בחודש מאי ב- 4%, הקצב הגבוה מזה כשש שנים. בסין, נתוני הסחר הוסיפו להיות חיוביים בחודש יוני והמשיכו להצביע על שיפור בביקושים הגלובליים".   

"במסגרת עדותה החצי שנתית של יו"ר הפד בפני הקונגרס חזרה ילן על המסרים העיקריים מהחודשים האחרונים. הפד מעריך כי כלכלת ארה"ב חזקה מספיק על מנת להתמודד עם המשך צמצום מוניטארי והתחלת הקטנת המאזן. יחד עם זאת, סביבת אינפלציה נמוכה מקטינה במידה מסוימת את מרחב התמרון של הבנק. עוד אמרה ילן כי הריבית המוניטארית אינה צפויה לחזור בסוף תהליך העלאות הריבית לרמתה טרם המשבר הפיננסי".

"בשוק נרשמה השבוע מגמת מסחר חיובית במדדי המניות העיקריים. מגמה זו הושפעה הן מהמשך אינדיקציות לשיפור בכלכלה הגלובלית והן מעדות יו"ר הפד, ששילבה כאמור בין תחזיות להמשך צמיחה מתונה בארה"ב לבין "רגישות" הפד לרמת הריבית הנדרשת תחת תנאים של סביבת אינפלציה נמוכה. אגרות החוב בעקומים המרכזיים נסחרו בנטייה לירידת תשואות".

"גם בישראל, נרשמו השבוע עליות שערים נאות במדדי המניות העיקריים על רקע מגמת המסחר שנרשמה בעולם והעלאת תחזית הצמיחה לשנת 2017 מצד חטיבת המחקר של בנק ישראל (הרחבה בהמשך). תשואות אגרות החוב הממשלתיות ירדו תוך עלייה מסוימת בציפיות האינפלציה הגלומות. השקל, נסחר השבוע בתנודתיות אל מול המטבעות העיקריים. במחצית הראשונה של השבוע נרשם פיחות חד יחסית בשקל, אולם, במחצית השנייה של השבוע התהפכה המגמה והוא שב להתחזק".      

בתוך כך, "בכלכלה העולמית, נתוני המאקרו מצביעים על המשך שיפור, תוך עליה איטית בלבד בסביבת האינפלציה הגלובלית. מגמות אלו, ככל שימשכו, תומכות במעבר הדרגתי לסביבה מוניטארית מרחיבה פחות בהשוואה לשנים האחרונות. עליה בסביבת הריבית עשויה להביא לאורך זמן לשינוי באופן התמחור של כלל אפיקי ההשקעה בתיקים".

"גם בישראל, נתוני המאקרו מעידים על התרחבות הכלכלה המקומית במקביל לעלייה איטית בסביבת האינפלציה, והמשך הלחצים לתיסוף בשער החליפין של השקל. בשלב זה סביבה זו מאפשרת את הותרת הריבית המוניטארית ברמה אפסית על ידי בנק ישראל. כל אלו, עשויים להמשיך ולתמוך בשוק ההון המקומי בתקופה הקרובה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"באפיק האג"חי, אנו ממליצים על תמהיל מאוזן בין חשיפה שקלית לחשיפה צמודת מדד. קצב האינפלציה בישראל צפוי להמשיך ולעלות במתינות בחודשים הקרובים מעל לציפיות השוק. הערכה זו נשענת על שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה מתונה בסביבת האינפלציה בחו"ל. מנגד, עוצמת השקל עשויה למתן את קצב עליית המדד".

"המח"מ המומלץ בתיקים הוא בינוני-קצר. זאת, על רקע ההערכה שסביבת הריביות העולמית והמקומית תוסיף לעלות בשנים הקרובות. בשוק האג"ח הקונצרני, הן בחו"ל והן בישראל, אנו מעדיפים להתמקד באג"ח איכותיות בדירוגים גבוהים חלף הדירוגים הנמוכים, עקב מרווחי הסיכון הנמוכים ששוררים באפיק זה".

"במבט כולל, אנו ממליצים על חשיפה מנייתית ממוצעת. התמחור באפיק זה אמנם גבוה, אך זאת במקביל לתמחור יקר גם בשאר אפיקי ההשקעה. בהתחשב בכך, האפיק המנייתי נותר אפיק מרכזי בתיק ההשקעות המומלץ. אנו ממליצים על אחזקה מהותית במניות ישראל. רווחי הפירמות המקומיות צפויים להמשיך ולגדול לאור השיפור בקצב ובהרכב הצמיחה בישראל, שוק העבודה החזק, וההערכה שהעלאת ריבית בישראל לא צפויה בחודשים הקרובים. בשל התמחור הגבוה בשווקים - קיימת עדיפות לבחירת מניות באופן סלקטיבי ולא באמצעות רכישת המדדים הכלליים, הן בישראל והן בחו"ל".

"אפיק אג"ח הממשלתיות בשווקים מתעוררים (במטבעות מקומיים), הניב לאורך חצי השנה האחרונה תשואת יתר משמעותית בהשוואה לאפיקי אג"ח אחרים. כיום, להערכתנו, האפיק מתומחר באופן סביר, בניגוד לתמחור האטרקטיבי ששרר בו בעקבות הבחירות בארה"ב (עת ניתנה ההמלצה). לאור זאת, המלצנו לאחרונה על סגירת חשיפה זו". 

"הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב באופן איטי במהלך השנה הקרובה. התרחבות זו עשויה למתן את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל, ולהביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות".

"קיימת חשיבות גבוהה למתן דגש על איזונים נכונים בין נכסי סיכון (מניות, אג"ח קונצרני, סחורות) לבין רכיבי הנזילות והאג"ח הממשלתי המהווים "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, לצורך שמירה על רמת סיכון סבירה בתיק".  

בנוגע להתפתחויות המאקרו כלכליות מסמן דוד רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, מספר נקודות עיקריות כשכותב כך:

- "מדד המחירים לצרכן הפתיע בירידה חדה של 0.7% בחודש יוני. האינפלציה בישראל חזרה לטריטוריה השלילית והיא עשויה להישאר שם עד סוף השנה. ירידות מחירים נרשמו במרבית הסעיפים. סעיף הדיור רשם עלייה קלה בלבד".

- "נמשכת ההאטה בעליית מחירי הדירות לקצב שנתי של 4.5%".

- "הירידה בסביבת האינפלציה צפויה להביא את בנק ישראל לשמירה על ריבית השפל עוד תקופה ארוכה ייתכן ואף מעבר להערכות חטיבת המחקר (רבעון 2 2018)".

- "אנו מעריכים כי בנק ישראל מתנה התחלה של נורמליזציה מוניטארית בישראל בהתבססות המחירים בתוך יעד האינפלציה, לעת עתה, ללא קשר לפעולות שינקטו בנקים מרכזיים אחרים בעולם".

- "הגרעון הממשלתי ממשיך להיות מתחת ליעד ומאפשר הפעלת אמצעי מדיניות פיסקלית תומכי צמיחה".

- "משקיעים זרים הפחיתו מתחילת השנה את ההשקעות הריאליות בישראל והגדילו את ההשקעות הפיננסיות באג"ח ממשלתי, מק"מ ומניות בבורסה. חשוב לזכור שההשקעות הריאליות מאופינות במיעוט עסקאות, אך בסכומים גדולים, כך שנתון זה עוד עשוי לעלות עד לסוף השנה, כמו בהשפעה של סיום עיסקת 'מובילאיי'. ההשקעות פיננסיות של ישראליים בחו"ל עלו חזרה לרמות הממוצעות של השנים 2013-2015".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    לקנות דקסמלונגה3 ולקחת פרוטרום חזק פועלים (ל"ת)
    פיני 18/07/2017 05:29
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קנובנקים בזק דלק רכב חזק ואלוי חץ חזק (ל"ת)
    טוביה 18/07/2017 05:28
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    המלצתי על טאואר ועפה ממליץ פועלים פרוטרום (ל"ת)
    מיכה 18/07/2017 05:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אפשר גם אל על וגם דלק רכב רצעו וטאואר (ל"ת)
    אלברט 17/07/2017 06:53
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    קנייה חזקה בנקים טבע בזק לזרוק כיל וחח. (ל"ת)
    אלברט 17/07/2017 06:45
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אירינה 17/07/2017 06:45
    הגב לתגובה זו
    קנו בענק פרוטרום קנו דלק רכב לא לגעת בדלק קידוחים לא לגעת בדסקש לא לגעת בכיל ולא לגעת בחברה לישראל
  • 7.
    לקחת חזק פועלים ודיסקונט לזרוק כיל (ל"ת)
    ליאור 17/07/2017 06:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עכשעו ניזכרתם? בנקים אלוני חזק לא כיל (ל"ת)
    אלי נחמיאס 17/07/2017 06:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טחד 16/07/2017 11:52
    הגב לתגובה זו
    היינו בסרט הזה כבר
  • 4.
    כותבים שהאינפלציה בעליה, ויוצא מדד שלילי -0.7% (ל"ת)
    פשוט לא פוגעים!! 16/07/2017 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 16/07/2017 10:51
    הגב לתגובה זו
    הרקורד של לאומי נורא והיום
  • 2.
    האשם תמיד 16/07/2017 10:44
    הגב לתגובה זו
    תומכי צמיחה בחברים של...
  • 1.
    פעיל 16/07/2017 10:06
    הגב לתגובה זו
    דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון מגיב היום (א'), במסגרת הסקירה השבועית, למדד המחירים לצרכן שפורסם שלשום. בלאומי שוקי הון מציינים כי המדד הפתיע בירידה חדה של 0.7%, כאשר האינפלציה בישראל חזרה לטריטוריה השלילית והיא עשויה להישאר שם עד סוף השנה, כך שיש סיכוי כי גם השנה האינפלציה בישראל תהיה שלילית זו השנה הרביעית ברציפות. עוד מעריכים הכלכלנים כי המדד האחרון מרחיק מאוד העלאות ריבית על ידי בנק ישראל, כנראה לסוף שנת 2018 לכל המוקדם, ובהסתברות גבוהה גם לתוך שנת 2019. בנוסף, מעריכים בלאומי שוקי הון כי בנק ישראל מתנה התחלה של נורמליזציה מוניטארית בישראל בהתבססות המחירים בתוך יעד האינפלציה, לעת עתה, ללא קשר לפעולות שינקטו בנקים מרכזיים אחרים בעולם. "שוק האג"ח הממשלתי בישראל מאוד אטרקטיבי (למעט האיגרות צמודות המדד) ומומלצת הארכת מח"מ ההחזקות.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכהיצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכה

תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"

בעל השליטה בקבוצת דלק דיבר על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה, ומיסגר אותה תחת האינטרסים הכלכלים והביטחוניים של ישראל

רן קידר |
נושאים בכתבה יצחק תשובה גז

לאחר עיכוב של מספר חודשים, אושרה אתמול עסקה גדולה, ושותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה הוא 130 BCM.

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק דלק קבוצה -0.04%  יצא בהצהרה על עסקת היצוא הגדולה בכל הזמנים: ״זוהי הוכחה שכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית ולבניית תשתית של שותפות לטווח הארוך. מדובר ברגע היסטורי, שיוביל לשיתופי פעולה נוספים באזור, לבניית אמון הדדי וצמיחה משותפת. זוהי עסקת היצוא הגדולה ביותר שידעה ישראל אי פעם, מהלך שישפיע על הכלכלה הישראלית ויחזק את הקשרים בין מדינות האזור. ההסכם יוצר גשר של אמון והערכה הדדית, ומהווה הוכחה חיה לכך שהכלכלה, דרך עסקים משותפים, היא המפתח ליציבות אזורית ולבניית תשתית של שותפות לטווח הארוך. 

אנחנו גאים להיות הקבוצה שהפכה את ישראל למעצמת אנרגיה אזורית, שהביאה לארץ את שברון, ושעומדת מאחורי כל תגליות הגז הטבעי שימשיכו להצמיח ולחזק את הכלכלה הישראלית לדורות קדימה. העסקה הזו מדגימה את כוחה של הכלכלה לחבר בין עמים. עסקים משותפים יוצרים שפה של עשייה, פריון והתקרבות. שיתופי הפעולה הנרקמים סביב הגז הישראלי הופכים לכלי של צמיחה אזרחית, קשרים עמוקים ותשתיות משותפות, הנבנות על בסיס של כבוד הדדי וחזון משותף. 

מאגר לווייתן הוא סמל לעצמאות, לעוצמה כלכלית וליכולת של ישראל להשפיע, להתחבר ולהוביל. כפי שנאמר בנבואת ישעיהו: ‘וכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת’ - זהו מהלך שמסמל שותפות, הזדמנות ובנייה משותפת של עתיד טוב יותר. נמשיך להעמיק את שיתופי הפעולה, להרחיב את מעגל המדינות הפועלות יחד, ולעצב מציאות אזורית חדשה אשר מבוססת על עשייה כלכלית, תשתיות משותפות, אמון, ותקווה".

האם מחיר העסקה טוב לישראל? 

המחיר בעסקה הזו הוא סביב 7.7-8 דולר ליחידת חום (MMBTU). זה מחיר לא זול, אבל לא יקר. המחיר לחברת החשמל בארץ הוא סביב 4.5-6 דולר על פני השנים האחרונות. המחיר הנוכחי גבוה ב-35% מהמחיר בארץ. מעבר לכך, אישור העסקה מול מצרים מחייב את השותפויות למכור ברף מסוים כמות נוספת לשוק הישראלי.